>> פרקליט הצמרת עו"ד יעקב וינרוט נוקט טכניקה כפולה בעדותו בבית המשפט המחוזי בתל אביב במשפט השוחד. ביד אחת הוא אוחז ביכולות אינטלקטואליות-משפטיות יוצאות דופן, ובידו השנייה הוא פורש את תחושותיו הקשות. "אני האאוטסיידר הטוטאלי שלא התקרב לרשויות. לא שיקשקתי שקשוקות. אני מסתכל בעיניים של החוקר (במשטרה) ואני רואה שהוא לא מאמין במה שהוא חוקר. אני לא איש חזק ולא גיבור ישראל. זה הרג אותי. ישבתי שם בארבעה כובעים: שלי, כמייצג של צ'רנוי (מיכאל), של גאידמק (ארקדי) ושל ויטה (שוקי)".
בתוך כך תיאר את קשייו בחקירה כשרצה לשמור על נאמנות ללקוחותיו אך מנגד, היה עליו לשתף פעולה עם החקירה. "אני עשיתי ההפך ממה שאני מייעץ לנחקרים - בדרך כלל אני מייעץ לשתוק, לא לנדב מידע ולא להביא מסמכים", אמר.
לפי כתב האישום, וינרוט ושוקי ויטה ניהלו יחסי תן וקח מסוף שנות ה-90. וינרוט טיפל בבעיה משפטית של ויטה, שהיקשתה על קידומו במס הכנסה תמורת שכר טרחה מופחת שהסתכם בכ-20 אלף שקל, ואילו ויטה טיפל בלקוחות של וינרוט, בבני משפחתו ובחברות שבבעלותו.
לפי האישום, ב-2003 אישר ויטה הסכמי מס חריגים ללקוחות של פרקליט הצמרת - מיכאל צ'רנוי, ארקדי גאידמק והיהלומן דן גרטלר. בעבור הסכמי מס אלה, קיבל וינרוט יותר מ-30 מיליון שקל. לוינרוט מייחסת הפרקליטות עבירות שוחד והלבנת הון ואילו רו"ח שוקי ויטה מואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים.
בחקירה הראשית שניהלה באת כוחו, עו"ד איריס ניב-סבאג, סיפר וינרוט על ייצוגו של איש העסקים צ'רנוי ב-2002. לפי טענת הפרקליטות, עבור כריתת הסכם המס שילם צ'רנוי לוינרוט 15 מיליון שקל. כפי שפורסם ב-themarker ההסכם קבע כי צ'רנוי ישלם סכום חד-פעמי של מיליון דולר בגין השנים שחי בישראל עד 2002. מ-2003 נקבע כי יחויב ב-50% מס על הכנסה שנתית מדמי ניהול בסך 300 אלף דולר, בנוגע לעסקיו חובקי העולם.
בשל התנגדות הבנקים להכנסת הון של צ'רנוי לישראל, הוסדר כי צ'רנוי יפקיד 100 מיליון דולר בחו"ל והריבית על ההפקדה תמוסה בישראל. בסעיף מסוים בהסכם צוין כי הונו, לפי הצהרתו, נאמד ב-2 מיליארד דולר והוא מצוי מחוץ לישראל.
בעדותו הבהיר וינרוט כי בדרך כלל אינו נוהג לכרות הסכמי שכר טרחה. "במקרה זה עשיתי שכר טרחה כי מדובר בצ'רנוי ואני רציתי שהפעולות יהיו מוגדרות. מדובר היה בסכום גדול מאוד של כסף". ההסכם, שכלל טיפול בהליכי מיסוי, היה מפורט ונוסח בעברית ואף תורגם לרוסית.
"כיום הוא אזרח מכובד, וזו העבודה שעשיתי לאורך השנים", תיאר וינרוט את המציאות כיום, לשיטתו. לטענת הפרקליטות הסכם המס היה חשוב לצ'רנוי לצורך קבלת לגיטימציה עסקית בישראל.
לדברי וינרוט, מעולם לא עשה שימוש בהסכם המס בהליכים אחרים שבהם היה מעורב צ'רנוי. "אני לא הצעתי לצ'רנוי לכרות הסכם כדי שהדבר יעזור במשהו, כי אני לא שרלטן. ההסכם לא יכול היה לעזור ולא נעשה בו שימוש".
