הממשלה תקים ועדה בין-משרדית לבחינת ניהול הקרקע החקלאית

בישיבה מיוחדת שתקיים הממשלה בשבוע הבא בקיבוץ דגניה, יציע שר החקלאות שלום שמחון להקים ועדת שרים לבחינת ניהול הקרקע החקלאית בישראל. כמו כן יעלה שמחון שבע הצעות החלטה לחיזוק ישובי הפריפריה ולהשקעה בשיקום וחידוש תשתיות בהתיישבות הכפרית הוותיקה. היקף ההשקעה הכולל עשוי להסתכם ב-100 מיליון שקל בשנה לתקופה של 10 שנים - כמיליארד שקל בחישוב כולל. מההשקעה עשויים ליהנות 300 ישובים כפריים.



בראש הוועדה הבין-משרדית יעמוד מנכ"ל משרד המשפטים, וחבריה יהיו הממונה על אגף התקציבים באוצר, מנהל רשות מקרקעי ישראל, מנכ"ל משרד החקלאות והכפר ושני נציגי ציבור. על פי ההצעה, בין יתר הנושאים בהם תדון הוועדה יהיו מדיניות הפיצוי בגין השבת קרקע חקלאית, בדיקת מכסת הקרקע (נחלה) הניתנת לחקלאים לעיבוד, משמעות זכויות החקלאים והמתיישבים בקרקע החקלאית, הקשר בין הקצאת קרקע למגורים להקצאת קרקע חקלאית בישובים החקלאיים, קביעת שיעור אופטימלי לדמי חכירה לקרקע חקלאית, מתן זכות ייזום לחוכרי קרקע חקלאית וכן האפשרות למינוף קרקע חקלאית כבטוחה לקבלת אשראי בנקאי.



הוועדה תגיש את המלצותיה לראש הממשלה בתוך 6 חודשים מקבלת ההחלטה על הקמתה. החלטה על מדיניות הפיצוי תתקבל בתוך 60 יום.



ההצעה להקים את הוועדה נובעת מהשינויים העוברים על ההתיישבות והחקלאות שלא באו לידי ביטוי ברפורמה במינהל מקרקעי ישראל. הרפורמה, שפעלה להקטין את החיכוך בין חוכרי הקרקעות העירוניים למינהל, לא טיפלה בחוכרים החקלאיים. יתר על כן, לטענת הקיבוצים - מאז פסק המינהל מלטפל במגזר העירוני, גבר החיכוך עם המגזר החקלאי. גורם בכיר בקיבוצים הציג כדוגמא לכך את החלטת מינהל מקרקעי ישראל לאשר היתרי בנייה בקיבוצים בהפסקת השכרת דירות, התניה ששיתקה את הבנייה בכמחצית מהקיבוצים בארץ ופגעה בהיצע הדירות לציבור הרחב ובמיתון מחירן. עוד נטען על ידי הקיבוצים כי בנושא ההשכרה נוקט המינהל נוקט במדיניות של איפה ואיפה בין אדם שמשכיר את דירתו בעיר לבין קיבוץ שמשכיר דירות. לפי הטענה גם לאחר מבצע ההיוון שערך המינהל בעשור האחרון במגזר העירוני, עדיין יש מאות אלפי דירות שלא הוונו, שמושכרות על ידי בעליהן ללא התערבות המינהל.



עם זאת, התביעה העיקרית שהקיבוצים צפויים להציג בוועדה היא להכיר בשטח המחנה (השטח הפיסי עליו ממוקם הקיבוץ) כקרקע עירונית. השאיפה היא כי קיבוץ יהיה זכאי להיוון 2.5 דונם למשפחה (250 דונם לקיבוץ בן 100 משפחות), מה שישחרר את הקיבוץ מהחובה לקבל היתרי בנייה מהמינהל, כפי שלא מחויב בכך חוכר עירוני שהיוון את דירתו. ההיוון גם יאפשר לקיבוץ לבצע שינוי יעוד בקרקע בהתאם לתכנית מתאר תקפה ובתמורה ישלם הקיבוץ למדינה 31% מהשווי הנדל"ני החדש של הקרקע כמקובל במגזר העירוני. לדוגמא, אם קיבוץ במרכז הארץ קיבל היתר להקמת מחסנים בשטח המחנה ומוסדות התכנון יאשרו שינוי ייעוד לשטח זה לבנייה למגורים, ישלם הקיבוץ את ההפרש בין השווי השמאי לפני ואחרי שינוי הייעוד. במרכז הארץ עשוי ההפרש להגיע ל-300 אלף דולר, כך שהקיבוץ ישלם למדינה 91 אלף דולר.



גורם מרכזי בתנועה הקיבוצית אמר כי אין לקיבוצים עניין בהפרטה מלאה של הקרקע אלא בקבלת חוזה חכירה לדורות שמשמעו חיזוק האגודה השיתופית (הקיבוץ).



עוד אמר הגורם כי הקיבוצים לא היו מעורבים בהחלטה על גובה הפיצויים לחקלאים עבור מסירת קרקע חקלאית לבנייה ואין בכוונתם להיות מעורבים בכך גם להבא: "למדינה יש אינטרס לקבל קרקע חקלאית לבנייה ופיתוח, וכדי לעודד את המסירה הזו קיבלה מועצת מקרקעי ישראל את החלטה 969, לפיה בתמורה למסירת קרקע שלחין (בהשקיה) יקבל החקלאי 22 אלף שקל לדונם ועבור קרקע מטעים 33 אלף שקל לדונם. בשלב מסוים החליטה מועצת מקרקעי ישראל להקפיא את ההחלטה ומאז היא שולחת את החקלאים לוועדת הפיצויים של המינהל. הוועדה מצידה נותנת לקרקע ערך נמוך ולכן החקלאים הפסיקו למסור קרקע".



"הוועדה שתוקם, כך למיטב ידיעתי, תחליט בתוך 60 יום איזה פיצוי יינתן", מסר הגורם. "המדינה תפסה שבג"צ הקשת המזרחית יצר מצב בו החקלאים לא מוסרים קרקעות וחסרה לה קרקע לשיווק. בנוסף לכך קיימת החלטה שתבוא לאישור נוסף בוועדה, לפיה תינתן לחקלאים זכות לפתח 20% מהשטח שיימסר למדינה".



"עניין נוסף שיועלה ככל הנראה בוועדה הוא דמי החכירה החקלאיים. קיבוץ ומושב משלמים 20 שקלים לדונם, לנחלה בגודל ממוצע של 40 דונם (800-600 שקל בשנה). המדינה טוענת שהסכום נמוך מדי והיא רוצה לקבוע מחירים חדשים. אנחנו לא יודעים בכמה הם רוצים להעלות הסכום אבל גם נושא זה יועלה בוועדה".