תשואה עודפת מגיעה עם סיכון עודף - גם במכשירים פיננסים מתוחכמים

>> הריבית הנמוכה בשווקים הגלובליים ובעיקר בארה"ב, עד לפרוץ המשבר העולמי בשלהי 2007, הביאה את המשקיעים לחפש אלטרנטיבות שיניבו תשואה גבוהה יותר מאשר בשוק איגרות החוב. החיפוש הזה הביא להתפתחות של שוק מכשירים פיננסיים מתוחכמים, ששווקו כבעלי סיכון נמוך והניבו למשקיעים תשואה גבוהה יותר מאשר ניירות ערך קונוונציונליים. בין המשקיעים האלה היו גם תאגידים ישראליים רבים, שביקשו להשיג תשואה טובה יותר על תיק ניירות הערך שלהם והמזומנים שניהלו.

אלא שעם פרוץ המשבר התברר כי החוק הבסיסי בכלכלה, הגורס כי תשואה עודפת מגיעה עם סיכון עודף, תקף גם לשוק המכשירים הפיננסיים המתוחכמים. השוק הזה שותק לגמרי וסבל מהעדר נזילות - קונים נעדרו ממנו והחברות שהחזיקו במכשירים אלה סבלו מירידות מחירים חדות שאילצו אותן למכור בהפסד את הניירות או לחלופין לבצע מחיקה בגינם.



אחת החברות הבולטות במשק הישראלי שסבלה מהמשבר היא בנק הפועלים. הבנק מכר את תיק האג"ח מגובה המשכנתאות שלו והמכשירים המסוכנים בהפסד אדיר של כ-1.3 מיליארד דולר. בסך הכל הפסידה מערכת הבנקאות בישראל, כתוצאה מהשקעה במכשירים פיננסים מתוחכמים, ובהם מכשירי אג"ח מגובי משכנתאות או הלוואות אחרות ונגזרים של אגרות החוב המגובות, סכום של 4.7 מיליארד שקל.



חברות ישראליות הנסחרות בוול סטריט סבלו גם הן מהמשבר. בסוף 2008, רשמה טבע ירידת ערך של 170 מיליון דולר בדו"חותיה - כ-80 מיליון דולר מזה כהפסדים בשל ירידת ערך חדה בניירות בהם השקיעה (מסוג adr). בהמשך, הגיעה החברה לפשרה עם בנק ההשקעות מריל לינץ' וקיבלה 100 מיליון דולר בתמורה לוויתור על הליכים משפטיים נגד הבנק, שמכר לה את המכשירים האלה. חברת אלוט הפסידה 15 מיליון דולר בגין ההשקעה והיא סוחבת את השלכות הההשקעה במכשיר עד היום. חברת מאינד הפסידה 20 מיליון דולר בשל ההשקעה במכשיר זה, תבעה את קרדיט סוויס, שמכר לה את המכשיר, וקיבלה ממנו כ-18.5 מיליון דולר.