"מימן לא חשב על מכירה מהירה"

>> "המטרה הראשונית של יוסי מימן היתה להמשיך להחזיק בחברה. הוא התקשר איתנו לחמש שנים, ולא חשב על מכירה מהירה" - כך אומר אילן שחורי, מנכ"ל חברת הייעוץ tasc, על עסקת סמייל-פרטנר, אחרי 10 חודשים בלבד של בעלות על החברה. "נשכרנו על ידי אמפל זמן קצר אחרי רכישת 012 סמייל כדי לבנות את פעילות תקשורת מלאה לקבוצת אמפל", אומר שחורי.

שחורי ייעץ למימן בעיקר כיצד להפוך את סמייל לחברת סלולר, אם במודל וירטואלי או במודל מלא. בסופו של דבר זה לא קרה, ומימן העדיף למכור את החברה בסיבוב מהיר. "גילנו שהסיכון אדיר והסיכוי הוא לא ברמות גבוהות מאוד", אומר שחורי. "בסופו של דבר, בתמונה עסקית של סיכון מול סיכוי, ולאור ההצעה האטרקטיבית שקיבלנו, החלטנו שלא ללכת אל הלא נודע ולקבל מה שאפשר כאן ועכשיו. זה קרה אחרי הרבה התלבטויות".



שחורי מספר כי tasc ביצעה עבור אמפל עבודה שחשפה את הסיכוי הנמוך להצלחת הקמת פעילות סלולר חדשה לסמייל. "בישראל יש שלוש תשתיות סלולריות והולכת להיבנות רביעית (על ידי מירס, א"ז). השאלה היתה אם יש מקום לתשתית חמישית שתיבנה על ידי סמייל. במדינות שבהן כמות התושבים גדולה מישראל פי 10 אין חמש חברות סלולר", הוא אומר. בריטניה היתה הדוגמה היחידה שבה יש מספר כזה של חברות סלולר, וגם שם מוזגו שתי חברות - mobile-t ואורנג'. לגבי פעילות סלולרית מלאה, ולגבי מפעיל וירטואלי (mvno) לסמייל אין בידול מהותי או יתרון מול כל המתחרות בשוק הישראלי".



לדבריו, "בעולם רואים הצלחה של mvno רק היכן שיש פרישה קמעונית רחבה או מיקוד באוכלוסיות נישה. mvno גם דורש תלות מהותית באכיפה רגולטורית ואילו משרד התקשורת הישראלי, למרות כוונות טובות, בגלל קשיי תקציב וכדומה, מתקשה לעתים לאכוף מדיניות. כדוגמה אפשר לראות את מה שקרה בקיצור תקופת ההתחייבות ל-18 חודשים - מדובר ברפורמה שבפועל נכשלה, כאשר החברות המשיכו למכור את המכשירים ב-36 תשלומים".



כעת עסקת סמייל-פרטנר טעונה אישור של הממונה על ההגבלים העסקיים. לאור זאת, לשחורי חשוב מאוד להוכיח שעסקת סמייל-פרטנר טובה למצב התחרות בשוק. "החלופה של תחרות מבוססת שירותים דורשת מדיניות מפורטת יותר ונחישות רגולטורית גדולה", הוא אומר. "עם העסקה הזו נוצרת הזדמנות לתחרות מבוססת קבוצות בישראל, שבה יש התערבות רגולטורית מינימלית. כעת יש חוסר שיווי משקל בין הקבוצות: פרטנר תנסה לצמוח בטלפון הקווי על חשבון בזק ו-hot, מירס תנסה לצמוח בתחום זה על חשבון הסלולריות וכן הלאה. אני חושב שסיטואציה כזאת טובה מספיק כדי לקיים תחרות בשוק התקשורת בישראל, תוך תמריץ להשקיע בתשתיות. עד עתה הרגולציה בישראל לא היתה שוויונית - עם החלטות טקטיות ונקודתיות בהתאם לגודל החברה. הרגולציה בעידן של קבוצות גדולות תהיה אחידה".