יותר מ-60% מראשי הרשויות ב-2009-2001 לא הגישו הצהרות הון

יותר מ-60% מראשי הרשויות המקומיות שכיהנו בתפקיד בשנים 2001-2009 לא הגישו הצהרות הון לאחר שנבחרו לתפקיד - בניגוד לחוק, כך לפי דו"ח מבקר המדינה על הרשויות המקומיות. גם יותר מ-80% מסגני ראשי הרשויות לא מילאו את חובתם לפי חוק והגישו את הצהרות ההון שלהם.



לפי החוק, ראשי רשויות מקומיות וסגניהם מחויבים להגיש הצהרת הון שתכלול פרטים על ההון, הנכסים, ההתחיבויות והחובות שלהם ושל בני משפחתם, ומקורות ההכנסה שלהם לשופט בדימוס תוך 60 יום מהתאריך שבו נבחרו, ו-60 יום לאחר שסיימו את תפקידם.



מבדיקת משרד המבקר עלה כי רובם המוחלט, עבר על החוק. מבין ראשי הרשויות שהחלו את כהונתם בין אוקטובר 2001 לאוקטובר 2007 רק 39% הגישו את הצהרות ההון, ורק 18% מסגניהם. יותר מ-95% מאלו שכן הגישו את הצהרות ההון, לא עשו זאת בתוך 60 יום ולכן גם הם לא הצליחו לעמוד בחובת החוק.




מבין ראשי הרשויות שהחלו לכהן בנובמבר 2007 עד למאי 2009, רק 33% הגישו הצהרת הון, ורק 9% מסגניהם עשו זאת. 93% מאלו שכן הגישו את ההצהות לא עשו זאת תוך 60 יום.



בדצמבר 2009 שלח מבקר המדינה מכתבים ל-180 ראשי רשויות בו הובהר להם שלא קיימו את ההוראות החוק. 32 מהם אמרו שהגישו את הצהרת החוק לאחר מועד הבדיקה ולכן שמם לא נכלל ברשימת מגישי ההצהרות. 30 ראשי רשויות מקומיות לא השיבו על פניית המבקר ועדיין לא המציאו הצהרת הון למשרד הפנים. משרד מבקר המדינה העביר רשימה ובה שמותיהם לטיפול משרד הפנים.



105 ראשי רשויות מקומיות הודיעו למשרד מבקר המדינה כי לא הגישו הצהרות הון מפני שלא ידעו על הוראת החוק בנושא זה או מפני ששכחו. בעקבות פניית משרד מבקר המדינה הגישו 56 מהם הצהרות הון ו-49 ראשי רשויות הודיעו כי הם יכינו הצהרות וישלחו אותן למשרד הפנים לאלתר. שישה מראשי הרשויות שלא הגישו הצהרות חדלו לכהן בתפקידם ושוב לא נדרשו להגישן.



32 ראשי רשויות מקומיות הגישו את הצהרותיהם לאחר מאי 2009 ועד דצמבר 2009, ולכן שמותיהם לא נכללו ברשימת מגישי ההצהרות שהיו במועד בדיקת משרד מבקר המדינה. הצהרות אלו הוגשו למעלה מחצי שנה לאחר מועד הבחירות. יצוין כי במהלך התקופה שבה ביצע משרד.



בתופעה זו כדי לבטא זלזול של נבחרי הציבור בשלטון החוק ופגיעה בערכי חוק ואתיקה. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שמאות נבחרי רשויות מקומיות, העוסקים רבות באכיפת הדין על תושבים, אינם ממלאים בעצמם חובות שמטיל עליהם החוק במסגרת כהונתם כנבחרי הציבור ונאמניו", נכתב בדו"ח. "ממצאיו של פרק זה מצביעים על כך שאף שחלק מנבחרי הציבור ברשויות לא מילאו את חובתם ולא מסרו הצהרות הון, לא נקט משרד הפנים פעולות משמעותיות במטרה לאכוף עליהם את חובתם



