חוסר הביטחון של המשקיעים דוחף אותם לאפיק הסחורות

ניו יורק טיימס



>> ב-2005 פירסמו גריט רוונהורסט וגארי גורטון, כיום מרצים לכלכלה בייל, מחקר שבחן את יתרונות ההשקעה באפיק שהיה עד אז נחלתם של מומחים בלבד: סחורות. בניגוד למקובל, החוקרים טענו כי לבשר, לקפה ולנפט גולמי יש מקום בתיקי ההשקעות של משקיעים פרטיים - לצד מניות, אג"ח ומזומן.

כיום, חמש שנים לאחר פרסום המחקר, הסחורות הן השקעה אופנתית ופרופ' רוונהורסט עובד במשרה חלקית כמנהל השקעות. כשותף בחברת סאמר-הייבן אינווסטמנט מנג'מנט מקונטיקט הוא סייע ליצור את קרן מדד הסחורות האמריקאי - קרן שמניותיה נסחרות בבורסה החל באוגוסט. סאמר-הייבן מנהלת את נכסי הקבוצה מטעם יונייטד סטייטס קומודיטי פאנדס מקליפורניה.



תעודת הסל החדשה היא רק אחת ממאות תעודות וקרנות שצצו מאז פירסמו רוונהורסט וגורטון את מחקרם. לפי נתוני epfr גלובל מקיימברידג', העוקבת אחר ההשקעות בקרנות נאמנות, בשנים שחלפו מאז זינק מספרן של קרנות סחורות ותעודות סל אמריקאיות על סחורות פי חמישה - לכ-200.



קרנות אלה משגשגות בתקופה שבה המניות מדשדשות והאג"ח מניבות תשואות צנועות. מתחילת 2010 עד ספטמבר הושקעו 18.3 מיליארד דולר בניירות ערך הקשורים לסחורות - עלייה משמעותית לעומת 11.9 מיליארד דולר שהושקעו בתשעת החודשים הראשונים של 2009, לפי eprf. בקרנות המבוססות על מניות, לעומת זאת, נרשמה ירידה בהשקעות לעומת השנה שעברה.



תעודת סל המבוססת על סחורות אינה רוכשת בפועל את הסחורות - את חביות הנפט או את בושלי חיטה - אלא קונה חוזים עתידיים לסחורות. החוזים העתידיים מספקים למשקיעים חשיפה לתנודות המחירים של הסחורות, בלא הצורך להחזיק בסחורות עצמן.



עם זאת, חרף ההתלהבות הנוכחית יש מומחי השקעות הטוענים כי קרנות הסחורות, בייחוד אלה הנסחרות כתעודות סל ומנוהלות באופן פאסיבי, לא הוכיחו כי ביכולתן לספק למשקיעים שילוב של פשטות ועלויות נמוכות - בדומה לתעודות סל עוקבות מדדים, כמו התעודות על 500 s&p.



בהשוואה לקרן מניות פשוטה, תעודת סל על סחורות עשויה להיות יקרה ומורכבת. באשר לעלות, קרן מדד הסחורות ishares s&p gsci גובה עמלה של 0.75% מהנכסים - הרבה יותר מעמלה בשיעור 0.1% מהנכסים - המשולמת, למשל, על קרנות מדד 500 s&p של פידלטי ושל ונגארד. המשקיע הממוצע יתקשה להבין את המדדים ואת הגישות השונות שמאמצות קרנות הסחורות ותעודות הסל. זו הסיבה, אגב, שונגארד אינה סוחרת בהן.



"רוב המשקיעים לא מבינים מה ההבדל בין בעלות על חוזה עתידי לבעלות על מטיל זהב", אומר ג'ון אמריקס, ראש מחלקת השקעות ומחקר בונגארד.



