סקר: בוגרי משפטים בת"א מרוויחים הרבה יותר

רוב הסטודנטים למשפטים שהחלו את שנת הלימודים באוניברסיטאות ובמכללות בשבוע שעבר או מתחילים אותה הבוקר - בחרו את מוסד הלימודים משיקולים כמו מוניטין ויוקרה של המוסד, תנאי הקבלה, האוריינטציה של מוסד הלימודים (עסקי, ציבורי או קהילתי), האווירה החברתית בפקולטה, עלות הלימודים וכיוצא באלה שיקולים פרקטיים. בעידן הצפה במקצוע עריכת הדין, הסטודנטים נדרשים כבר בעת ההרשמה ללימודים לחשוב על היום שלאחר קבלת תעודת הגמר, ולבחון כיצד ישפיע מוסד הלימודים על המשך הקריירה שלהם, ואם יהיה בו כדי לסייע להם למצוא מקום התמחות ואף מקום עבודה.

אבל האם מוסד הלימודים שבו למד הסטודנט יכול גם לנבא מה יהיה כושר ההשתכרות העתידי שלו כעורך דין? אמנם, שכרו של עורך דין מתחיל מושפע ממרכיבים רבים, בהם תחום העיסוק שבחר להתמחות בו, המגזר שבו הוא עובד - ציבורי או פרטי, ובמגזר הפרטי - גודל משרד עורכי הדין וכמובן יכולת המיקוח האישית שלו. אך מבדיקה שערכה חברת ההשמה לעורכי הדין קודקס עולה כי למוסד יש השפעה משמעותית על השכר ההתחלתי של הפרקליט.

החברה ערכה השוואה בין ממוצעי שכר של יותר מאלף עורכי דין, בגילאים וברמות ותק שונים - לפי מוסד הלימודים שבו למדו. עורכי דין אלה מהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית עורכי הדין בישראל מבחינה סטטיסטית. מבדיקה זו עלה כי שכרו הממוצע של עורך דין נכון ל-2010 הוא 13,360 שקל.

מהבדיקה עולה מי שרכשו את השכלתם המשפטית באוניברסיטת תל אביב, בר אילן, העברית ובמרכז הבינתחומי בהרצליה - מרוויחים מעל לממוצע השכר של עורכי הדין בישראל.

לאלה מבין הסטודנטים שהצליחו להתקבל לפקולטה היוקרתית של אוניברסיטת תל אביב, הסיכוי להרוויח שכר גבוה כעורכי דין די מובטח, לפי בדיקת קודקס. בוגרי פקולטה זו מרוויחים בממוצע 24% מעל השכר הממוצע של עורכי הדין במשק.

אם לא התקבלתם לתל אביב, לפי בדיקת קודקס כדאי לכם לנסות להתקבל לבר אילן. שם משתכרים עורכי הדין בוגרי הפקולטה 10% מעל ממוצע השכר הכללי. בוגרי האוניברסיטה העברית, למרות יוקרתה של הפקולטה, מרוויחים לפי הבדיקה רק 5% מעל לממוצע השכר, אולי בגלל שחלק גדול מבוגריה פונים לשורות המגזר הציבורי ולא למשרדים הפרטיים בתל אביב, הנחשבים מתגמלים יותר.

לפי הבדיקה, במקום האחרון בשכר מבחינת האוניברסיטאות נמצאת אוניברסיטת חיפה, עם ממוצע שכר הנמוך ב-13% מהשכר הממוצע של בוגרי הפקולטות למשפטים. בוגרי המכללה למינהל נמצאו בפער שלילי של 9% מהממוצע.

מנכ"ל קודקס אלינור מור סיטבון מסבירה כי "ההשפעה של מוסד הלימודים על השכר העתידי באה לידי ביטוי באופן בולט יותר בתחילת הדרך, בקרב עורכי הדין הצעירים, והולכת ומיטשטשת בקרב הבכירים והוותיקים. עם זאת יש לזכור כי נקודת הזינוק של עורך הדין חשובה מאוד להמשך הקריירה שלו ובמובן זה מוסד הלימודים סולל עבור הסטודנטים דרך משמעותית".

החברה בדקה עוד אם יש קשר בין מוסד הלימודים לבין תחומי העיסוק שבו משתלבים בוגריו. ממצאי הבדיקה העלו כי בוגרי אוניברסיטת תל אביב נוטים לעסוק בתחומי ההיי-טק והמסחר הבינ"ל בעוד שעמיתיהם, בוגרי המרכז הבינתחומי, בולטים יותר בתחומי שוק ההון והנדל"ן. שני המוסדות ידועים באוריינטציה העסקית-מסחרית שלהם.

בבר אילן נמצא כי בוגרים רבים השתלבו בתחומי מסוי, פירוקים וכינוסים ומעמד אישי. בקרב בוגרי חיפה נמצאה נציגות רבה בתחום המשפט המינהלי ובתחום הקניין הרוחני.

מנכ"ל קודקס מסבירה כי קיים בידול בין מוסדות הלימודים השונים בנוגע לגישת הלימוד והדגשים הניתנים במהלך הלימודים. בנוסף לחלק מהמוסדות יש תוכניות לימוד ייחודיות להתמחויות ספציפיות. לכן, היא ממליצה לאותם סטודנטים שיודעים כבר בראשית דרכם באיזה תחום התמחות הם רוצים להשתלב, לבחור את מוסד הלימודים בהתאם לתחום ההתמחות המעניין אותם.

האם בחירת הפקולטה שבה תלמדו עשויה גם להשפיע על מגזר ההעסקה שאליו תבחרו לפנות בתום לימודיכם? או במלים אחרות, האם יש קשר בין מוסד הלימודים לעבודה במגזר הציבורי, במשרד פרטי או בחברה?

מהבדיקה עולה כי שיאני המועסקים במגזר הציבורי הם בוגרי העברית (16%) - ממצא לא מפתיע בהתחשב בעובדה שהאוניברסיטה נמצאת בבירה, שבה ממוקמים רוב משרדי הממשלה, וכן בכך שלאוניברסיטה יש אוריינטציה ציבורית-מנהלית ופחות אוריינטציה עסקית.

מבין בוגרי תל אביב, רק 6% פנו למגזר הציבורי ורוב הסטודנטים (75%) פנו למשרדי עורכי דין. בוגרי חיפה פנו רובם ככולם למשרדים, ורק 5% מועסקים במגזר הציבורי.

האחוז הגבוה ביותר של מועסקים בחברות מצוי בקרב בוגרי המרכז הבינתחומי (21%) ועדיין 74% פונים למשרדי עורכי דין. בקרב בוגרי בר אילן, 11% פנו למגזר הציבורי, 18% פנו לחברות פרטיות ו-71% - למשרדים הפרטיים. במכללה למינהל 83% מהבוגרים מועסקים במשרדים פרטיים, 15% מהם מועסקים בחברות ו-2% בלבד מועסקים במגזר הציבורי.