הוועדה לתשתיות לאומיות נכשלה - הממשלה אשמה

>> 60% מפרויקטי התשתית הלאומית של ישראל מתעכבים בשל תכנון לקוי ומחלוקות בין-משרדיות, חברות ממשלתיות מבצעות פרויקטים בניגוד לחוק ומשרדי הממשלה לא ממהרים לגבש תכנון אסטרטגי ארוך טווח - כל אלה עולים מדו"ח מבקר המדינה, שבחן את פעילותה של הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). מהדו"ח עולה כי הוועדה כשלה למעשה בתפקידה, היות שלא הצליחה למלא את ייעודה בקידום פרויקטים לאומיים ולא אכפה כנדרש את ביצועם לפי חוק.

הוות"ל נוסדה ב-2002 כדי לדון בתוכניות להקמת תשתיות שהוכרזו תשתיות לאומיות, ולהחליט על העברתן לאישור הממשלה. הדיון בוועדה היה אמור להיות מסלול מזורז, שבין היתר קיצר במחצית (30 יום) את הליך השמיעה של השגות הציבור.



מאז הקמתה ועד סוף 2008 טיפלה הוועדה ב-88 תוכניות לתשתיות לאומיות: 41 תוכניות לדרכים, למסילות רכבת, לתחנות כוח ולמתקני תשתית אחרים, ו-47 תוכניות נקודתיות להפרדת מפגשים בין דרכים למסילות ברזל.



ואולם מבדיקת משרד מבקר המדינה עלה כי התכנון של רוב המיזמים שעברו בוועדה (60%) לא הושלם גם בחלוף שנים ממועד ההכרזה עליהם כתוכניות תשתיות לאומיות. עוד עלה מהבדיקה כי קידומם של שליש מהמיזמים אף הופסק בידי היזמים - מבלי שהתקבלה הכרעה לגביהם.



לפי המבקר, הליכי התכנון התארכו הרבה מעבר לנדרש, אף שהעיכובים הביאו להפסד כספי ניכר למשק, לבזבוז משאבים שהושקעו בתכנון ולאובדן חלק מהרלוונטיות של התוכניות. עם זאת, המבקר מצא כי לרוב עמדה הוועדה בלוחות הזמנים שנקבעו לפעילותה. דווקא יוזמי התכניות - כלומר הממשלה והחברות הממשלתיות - היו האחראים על מרבית העיכובים (85%), משום שלא עמדו בהכנה ותיקון של תוכניות כנדרש, או בשל מחלוקות פנימיות בין הרשויות השונות. לפיכך, קובע המבקר, "הקמת הוועדה, מתכונתה וקציבת לוחות הזמנים לפעולותיה לא הספיקו כדי לייעל חלק ניכר מהליכי התכנון במסגרתה".



ממצא זה, העיר המבקר, תואם את ממצאיו של מחקר שפורסם ערב כינונה של הוות"ל, שלפיו הגורם העיקרי להימשכות הליכי התכנון של תשתיות אינו ועדות התכנון, כי אם היקף ההשפעות הצפויות של המיזם והזמן שנדרש ליוזמי התוכניות לקידומן.



לפיכך, טוען המבקר, לא השיגה הוות"ל את מטרתה באופן מלא, וראוי לבחון מחדש את הדרך לייעל את הליכי התכנון של תשתיות לאומיות. בנוסף, מציע המבקר להאריך מחדש את פרק הזמן המוקצב להערות הציבור, שהתועלת בקיצורו התבררה כשולית.



הוות"ל פועלת מאז 2007 ללא נציג ציבור



דו"ח המבקר מוצא ליקויים חמורים גם בעבודת הוות"ל עצמה. בדיקת המבקר העלתה כי המכהנים בתפקיד יו"ר הוות"ל (מנכ"לי משרד הפנים) נעדרו פעמים רבות מדיוני הוועדה והוחלפו לתקופות ממושכות בממלא מקום - ראש מינהל התכנון, שמאי אסיף.



עוד צויין כי ב-2006-2009 בלטה היעדרותו של נציג משרד התשתיות מדיוני הוועדה, וכי מיולי 2007 נעדר נציג הציבור מן הוועדה. בין היתר, העיר המבקר כי החלטות הוות"ל מתקבלות בהיעדר תכנון כולל, שכן משרדי הפנים, התשתיות והתחבורה לא גיבשו עד כה תוכניות מתאר ארציות לתשתיות ולדרכים.



עוד נטען כי הוות"ל לא נוהגת לבחון את מידת הנחיצות של התוכניות המוגשות ("חלופת מחדל"), ואף אינה מפקחת על ביצוען של תוכניות מאושרות, המבוצעות לעתים בניגוד להוראות החוק (ראו מסגרת).



עוד התריע המבקר מפני חשש לניגוד עניינים בעבודת יועצי הוות"ל. בתקופת פעילותה של הוועדה, בין 2002 ל-2008, גדל תקציבה עד כ-6% מתקציב מינהל התכנון ל-36 מיליון שקל.



בתגובה לממצאים, מסרה החברה להגנת הטבע כי: "הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, שאותה מקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו, משכפלת למעשה את הוות"ל, עם כל הפגמים שמצא בה מבקר המדינה. הרפורמה ממליצה להקים עוד שש ועדות כאלה, שבמקום לקצר ולייעל הליכי תכנון, יפגעו בהליכים אלה ובזכותו הדמוקרטית של הציבור להביע את עמדתו כלפי תוכניות בנייה".



ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "הוות"ל נהפכה לחוד החנית של הטיפול בתוכניות תשתית, והשפיעה משמעותית גם על דרכי עבודתם של מוסדות תכנון מקבילים ושל גורמים נוספים בתחום התשתיות. יש לראות את פעילותה בקונטקסט של הצורך בפיתוח מואץ של מערכות התשתית בסביבה כלכלית, חברתית וסביבתית מורכבת ורווית קונפליקטים. ככל שמצא מבקר המדינה ליקויים נקודתיים בפעילות הוות"ל, משרד הפנים יפעל לתיקונם".