בחוק הצהרות ההון נקבע כי שק הפנים יעניק לשופטים בדימוס סיוע מנהלי אך מבדיקה במשרד הפנים עלה כי קיימת רשימה חלקית רק של ראשי הרשויות ולא של סגניהם. בנוסף עולה כי המשרד שלח דרישה להצהות הון רק לאחר הבחירות ברשויות המקומיות ולא במועצות האזוריות, ובכלל לא פנה לראשי רשויות שסיימו את תפקידם. כך ששליש מראשי הרשויות וסגניהם לא קיבלו את מכתב הדרישה, והסגנים כלל לא קיבלו אותו.



משרד הפנים: לא מוסמכים לבצע פיקוח



משרד הפנים מסר בתגבוה כי הוא אינו נדרש ואף אינו מוסמך על פי הוראות החוק לבצע פיקוח ובקרה על קיום הוראות החוק אשר חורגים מהסמכת המחוקק אשר הסמיך את המשרד ליתן סיוע מינהלי גרידא לשופט לצורך ביצוע החוק וזאת בהתייעצות עם השופט... חובה לקיים מערך מעקב ופיקוח על ביצועו לרבות מסירת הודעות אישיות לראשי הרשויות וסגני ראשי הרשויות בדבר קיומו של החוק, אינן מעוגנות בהוראות החוק ויתר על כן לגבי חלקם, אף אין בידי משרד הפנים הסמכות לביצועם"



מנהל האגף לשכר ולכוח אדם ברשויות המקומיות שבמשרד הפנים - הנאמן - מסר בתשובתו מאפריל 2010: "משרד הפנים לא יכול לנקוט כלפי הרשויות בפעולות משמעותיות, כל עוד החוק נותר ללא ענישה. עמדתנו שיש לקבוע סנקציה בחוק גם על ראשי רשויות וסגניהם שלא פעלו כחוק וכי יש לעשות זאת בהקדם האפשרי".



עוד עולה מדו"ח המבקר כי 20 חברי מועצה ברשויות מקומיות שונות, שימשו במקביל גם כקבלנים, וחלקם אף כיהנו בוועדות משנה לתכנון ובנייה, או וועדות בעלות סמכות מינהלית בעיר, ובכך עלה חשש לניגוד עניינים בין תפקודם בעירייה לעיסוקם הפרטי. בנוסף מבדיקת המבקר את נתוני לשכת רשם החברות מצא כי 50 ראשי רשויות מקומיות מעורבים בחברות לא עירוניות, 31 היו מעורבים בחברות בתחומי ההשקעות, חשמל, בניין, ומוצרי מתכת, ו-18 מהם היו בעלים של החברות.



29 מהמעומדים בבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 2008 הוכרזו כפושטי רגל ולכן לא עמדו בתנאים שנקבעו בחוק הקובע כי מי שפשט רגל לא יכול לרוץ בבחירות לרשויות המקומיות. מתוכם שניים נבחרו לכהן כחברי מועצה. בנוסף, 44 מעמעומדים בבחירות הקודמות נדונו בעבר לעונשי מאסק בפועל ולכן גם הם לא יכלו להתמודד. עם זאת, אחד מהם אפילו נבחר לכהן במועצה מקומית.



מבקר מותח ביקורת גם על הטיפול הארוך של הוועדה למניעת ניגוד עניינים במשרד הפנים, שבחלק מהפניות אליה הטיפול התארך יותר מחצי שני, ובחלק מהמקרים גם עלה על שנה.



לעתים, גם טיפול הוועדה בסוגיות של ניגודי עניינים בעיריות לא סייע לפתור את הבעיה. כך לדוגגמה, אלי שמחיוף, לשעבר סגן ראש עיריית ירושילם שימש במקביל גם כדירקטור בחברת הנדל"ן דניה סיבוס מיולי 2006, שלה פרויקטים בירושלים. זאת, במקביל לכהונתו כדירקטור בחברות בת של העירייה בתחום פיתוח העיר, ובוועדת המשנה לתכנון ובנייה של העיר. הוועדה למניעת ניגודי עניינים גיבשה רק במארס 2008 חוות דעת לפיה כהונתו מעוררת חשש לניגוד עניינים ושלא ראוי שיכהן בוועדות המשנה ובחברות הבת של העירייה ולהימנע מכל טיפול בנושא שקשור לדניה סיבוס.



