>> בזמן שכל חברות התקשורת הציבוריות בישראל נהפכו למכונות מזומנים אדירות המזרימות מיליארדים לכיסי בעלי המניות שלהן, רק hot נותרה מאחור. אין זה בגלל תנאי הרקע - לחברה תשתית תקשורת מתקדמת המספקת שירותים חלופיים לבזק.
כמו כן, החברה נהנית מרגולציה תומכת מאוד, שהעניקה לה לאורך זמן כמה נכסים בלעדיים, כמו שירותי ה-vod והאפשרות למכור סלי שירותים (באנדל).
למרות יתרונות אלה, החברה חיה כבר שנים מהיד לפה ומפנה את כל עודפי המזומנים שלה לצמצום החוב. הבעיה המרכזית של hot היתה מאז ומעולם בעלי המניות שלה. מאז המיזוג ב-2006 התחלקה השליטה בה בין ארבעה בעלי מניות בעייתיים מאוד, כל אחד בדרכו.
הבנקים רק רצו את הכסף שאיבדו עם קריסת תבל. דלק של יצחק תשובה קיבלה את המניות בירושה מדנקנר השקעות וממש לא רצתה להקדיש משאבים לחברה. אליעזר פישמן נתקע אף הוא עם המניות לאחר שרכש אותן במחיר מופקע ורצה רק למכור אותן כדי לכסות על ההפסד. נוני מוזס רצה לנצל את הפלטפורמה של hot כדי לחזק את עסקי התוכן שלו. אף אחד מהם לא רצה להשקיע עוד כסף בחברה.
עבור hot זה יצר בעיה קשה. שוק התקשורת הוא שוק רווי השקעות שוטפות, ול-hot לא היו את המשאבים. בעלי הבית לא הסכימו להזרים הון, והחברה היתה שבויה בידי החוב האדיר לבנקים. מסיבה זו החברה מעולם לא הצליחה לפתוח פער טכנולוגי ושיווקי מול בזק, למרות הרוח הגבית מהרגולטור.
זו גם הסיבה שהשירות של hot גרוע כל כך. פשוט אין לה את המשאבים לשפרו. שינוי השליטה בחברה וכניסתו של פטריק דרהי עשויים לשנות את גורלה ולהפוך אותה בתום תהליך השבחה לחברת תקשורת נורמלית, המספקת יותר ערך לבעלי המניות שלה וגם ללקוחותיה.
הבעיה המרכזית של HOT תמיד היתה בעלי המניות שלה
אמיר טייג
17.10.2010 / 7:03