הסינים לא המציאו את חוסר ההגינות הכלכלית

>> בכותרות האתרים הפיננסיים אתמול כיכבו החשש מדעיכת הצמיחה בסין והחשש לכלכלת ארה"ב המקרטעת, וכתבלין משבר החובות האירופי. כל אלה הסבירו, לדברי המומחים, את הירידה בחוזים העתידיים על בורסות וול סטריט. שני האחרונים הם איומים שהתעצמו בשנה החולפת.

לעומת זאת, החשש לדעיכת הצמיחה בסין הוא ותיק יותר וקיים יותר מעשור. הנס הכלכלי של המעצמה המזרחית הוא בלתי נתפש. כוחה העולה של סין כיכב בסוף השבוע האחרון בכינוס של קרן המטבע הבינלאומית, שכל הפגנות השרירים המערביות בו לא הצליחו לסחוט מצמוץ מקובעי המדיניות בסין.



המערב רוצה שסין תנהג בהגינות ותאפשר למטבע שלה להיסחר באופן חופשי, מה שיביא לייסופו הבלתי נמנע, לדעת היצואנים בארה"ב. הסינים לא רוצים לפגוע ביצוא, בצמיחה ובתעסוקה שלהם.



הטוטליטריות של סין, שמעוררת פחד במערב, היא אחד היתרונות הכלכליים הגדולים שלה, כל עוד אותם שליטים טוטליטריים הם בעלי היגיון וחזון כלכלי בריא. היא מאפשרת לכלכלה הזאת לשחק בשוק החופשי העולמי לפי הכללים שלה. זה מעורר אולי טינה אצל מי שמחויב לכללי משחק הוגנים, אבל קשה למצוא בזירת הכלכלה העולמית מישהו שבאמת משחק באופן הוגן. האירופים, והצרפתים בראשם, מסבסדים את חברות התעשייה המייצאות, כמו איירבוס. הם מסבסדים את החקלאים המייצאים ומגינים עליהם באמצעות מכסי מגן שפוגעים בעיקר בכלכלות החלשות של אפריקה. האמריקאים משתמשים במכסי מגן ומעניקים סובסידיות לחקלאים.



בדרום מזרח אסיה התערבות בשוקי המט"ח נחשבת לכלי מדיניות סטנדרטי. דרום קוריאה וסינגפור עושות זאת, ואפילו יפן עושה זאת.



סין תצטרך להגמיש מעט את מדיניות המטבע שלה. היא תעשה זאת בהדרגה. אבל לא רק בגלל הלחצים להיות ככל העמים, אלא משום שחולשת המטבע שלה באה על חשבון אזרחיה שלה והביקוש המקומי. לא בטוח שהסינים יתבררו כתאבי גאדג'טים, נדל"ן ואופנה כמו מקביליהם היפנים בשנות ה-80, אבל הם ישנו את העולם בעשורים הבאים.



כדאי ללמוד לשחק בקלפים הסיניים וללמוד איך אומרים תעודת סל בסינית.