"רוב הכלכלות בעולם בנויות על עסקים קטנים"

"עסקים אוהבים תחרות כמו שכבשים אוהבות את חג הקורבן", אומר הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, עו"ד דרור שטרום, ומסביר: "הסברה המקובלת היא שמצב שיווי המשקל הטבעי של השוק הוא תחרותיות, אבל זה לא נכון. מצב הצבירה הטבעי של השחקנים בשוק הוא הרצון להתאחד וליצור קרטל או מונופול. תחרותיות שוחקת את הרווחים. תשאיר את השוק בלי רגולציה ותקבל קרטלים".



מי שחושב שבעיית הריכוזיות במשק הישראלי יכולה להיפתר מעצמה - טועה. זה אולי המסר החשוב ביותר שמבקש לשגר שטרום לקראת הדיון שיקיים היום ראש הממשלה בנושא בעיית הריכוזיות.



לריכוזיות יש משמעויות מאיימות בטווח הארוך. שטרום מסביר כי "במישור הלא מיידי, עולה השאלה מה הריכוזיות עושה ליזמות, לצעירים שיוצאים לשוק לא כדי להקים מיזמי היי-טק אלא כדי להקים עסקים קטנים. שם אנחנו נמצאים במחנק טוטאלי".



"מתי ראית בישראל יזם צעיר מקים רשת קטנה?" שואל שטרום. "יש מדינות שמתגאות במספר העסקים הקטנים שלהן. בישראל יש תחושה שהגודל מכריע, שיש יתרון לגדול. זו גישה שמוכרים לנו כלכלנים להשכיר וכל מיני אינטרסנטים. רוב הכלכלות בעולם בנויות על עסקים קטנים. בישראל יזם אומר: 'מה, אני אתחרה בענקים האלה?' הקונצרנים מטילים את אימתם על היזמים. אף אחד לא רוצה להיכנס למלחמה מולם".



מרכז המחקר של הכנסת הצביע כבר ב-2007 על חשיבות התחרות ככלי מדיניות מרכזי להגברת הצמיחה במשק. "השפעתה של רמת תחרותיות גבוהה על כלכלת המדינה היא מובהקת - התוצר לנפש גבוה יותר, היקף התעסוקה גדול יותר, השכר גבוה יותר והשוויון החברתי רב יותר. השפעת רמת התחרותיות על עסקים קטנים מובהקת אף יותר. לדוגמה, רמת תחרותיות גבוהה בתשומות של עסקים קטנים (כמו שוקי אשראי, נדל"ן, חשמל, טלפוניה ותחבורה ציבורית) מגדילה את סיכויי הישרדותם", נכתב בדו"ח של מרכז המחקר.



באותה שנה, טרום תקופת משבר האשראי העולמי, נפתחו בישראל בממוצע 45 אלף עסקים קטנים מדי שנה, אבל 39 אלף עסקים כאלה נסגרו מדי שנה. הדו"ח מציין כי עידוד תחרותיות ועסקים קטנים ובינוניים הביאה להגדלת השוויון החברתי-כלכלי ולחיזוקן של מדינות שנקטו במדיניות כזו. הטענה של שטרום אינה כי יזמות אינה יכולה להצליח בישראל, אלא שרוח היזמות מדוכאת על ידי שליטת הענקים בשוק.



"קח לדוגמה את רשת am:pm, שהקימו כמה צעירים טירונים. רשת מזון מתחרה מול גורמים אדירים, כמו שופרסל ורבוע כחול - והנה, היזמים בסופו של דבר הצליחו. אך המרקם של המשק הוביל לזה שגם הם בסוף מכרו את הרשת לרבוע כחול".



"לא בכל התחומים המשק ריכוזי", אומר שטרום. "שים לב איפה אתה נתקל ביזמים - בהיי-טק, שאתו מזהים אצלנו יזמות באופן אינטואיטיבי".



פרופ' מאהר דבאח, ראש המרכז הבינלאומי לדיני תחרות באוניברסיטת לונדון ומייסד המרכז לדיני תחרות בבית הספר למשפטים של המכללה למינהל, מציין שריכוז כוח בידי משפחות או יחידים מעורר בעיה במישור הסוציו-פוליטי. "האם זה מצב בריא? יש להניח שלא, בגלל הסיכון הפוטנציאלי הגלום בכך לדמוקרטיה. מלבד זאת, מתעוררת גם שאלת החלוקה הצודקת של העושר בחברה".



אבל גם בעיני דבאח זו אינה הנקודה העיקרית, ואף הוא מצביע על הנזק הכלכלי: "אני מתכוון לפגיעה ברוח החדשנות והיזמות. אפשר למצוא לכך כמה דוגמאות בעולם. מדינה שמעניין במיוחד להסתכל עליה בהקשר של ריכוזיות היא מקסיקו. ניתוח של ה-oecd ושל רשות ההגבלים של מקסיקו קבע שלריכוזיות שם היתה השפעה שלילית על חלוקת ההכנסות, על הצמיחה הכלכלית ועל התוצר של המדינה.



"יש במקסיקו כמה שווקים עם ריכוזיות גבוהה במיוחד: טלקום, שוק החלב, תחבורה, כרטיסי אשראי, תרופות, בירה ומשקאות קלים. אלה מוצרים שמהווים נתח משמעותי מההוצאות של כל משק בית. הניתוח מראה שהעלות המשולמת עליהם במקסיקו גבוהה ב-30% מהעלות שהיתה נדרשת בתנאי תחרות".