העלאת התמלוגים אינה חורגת מכללי המשחק הכלכלי

>> במשרד האוצר וברשות המסים בודקים כיום את האפשרות להגדיל את המס האפקטיבי על הרווחים מפעילות בתחום תגליות גז ונפט.

כמצופה, גופים העשויים להיפגע כלכלית מהחלטה זו, אם תתקבל, מעלים טענות שלפיהן הגדלת שיעור המס אינו חוקית. אחת מטענותיהם היא כי שינוי במס האפקטיבי יהיה פגיעה בעלת אופי רטרואקטיבי בקניין של אותן חברות שכבר פועלות בעקיפין בתחום תגליות הגז והנפט, באמצעות אחזקה בשותפות שהיא בעלת הזכות במצבר גז ונפט. במלים אחרות, אין משנים כללים באמצע המשחק.



זכות הקניין היא זכות יסוד בשיטת המשפט הישראלית, ואף מעוגנת בחוק יסוד. התזה של פגיעה בזכות יסוד מושתתת על הטענה שלהעלאת המס תהיה תחולה רטרואקטיבית, ולכן היא אינה חוקית. ואולם אם הכנסת תחליט בחוק להעלות את המס האפקטיבי על הכנסות שיופקו לאחר שייכנס החוק לתוקף, הדבר לא יהיה בבחינת פגיעה רטרואקטיבית בזכות הקניין של חברות שכבר פועלות בתחום תגליות הגז ונפט. ההפך הוא הנכון: לפי פרשנות עקבית של ביהמ"ש העליון, לחוק שיגדיל את המס תהיה תחולה פרוספקטיבית, כלומר, צופה פני עתיד.



הפסיקה קבעה כי תחולה רטרואקטיבית של דבר חקיקה משמעותה שינוי התוכן המשפטי או התוצאות המשפטית, כלפי העבר, של אירועים או מצבים שהתרחשו בעבר והסתיימו. לעומת זאת, תחולה של דבר חקיקה היא פרוספקטיבית כשלחוק יש תחולה לגבי מצב דברים עתידי, ביחס לפעולות שייעשו בעתיד. מס בישראל מוטל על הכנסתו של אדם, כשהמונח "הכנסה" מתאר תוספת ריאלית לעושרו הכלכלי של אדם כתוצאה מאירוע מסוים. כלומר, בישראל לא מוטל מס על הכנסה שהיא רק תיאורטית.



אירוע המס מהווה אפוא את נקודת המס שביחס אליה יש לבחון מהו סוג התחולה של דבר חקיקה. לחקיקת מס ביחס לאירוע מס שעדיין לא התרחש יש תחולה פרוספקטיבית. כאשר שינוי חקיקת מס חל על אירוע מס שכבר תם ונשלם, רק אז ניתן לומר שיש תחולה רטרואקטיבית לדבר החקיקה. לכן, לדוגמה, כאשר הכנסת קבעה ביולי 2005 כי רווח הון ריאלי שנצמח בידי יחיד ממכירת ני"ע סחירים לאחר כניסתו של התיקון לתוקף, יחויב במס גם ביחס לרווח הון שנצמח מ-2003 ואילך, הדבר לא היה שינוי רטרואקטיבי. זאת, משום שדבר החקיקה חל רק ביחס לאירוע המס שיתרחש לאחר כניסת התיקון לתוקף. על רקע הבחנה זו, ככל שיוחלט על הגדלת שיעורי המס על הכנסות שיפיקו חברות תגליות גז ונפט בעתיד, הדבר אינו מהווה תחולה למפרע. מדובר בתחולה פרוספקטיבית כלפי העתיד על הכנסות שעדיין לא הופקו.



אמת, ייתכן שחברות רבות בתחום תגליות גז ונפט, שהשקיעו כבר סכומים רבים, לא היו עושות זאת לו ידעו כי בעתיד יועלו שיעורי המס. ואולם טענה זו אין מקומה להישמע נגד תחולתו של דבר חקיקה חדש על אירוע מס שעשוי להיות בעתיד. מה עם עובד היי-טק שהמס על רכבו הצמוד עלה לפתע דרמטית - האם תישמע גם טענתו כי היה פועל אחרת לו ידע על עליית מס עתידית?



לוקר הוא שותף במשרד עורכי הדין ש.פרידמן ושות'; שויציקי הוא מומחה מיסוי וחברות במשרד