בנק ישראל פועל להרחיב את סמכויותיו להשתלטות על בנקים

>> בנק ישראל מפיק לקחים מהמשבר האחרון ופועל להרחיב את סמכויותיו. הבנק יוזם בימים אלה תיקון בפקודת הבנקאות שיאפשר לנגיד הבנק חופש פעולה נרחב יותר במקרה שבו בנק נקלע לקשיים - כך נודע ל-themarker.

עיקר סמכויותיו של בנק ישראל, מקורן בסעיף 8 לחוק הבנקאות המאפשר לנגיד להתערב במהלך העסקים של הבנק, כאשר הוא סבור כי יש חשש ליציבותו. לפי התיקון המוצע, ישונו ההסדרים הקבועים בכמה סעיפים בפקודת הבנקאות, כאשר התיקון המרכזי יהיה בסעיף 8.



בסעיף 8 נקבע כי אם הנגיד סבור - לאחר התייעצות עם המפקח על הבנקים - כי בנק לא יוכל לקיים את התחייבויותיו, או שאין בידיו להשיב פיקדון, מכיוון שניהל את עסקיו בדרך הסוטה מנוהל בנקאי תקין, או שחברי הדירקטוריון שלו או מנהלי עסקיו נהגו בדרך העלולה לפגוע בניהול עסקיו - רשאי הנגיד למנות לבנק מנהל מורשה או מפקח מיוחד שיפקח על התנהלותו, וכמו כן למנות ועדת הנהלה שתייעץ למנהל המורשה. הנגיד יוכל לעשות צעדים אלה, לאחר שנתן לבנק להשמיע את טענותיו, ולאחר שקיבל את אישור הוועדה המייעצת לבנק ישראל.



השינוי הראשון בסעיף כבר נעשה - בעבר נדרש הנגיד לאישור הכנסת ולא לאישור הוועדה המייעצת. שינויים נוספים מתגבשים בימים אלה, ועיקרם - הרחבת סמכויות המנהל המורשה. כמו כן השינויים כוללים מתן סמכויות להגעה להסדרים עם נושים שונים של הבנק, הרחבה של סמכויות הנגיד במתן הוראות לבנקים הנוגעות לעמידה בהתחייבויותיהם, גם אם לא מונה מנהל מורשה, ועוד. התיקון בפקודת הבנקאות מתבצע במקביל לתיקון שיוזם משרד המשפטים בחוק החברות הקשור להבראת חברות והליכי פשיטת רגל שלהן; תיקון זה אמור גם הוא לבטא בחקיקה הפקת לקחים מהמשבר.



סעיף 8 לפקודת הבנקאות עלה לכותרות לפני כשנה וחצי, כאשר נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, התעקש להדיח את יו"ר בנק הפועלים אז, דני דנקנר. ככל הידוע, סעיף זה היה הבסיס המשפטי למאבק של פישר בדנקנר.



בסעיף מדובר, כאמור, על מצב שבו חברי דירקטוריון הבנק או מנהלי עסקיו נהגו בדרך העלולה לפגוע בניהול עסקיו; בזמנו התעוררה מחלוקת אם אכן פישר יכול להדיח את דנקנר, ואם אכן התנהלותו של דנקנר מעלה חשש לפגיעה בניהול עסקיו של הבנק. עם זאת, ככל הידוע, בתיקון הנוכחי לא מתוכנן תיקון הנוגע להגדלת סמכויות הנגיד כאשר יש חשש לבעיית התנהגות של חברי הדירקטוריון או מנהלי העסקים של הבנק.



בהקשר זה יודגש כי גם בתחום הממשל התאגידי והתנהלות הבנקים הפיק בנק ישראל לקחים. לאחרונה הוציא הבנק טיוטת תיקון לנוהל בנקאי תקין 301 הדן בממשל התאגידי בבנקים. בטיוטת התיקון קיימת הרחבה של הדרישות מהדירקטורים, מוענקת לבנק ישראל סמכות לא להאריך כהונת דירקטור שהסתיימה כהונתו, ונקבע בה כי על הדירקטוריונים של הבנקים לשמור על יחסים תקינים עם הרגולטורים.



מבנק ישראל נמסר בתגובה: "החקיקה הבנקאית בנוגע לאמצעים העומדים לרשות בנק ישראל במקרה של כשל בבנק נחקקה בשנות ה-70. במרוצת השנים, ובמיוחד לאחרונה, כחלק מלקחי המשבר העולמי האחרון, השתנו ההסדרים החקיקתיים במדינות שונות. על רקע זה, סבר בנק ישראל כי יש לבחון את ההסדרים הקיימים למקרים אלה ומגבש הצעה שבמסגרתה יורחבו הכלים שבידיו ובידי המנהל המורשה לצורך טיפול במקרים כאמור".