מבקר המדינה: הוועדה לתשתיות לאומיות - נכשלה

60% מפרויקטי התשתית הלאומית של ישראל מתעכבים בשל תכנון לקוי ומחלוקות בין-משרדיות, חברות ממשלתיות מבצעות פרויקטים בניגוד לחוק ומשרדי הממשלה לא ממהרים לגבש תכנון ארוך טווח אסטרטגי, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, אשר בחן את פעילותה של הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל).







מן הדו"ח עולה כי הקמת הוועדה כשלה למעשה, היות ולא הצליחה למלא את ייעודה בקידום פרויקטים לאומיים ולא אכפה כנדרש את ביצועם לפי חוק. הוות"ל נוסדה ב-2002 כדי לדון בתכניות להקמה של תשתיות שהוכרזו תשתיות לאומיות, ולהחליט על העברתן לאישור הממשלה. זאת,בהליך מזורז אשר מקצר למשל בחצי (30 יום) אץ שמיעת השגות הציבור.



מאז הקמתה ועד סוף שנת 2008 טיפלה הוועדה ב-88 תכניות לתשתיות לאומיות באזורים שונים: 41 תכניות לדרכים, למסילות רכבת, לתחנות כוח ולמתקני תשתית אחרים ו-47 תכניות נקודתיות להפרדת מפגשים בין דרכים למסילות ברזל. ואולם בבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי תכנון רוב המיזמים שעברו בוועדה (60%) - לא הושלם גם בחלוף שנים לאחר הכרזתם כתכניות תשתיות לאומיות, וקידומם של שליש מהמיזמים אף הופסק בידי היזמים מבלי שהתקבלה הכרעה לגביהם. זאת, למרות שהימשכות הליכי התכנון גרמה לאובדן עלויות גבוהות למשק, בזבוז משאבים שהושקעו בתכנון, ולמרות שבחלוף הזמן איבדו התכניות מעדכניותן.



המבקר מצא כי לרוב עמדה הוועדה בלוחות הזמנים לפעילותה ואולם דווקא יזמי התכניות, כלומר הממשלה וחברותיה - הן שהיו אחראיות למרבית העיכובים (85%), משום שלא עמדו בהכנת תכניות כנדרש ובתיקונן או בשל מחלוקת פנימית בין הרשויות השונות. לפיכך, קובע המבקר, "עצם הקמת הוועדה, מתכונתה וקציבת לוחות הזמנים לפעולותיה לא הספיקו כדי לייעל חלק ניכר מהליכי התכנון במסגרתה".



ממצא זה, העיר המבקר, תואם למחקר אשר פורסם ערב כינונה של הוות"ל, לפיו הגורם העיקרי להימשכות הליכי התכנון של תשתיות אינו ועדות התכנון - כי אם היקף ההשפעות הצפויות של המיזם והזמן שנדרש ליוזמי התכניות לקידום התכניות. לפיכך, טוען המבקר, לא השיג הוות"ל את מטרתה באופן מלא - וראוי לבחון מחדש את הדרך לייעל את הליכי התכנון של תשתיות לאומיות. זאת, לצד הארכתם מחדש של הזמנים להעברת הערות הציבור - שהתועלת בקיצורם התבררה כשולית.



דו"ח המבקר מוצא עם זאת ליקויים חמורים גם בעבודת הוות"ל עצמה. בדיקת המבקר העלתה כי יו"ר הות"ל (מנכ"לי משרד הפנים) נעדרו פעמים רבות מן הדיונים, והוחלפו לתקופות ממושכות בידי ממלא מקום - ראש מינהל התכנון שמאי אסיף. בשנים 2006-9 בלטה היעדרותו של נציג משרד התשתיות, בעוד שמאז יולי 2007 נעדר בכלל נציג הציבור מן הוועדה.



בין היתר, העיר המבקר, כי החלטות הות"ל מתקבלות בהעדר תכנון כולל שכן משרדי הפנים, התשתיות והתחבורה לא גיבשו עד כה תכניות מתאר ארציות לתשתיות ולדרכים. עוד נטען כי הוות"ל לא נוהגת לבחון את הצורך בתכניות המוגשות ("חלופת מחדל") ואף לא מפקחת על ביצוען של תכניות מאושרות
המבוצעות לעתים בניגוד להוראות החוק. עוד התריע המבקר מפני חשש לניגוד עניינים בעבודת יועצי הוות"ל - כאשר במקביל גדל תקציבה שלה הוועדה עד כדי 6% מתקציב מינהל התכנון (סך של 36 מיליון שקל בשנים 2002-8).



בתגובה לממצאים מסרה החברה להגנת הטבע כי: "הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, אותה מקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו, משכפלת למעשה את הוות"ל, עם כל הפגמים שמצא בה מבקר המדינה, וממליצה להקים עוד 6 ועדות כאלה, שבמקום לקצר ולייעל הליכי תכנון, יפגעו בהליכים אלה ובזכותו הדמוקרטית של הציבור להביע את עמדתו כלפי תוכניות בנייה".



מעצ והרכבת הפרו הוראות - וגרמו נזק לסביבה



"ביצוע עבודות שלא בהתאם לתכניות מאושרות בידי חברת הרכבת והחברה הלאומית לדרכים (מעצ החדשה) - סתר את הוראות החוק ופעגע באינטרסים ציבוריים", כך כותב מבקר המדינה בפרק שהוקדש למספר פרויקטים שקידמו החברות בניגוד לכאורה להוראות התכנית שאושרה להן.



כך למשל, טוען המבקר כי מעצ הקימה מערכת גשרים במחלף "עד הלום" בחריגה ניכרת מהוראות התכנית המאושרת והקימה חלק ממבני הדרך, כגון גשר להולכי רגל, ללא הרשאה כנדרש בחוק ובתקנות. זאת, למרות התרעות חוזרות ונשנות כי מדובר בהפרת חוק. רכבת ישראל למשל, החלה בעבודות על מסילת הרכבת בין לוד לבאר שבע לפני שאושרו התכניות לכך, ובמהלך הבנייה מצא מפקח מטעם הוועדה ליקויים בביצוע העבודות שהביאו בין היתר לכריתת עצים ללא רשות ולמפגעים בטיחותיים. נוסף על כך, נמצא כי חברת הרכבת הקימה תחנת רכבת מבלי שאושרו התכניות המפורטות לתחנה.



על אף עברות הבנייה של חברות התשתית האמורות לא נקט צוות הוות"ל סנקציות משפטיות נגד עוברי העברות באמצעות פנייה לגורמים המוסמכים ובדרך כלל הסתפק בפנייה למגישי התכניות כדי שיטפלו בנושא או בהסדרתן באמצעות אישור שינוי לתכניות או מתן היתרים בדיעבד - כיוון שסבר שבדרך זו יימנעו עיכובים ממושכים בהקמת התשתיות ויימנעו הנזקים הכרוכים בהם. בעקבות זאת, קרא המבקר למשרד הפנים ולמשרד המשפטים לבחון ביסודיות את הליקויים החמורים ולבחון אם צריך לתת לוות"ל אמצעי פיקוח ואכיפה סטטוטוריים.