וינרוט סיפר כי לפני כריתת הסכם המס נסע יחד עם רו"ח זאב פלדמן לקפריסין כדי לקבל מושג על עסקיו של צ'רנוי והאפיקים שבהם מושקע כספו. קודם לכן, טען, רשויות המס זימנו את צ'רנוי לשיחה כדי להבין כיצד הוא חי ברמה כה גבוהה.
"צ'רנוי היה משוכנע שעושים לו את תרגיל אל קאפונה (ראש המאפיה בארה"ב שנתפס בעבירות מס). הוא הדגיש כי יוזם ההסכם היה פלדמן. פלדמן היה האיש שייצג ב-2003 את לקוחותיו של וינרוט בהסכמי מס מול ויטה. בעדותו במשפט במאי העיד פלדמן כי "לאחר שפרשתי לשוק הפרטי, וינרוט בדרך כלל הפנה אלי תיקים לטיפול, ובחלק אחר השתלבתי בטיפול שלו. היה ברור שאני מכסה את תחום המס, והוא מטפל בעניינים אחרים". פלדמן אינו מואשם בפרשה.פלדמן, כך אמר וינרוט, הסביר לצ'רנוי שאמנם הוא פטור ממס אך בשל סוגיית השליטה והניהול של הנכסים מישראל, יכולים לפעול נגדו. "אני אמרתי לצ'רנוי שכדאי לו לסגור את החזית הזו", סיכם וינרוט.
ויטה לא היה תיק הפסד
בתחילת היום העיד וינרוט על קשריו עם ויטה. "אני חשבתי שבמקום שאני לא לוקח מאף אחד כסף, אני גם לא אקח ממנו. לא חשבתי שויטה צריך לשלם לי על המכתב ליועץ. הזיכרון שלי הוא שאמרתי לו לתרום. עד כמה שזה נשמע מוזר, אנו לא גובים כסף על דברים כאלה. לא רק אני, גם במשרדים אחרים". דברים אלה מתייחסים לכך שויטה לא שילם עבור מכתב שכתב וינרוט עבורו ליועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין.
כדי לחזק את דבריו סיפר כיצד עו"ד בעז בן צור, שהיה שותף במשרד באותה תקופה, ביקש ממנו לגבות שכר טרחה סמלי בתיקים הרבים שטופלו בחינם כדי שלא כל מדינת ישראל תידפק על שערי המשרד. על הסכום הכולל בסך 20 אלף שקל ב-20 תשלומים שווים שגבה בהמשך מויטה, אמר: "זה לא תיק הפסד. צריך להוריד את התיק הזה לאדמה. אני מופיע פעם אחת וכותב מכתב פעם אחת, זה לא תיק הפסד. יש גם מקרים שאנשים עשירים מבקשים תשלומים. אני לא זוכר מקרה של לקוח שביקש תשלומים ואנו סירבנו. צריך לזכור שלא היתה אינפלציה באותן שנים. הואיל ומדובר בעובד ציבור, אז לקחתי כסף כדי למנוע לזות שפתיים".
אף שסייע לויטה מתוך סימפטיה למקרה שלו, אמר וינרוט כי לא היה ביניהם כל קשר אישי. "לא עלה בדעתי להזמין אותו לחתונות של הילדים או להתקשר ולומר חג שמח", אמר.
על תחושתו בחקירת המשטרה אמר: "מזמנים אותי לחקירה על הלבנת הון. אני לא מבין מה רוצים ממני. פתאום, אומרים לי שהתעורר חשד שויטה טיפל בלקוחות שלי בזמן שאני טיפלת בעניינים שלו, ויש בכך סטייה מן השורה. באותו רגע חרב עלי עולמי. מעולם לא ביקשתי משהו ממישהו שייצגתי - ואני ייצגתי בתיקים פליליים של אנשים שהתקדמו פוליטית".
אחת הטענות של הפרקליטות היא שוינרוט סירב לקבל את ויטה כלקוח ב-97', כי אז לא היו לו אינטרסים במס הכנסה ולא היה זקוק לעזרתו של ויטה. "כשהוא צילצל אלי ב-97' הייתי במצב ירוד מבחינה בריאותית. לא לקחתי אותו. אני לא אומר שאני לוקח כל אחד. לכאורה גם אז היה לי אינטרס בגוש דן. אני גר שם", הוסיף בציניות.
וינרוט: "צ'רנוי היה משוכנע שעושים לו את תרגיל אל קאפונה"
מאת עמית בן-ארויה
14.10.2010 / 7:03