על הירידה שנרשמה באחרונה בביצועי מדדי הסחורות ותעודות הסל, אומר פול ג'סטיס, מנהל מחלקת מחקר תעודות סל בצפון אמריקה במורנינגסטאר. "איני יכול לומר שהשקעה פאסיבית בסחורות לעולם אינה משתלמת - אבל בשנתיים-שלוש האחרונות זה לא עבד". הקרנות ותעודות סל על סחורות שאחריהן עוקבת מורנינגסטאר איבדו בממוצע כ-10% בשנה, בשלוש השנים שקדמו ל-30 בספטמבר - בעוד מדד 500 s&p איבד 7.2% בשנה, בממוצע.



לדברי רוונהורסט וגורטון, הסיבה העיקרת להשקעה בסחורות דרך חוזים היא שבטווח הארוך מספקת ההשקעה הזו תשואות דומות לאלה של מניות בנוסף להגנה מאינפלציה וגיוון. מסקנות המחקר של שני הפרופסורים סייעו בביסוס ההנחה שלחוזים עתידיים על סחורות יש מקום בתיקי ההשקעות של המשקיעים הקטנים.



ממצאיהם לא היו הגורם היחיד לעלייה בפופולריות של החוזים העתידיים על סחורות. מנהל ההשקעות ג'יימס רוג'רס מצביע על הפוטנציאל הטמון בסחורות כבר כמה שנים. תיעוש הכלכלות המתעוררות, בעיקר סין והודו, תרם גם הוא להגברת העניין שמגלים המשקיעים באפיק זה. מדינות אלה יזדקקו לסחורות כמו נפט ועפרות ברזל בקנה מידה גדול, כדי לתמוך בצמיחה המהירה שלהן. "סין אחראית לכמחצית מהצמיחה בביקוש העולמי לעפרות ברזל", מציין פרדריק סטורן, מנהל קרן אייבי גלובל נצ'ורל ריסורסס.



תעודת הסל שרוונהורסט היה מעורב ביצירתה יש מדד משלה, סאמר-הייבן דינמיק קומודיטי. כדי להרכיב את המדד, עקבה סאמר-הייבן אחר 27 סחורות מדי חודש ובררה מהן 14 שהמלאי העולמי שלהן היה נראה נמוך ביותר. אותן 14 סחורות משוקללות באופן שווה במדד - וכתוצאה מכך, בתעודת הסל.



מחלוקות בנוגע לשאלות בסיסיות, כמו מרכיבי המדדים, הן בין הסיבות לכך שמורנינגסטאר מציעה קרנות המנוהלות באופן אקטיבי למשקיע הממוצע שרוצה להשקיע בסחורות. "אתה רוצה מנהל שיכול לבצע עסקות לונג ושורט וביכולתו לבחור את הסחורות ואת נקודות היציאה", מפרט ג'סטיס. חוזים עתידיים, בדומה לאג"ח, נקובים בזמן, וחלק מהקרנות רוכשות באופן אוטומטי חוזים עתידיים שמועד הפירעון שלהם הוא הקרוב ביותר.



נרות שעווה במקום שומן לווייתנים



קמפבל הרווי, מרצה למימון באוניברסיטת דיוק, מצדד גם הוא בניהול פעיל בתחום הסחורות. בדומה לרוונהורסט וגורטון, הוא החל לבחון את תשואות הסחורות לפני שההשקעה בהן נהפכה אופנתית. ואולם הוא ושותפו למחקר, קלוד ארב, מנהל קרנות ב-tcw מלוס אנג'לס, הגיעו למסקנה שונה.



במחקר שפירסמו ב-2006 הם גילו כי "אין פרמיה לניהול פאסיבי של סחורות" כקבוצה בטווח הארוך, וכי השינויים הטכנולוגיים עשויים להסביר זאת. לדברי הרווי, העלייה במחירים והמחסורים במלאי מביאים את בני האדם למצוא דרכים לשפר את יעילות הייצור ואת השימוש בסחורות, או להחליפן בסחורות אחרות.



כששומן לווייתנים, לדוגמה, נהפך מצרך נדיר, החליפו אותו בנורות, בנרות שעווה ובמנורות על בסיס נפט. החדשנות מפצה על נדירות המשאבים - וממתנת את עליית המחירים.