חברת ווטרפול בונה על אפקט הפחד

>> תרחיש האימה של מדינות רבות הוא שפורצים יחדרו למערכות הרגישות ביותר - רשתות מחשבים המפעילות תשתיות כמו חברות החשמל, המים ומערכות רגישות אחרות.

תולעת המחשב שהוחדרה למחשבי הכור הגרעיני בבושהר שבאיראן העלתה לסדר היום את רמת החשיפה של תשתיות לאומיות למתקפות טרור קיברנטיות, וחשפה גם את החברות המספקות פתרון בתחום אך זכו לחשיפה מועטה בשנים האחרונות. אחת מהן היא חברת הסטארט-אפ הישראלית ווטרפול.



היזמים ליאור פרנקל ואמיר זילברשטיין, שהקימו את חברת גיטה טכנולוגיות העוסקת בפרויקטים בתחום אבטחת המידע, התפצלו מהחברה וייסדו ב-2007 את ווטרפול. השניים חברו לג'וש רוזנצווייג, לשעבר יו"ר הבנק הבינלאומי, להקמת החברה ומינו אותו ליו"ר. מאז השקיעו בחברה כ-6 מיליון דולר, וכיום הם נערכים לגיוס הון אפשרי בישראל ולהנפקה עתידית, כנראה בבורסת נאסד"ק.



ווטרפול מעריכה כי תסיים את 2010 באיזון תקציבי ואף ברווח. לחברה יש כ-330 מערכות, ובהנחה שתסיים את השנה עם מכירות של כ-150 מערכות במחיר ממוצע של 50 אלף דולר למערכת - היא עשויה לרשום הכנסות של כ-7.5 מיליון דולר בשנה. לפי תחזיות, מכירותיה יזנקו בשנתיים הקרובות ל-30-40 מיליון דולר בשנה, עם שיעור רווחיות תפעולית של כ-80%.



לכל מחשב יש כמה עשרות אלפי "פתחים" שדרכם יכול מידע לזרום אל מערכת ההפעלה, והדרך הבסיסית ביותר לחסימת גישה למערכות קריטיות היא השימוש בפיירוול, שסוגר את הפתחים ומאשר את פתיחתם רק למידע "מאושר". הבעיה היא שתוכנה כמו פיירוול מחויבת בדיווח לגורמים חיצוניים, ובכך היא חשופה לתקשורת דו-כיוונית, שכן רשת תקשורת המחברת בין מחשבים בנויה כך שהמידע יזרום גם אל המחשב וגם ממנו.



ווטרפול מפתחת מוצרי אבטחת מידע מתקדמים שהופכים את התקשורת הדו-כיוונית לחד-כיוונית. היתרון של מוצרי החברה הוא שלא מדובר בתוכנות מתקדמות, אלא בחומרה נתמכת תוכנה - כך שהיא לא עוסקת ב"סתימת חורים", אלא חוסמת באופן מוחלט את הגישה של מידע חיצוני למחשב.



הטכנולוגיה של ווטרפול מאפשרת שליחת מידע דרך סיב אופטי רק בכיוון אחד, על ידי שימוש בתכונות פיסיות של העברת המידע בסיב המונעות זרימה של מידע בכיוון ההפוך. המערכת מורכבת ממקלט ומשדר המחוברים בסיב אופטי. כדי לחבר את הסיב לרשת ולעשות שימוש ביכולות האלה דרושים הרכיבים שמפתחת ווטרפול.



מה היתרון במוצר שלכם?



פרנקל: "המערכות המפעילות את התשתיות מבודדות ומוגנות, אך הן מעבירות מידע באופן שוטף לרשתות מחשבים חיצוניות. תיאורטית ניתן לתקוף את מערכת הבקרה של מערך הייצור של חברת חשמל ולהשבית את החשמל לכל המדינה. אפשר גם לפוצץ כורים אטומיים. ברגע שאתה פיסית לא יכול להיכנס למערכת, אתה לא יכול לעשות לה שום דבר. המוצר שלנו מונע כניסה פיסית למערכת אבל מאפשר לה לשדר נתונים החוצה".



זה לא יוצר חוסר גמישות במערכות?