למרות זרת, שמחיוף המשיך לכהן בוועדת תחבורה בעיר עד נובמבר 2008, ובחברות הבית עד לשנת 2009 ורק במאי 2009 הפסיק לכהן כדירקטור בדניה סיבוס – שנה לאחר מתן חוות הדעת של הוועדה.



היועץ המשפטי למשרד הפנים מסר למבקר המדינה: "שר הפנים אינו יכול ומוסמך לחייב חברי מועצה שמבקשים לכהן כחברים בוועדות המשנה לתכנון ולבניה להצהיר מיד עם תחילת כהונתם בועדה על עיסוקים בתחום הבניה".



למרות שעל כל תושב ברשות מקומית בישראל חובה לשלם את תשלומי ארנונה דו,ח המבקר מעלה גם כי ב-67 רשויות מקומיות, כיהנו נכון לשנת 2009 209 חברי מועצה שלהם חובות ארנונה לעירייה, עבור יותר משנה בסכום כולל של 8.4 מיליון שקל. ל-29 חברי מועצה מתוכם היו חובות של יותר מ-10 שנים לעירייה.



לא רק חובות ארנונה: בחמש מועצות מקומיות שנבדקו נמצאו עשרה חברי מועצה שפעלו בניגוד להוראות חוק התכנון והבנייה וביצעו עבירות בנייה – כולם שימשו גם כחברי ועדות בנייה. כמו הצבת מבנים יבילים ללא היתר בנייה; בנו בסטייה מהיתרים שניתנו להם ועשו שימוש במבנים או במגרשים בניגוד להוראות תכנית מתאר מקומית



דו"ח המבקר עוסק גם בטובות הנאה שנתנו לחברי מועצה בעיריות. לחברי מועצה בעיריית גבעתיים ופתח תקווהף לפי דו|"חל המבקר, לא נאלצים לרכוש תווי חנייה. בעיריית גבעתיים העירייה אפשרה להם לחנות בחינם בשלושת החניונים העירוניים שלה, ובפתח תקווה חברי מועצה קיבלו מדבקות שהדביקו למכונית וזיכ אותם בחנייה בחינם ברחובות העיר ובחניוני העירייה.



ממשרד הפנים נמסר בתגובה לדו"ח כי "משרד הפנים לא סבר כי יש מקום לדרוש מהמועמדים דרישות שאינן קבועות במפורש בחוק, כגון המצאת תעודת יושר וכד'. יוזכר כי בהקשר זה, כי בבחירות התמודדו מעל 15,000 מועמדים אשר רובם המכריע הגונים, ישרים וכשירים להתמודד. לפיכך, יש לשקול בזהירות כל הכבדה על הרבים בשל חשש לחטא של מעטים" לגבי פושטי רגל שנבחרו לרשויות המקומיות נמסר כי "ממצאי הביקורת יועברו לממונים על המחוזות לשם בדיקת העובדות ונקיטת הליך של הפסקת כהונה במידת הצורך". לגבי בחירה לרשוריות המקומיות של מורשים נסמר כי יש לבחון את שאלת הקלון בכל מקרה.



מהמשרד נמסר כי הוא יפיק לקחים מדו"ח המבקר וכי בהתאם להצעת תיקון החוק, כתב ההסכמה שעל המועמדים להגיש ינוסח כתצהיר, הנושא את מלוא המשמעויות החוקיות הנלוות. בנוסף לכך, יפרסם מנהל הבחירות את שמות המועמדים שהוגשו במטרה לקבל מידע רלוונטי מהציבור. הנושא יושם כבר בבחירות האחרונות.