בשבוע שעבר קראתי שהצעת הרכש של כלל ביטוח לכלל פיננסים נכשלה. מדוע פירסמה כלל ביטוח הצעת רכש זמן כה קצר לאחר שהנפיקו את החברה הבת? למי יש אינטרס למחוק מניה מהמסחר, וכיצד מתבצע התהליך הזה?
איל מאשדוד
בעלי שליטה, ככל משקיע אחר, אוהבים לקנות בזול ולמכור ביוקר. כלל ביטוח הנפיקה את כלל פיננסים לפני כשלוש שנים. מאז לא רוו המשקיעים נחת. מניית כלל פיננסים ירדה ב-75% מההנפקה ועד הצעת הרכש.
הירידה במחיר אינה טובה לבעלי השליטה בכלל פיננסים, כלל ביטוח וקבוצת אי.די.בי - לא מבחינה כלכלית ולא מבחינה תדמיתית. בנוסף, מחיקה מהמסחר תסייע לחסוך בעלויות שמאפיינות חברה ציבורית, שכוללות עריכת דו"חות מבוקרים, ביקורת רו"ח תקופתית וייעוץ משפטי, ועשויות להגיע למיליוני שקלים בשנה. מסיבות אלה, ואולי גם בשל הערכה שמחיר המניות בבורסה הוא אטרקטיבי, החליטו בעלי השליטה בה לנסות למחוק אותה מהמסחר. בהצעת הרכש הם נקבו במחיר גבוה ממחיר השוק, כדי לשכנע את כלל בעלי המניות למכור את אחזקתם.
במקרים כאלה המחזיקים במניה נדרשים להחליט אם להיענות להצעה באמצעות מילוי טופס היענות. אם בעלי השליטה יגיעו לאחזקה של 95% ממניות החברה, הם יכולים לחייב את ה-5% הנותרים למכור את אחזקותיהם. לאחר רכישת כל המניות ניתן למחוק אותן מהמסחר. בעלי השליטה מציינים בדרך כלל בהצעות הרכש כי אם ההצעה לא תיענה במלואה, הם מוותרים על הזכות לרכוש את המניות מהציבור. כך אירע במקרה של כלל פיננסים - שם הגיעה ההיענות ל-93.5% בלבד. כשהצעת רכש נכשלת מחיר המניה עלול לרדת, אבל אין הכרח שכך יהיה. ייתכן, למשל, שהמשקיעים מצפים מבעל השליטה לשפר את הצעתו.
למה להנפיק ואחר כך למחוק?
נתן שבע
17.10.2010 / 7:02