"נוצר חוסר גמישות מסוים, אבל כשמדובר בנושא כה רגיש כמו אבטחת מידע, הרי שהשקעה של כמה עשרות אלפי דולרים יכולה למנוע פריצה או סכנות אחרות שמנהלי מחשוב לא יוכלו לעמוד בו".



איך הגעתם לשם ווטרפול?



"זה מה שהקופסאות שלנו עושות: מעבירות מידע רק לכיוון אחד בדיוק כמו מפל מים".



"הכל כחול לבן"



לאחר שהגדילו בצורה ניכרת את הנוכחות שלהם בשוק התשתיות הלאומיות, בווטרפול פונים למוסדות פיננסיים גדולים בארה"ב, כמו בנקים וחברות ביטוח הרגישים מאוד לשמירת המידע, באמצעות המוצר שלהם - "הקופסה השחורה". אפילו המשרד לביטחון פנים האמריקאי בחן את מוצרי החברה ואישר אותם.



עד כמה המערכת שלכם בטוחה מפני חדירה?



"מאחר שמדובר בחומרה, היא בטוחה ב-100% מפני חדירה. גם אם מישהו יפרוץ לתוך מערך התוכנות הוא יפיל את המחשבים - אבל הוא לא יצליח לחדור למערכות הרגישות, כי יש שם קופסאות וכבלים שהוא צריך לנתק פיסית".



מוסדות פיננסיים צריכים הגנה כזו?



"גם במוסדות האלה יש רבדים של מידע שהמוסד הפיננסי חייב לשמור עליהם. מאחר שכל מערך הרשתות התקדם מאוד אין מערכת שלא מחוברת לרשת, וזו בעיה. עולם התשתיות עבר תהליך מודרניזציה וחלקים גדולים מבוססים על שרתים סטנדרטיים, אך התהליך נעשה בלי מודעות לאבטחת מידע. הרשת שמנהלת את תחנת הכוח מחוברת לאינטרנט, ולא חשבו שזו בעיה או שזה מסוכן".



יש הרבה חברות כמוכן?



"מעט מאוד. אמנם זהו תחום מתפתח, אבל יש בעיקר חברות שנותנות ייעוץ בתחום. מעט חברות מפתחות מוצרי חומרה".



איפה מבוצע הייצור?



"התכנון והייצור מבוצעים כאן בישראל. הכל כחול לבן".



"ההנפקה תגיע, אנחנו לא לחוצים"



השאלה הגדולה שעומדת בפני ווטרפול היא האם מדובר בשוק כלכלי גדול או בנישה שנשענת על פחד והפחדה.



מה לדעתכם גודל השוק הפוטנציאלי שלכם?



רוזנצווייג: "מדובר בשוק של 20-25 מיליארד דולר שהוא בתול וחדש, עם מעט חברות שהכסף זורם בו. מדובר בכסף ממשלתי או מוסדי, למשל חברות כמו אקסון, שכפוף בישראל לרגולציה. בארה"ב אנחנו דומיננטיים מאוד וכעת אנו פונים גם למזרח אסיה ולאירופה. ההנפקה תגיע, אנחנו לא לחוצים מכך וצריכים בשביל זה עוד שנה-שנתיים".



יש כבר רגולציה בתחום?



"בישראל יש רגולטור, אבל בחו"ל אין. יותר ויותר מדינות מבינות את הצורך בכך, ולהערכתי זו שאלה של זמן עד שיהיה רגולטור גם בארה"ב".



מה המודל העסקי של החברה?



"מוצרי החברה מוגנים בפטנט. זה לא אומר שאי אפשר לחקות אותנו, אבל זה מורכב יותר. בסיס המודל הוא מכירת המוצר, ולזה מיתוספת תחזוקה שנתית שוטפת. התחזוקה מספקת את תזרים המזומנים השוטף לחברה ולבסוף יש את השדרוגים."



היית מוכר את החברה תמורת 10 מיליון דולר כיום?



"לא. היו לנו הצעות כאלה, אבל בטח שלא. אם הכל ילך כשורה החברה תהיה שווה כמה מאות מיליוני דולרים".