חקירתו הראשית של פרקליט הצמרת יעקב וינרוט התמקדה בייצוגו של ארקדי גאידמק בשנותיו הראשונות בישראל. וינרוט הפתיע ואגב עדותו פלט, לא בלי כוונה, שניצב יוחנן דנינו אמר לאנשי הפרקליטות, לפני שהעיד במשפט מטעם התביעה, כי "אין להם תיק נגד וינרוט". לדברי וינרוט, בפרקליטות ביקשו מדנינו שלא לומר זאת בבית המשפט. נציגי התביעה בדיון לא הכחישו או אישרו את הדברים בפני בית המשפט.
לפי כתב האישום, וינרוט וויטה ניהלו יחסי תן וקח מסוף שנות ה-90. וינרוט טיפל בבעיה משפטית של ויטה, שהיקשתה על קידומו במס הכנסה תמורת שכר טרחה מופחת שהסתכם בכ-20 אלף שקל, ואילו ויטה טיפל בלקוחות של וינרוט, בבני משפחתו ובחברות שבבעלותו. לפי האישום, ב-2003 אישר ויטה הסכמי מס חריגים ללקוחות של פרקליט הצמרת - מיכאל צ'רנוי, גאידמק והיהלומן דן גרטלר.
בעבור הסכמי מס אלה, קיבל וינרוט יותר מ-30 מיליון שקל שהופקדו בחשבון חברה פרטית זרה של וינרוט ללא יידוע שותפיו במשרד. לוינרוט מייחסת הפרקליטות עבירות שוחד והלבנת הון ואילו רואה החשבון שוקי ויטה מואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. מאז האישום, הוא מושעה בעבודתו ברשות המסים.
מהחקירה הראשית שניהלה עו"ד איריס ניב-סבאג ממשרד שינמן-נגב עלה כי וינרוט הציע לגאידמק, שהיה מבוקש בשל צו מעצר בינלאומי, לרכז את עסקיו בישראל. "אני אמרתי לו להביא ארצה את הונו", שיחזר וינרוט. "איך מביאים מיליארד דולר לא ידעתי. זה לא תחום המומחיות שלי, איך מביאים ובמה משקיעים. היה לי ברור שזה לא יכול להיעשות בדקה אחת והיה ברור שיש לכך גם אספקטים של מיסוי. לכן הכנסתי את רו"ח זאב פלדמן. מה שעניין את גאידמק בעיקר היה נפט ומחצבים. הוא סיפר שבאנגולה יש נפט משובח יותר ממה שמיובא לישראל. החלום שלו היה לרכוש את בז"ן ואחר כך כימיקלים לישראל, החברה לישראל וצים".
"תושב של אוירונים"
"אמרתי לו אתה תושב של אוירונים שאינו מחוייב במס בשום מדינה. המטרה שלי היתה להכניס את הנכסים לישראל ולמסות אותם. פלדמן אמור היה לייעץ לו במשך חמש שנים. זו מערכת מורכבת של מיסוי כי לא ידענו מה יביא". פלדמן נחקר בפרשה, תיקו נסגר והוא העיד מטעם התביעה.
לפי הסכם המס של גאידמק שנחשף ב-TheMarker, הנישום מתחייב שהכנסתו השנתית משירותים, החל ב-2002, לא תפחת מ-20 מיליון שקל - כך שישלם מס של 50%, בסך 10 מיליון שקל. במסמך פתיחת התיק שלו במס הכנסה, תחת שמו הישראלי אריה בר לב, נרשם ליד ענף כלכלי ראשי - פעילויות עזר לתיווך פיננסי. לאחר כמה חודשים ביטל גאידמק את ההסכם.
לטענת וינרוט, פלדמן היה האיש שפנה לוויטה ולא היה לו קשר לכך. "זה לא עניין אותי. בנושא המקצועי של המיסוי אני לקחתי את האיש הטוב ביותר. מי שיצר את ההסכם היה פלדמן". עם זאת, אמר: "אם חלילה היה קורה משהו הלקוחות היו יכולים לערוף את ראשי. אני בכל מקרה אחראי".
בעדותו הדגיש וינרוט שוב ושוב כי פנה לרשות לאיסור הלבנת הון ומפקד היאחב"ל דאז, דנינו, כדי להביא בפניהם את עניינו של גאידמק ואת רצונו ליבא הון לישראל. פנייה עצמאית כזו לרשויות היא יוצאת דופן, הודה וינרוט. המטרה שלה, הוסיף, היתה שגאידמק יפסיק להיות פליט.
"הסכמתי להיות הכתובת לקבלת מסמכים"
בדבר הטענה שפלדמן היה סוג של פרונט-מן מול ויטה אמר: "איך אני מסתתר כשאני הולך למפקד יאחב"ל ולרשות איסור הלבנת הון בשמו של גאידמק? אם אני מסתתר אז צריך להיות שותף להסתרה. מדוע פלדמן אינו שותף כקושר קשר?".
ניב-סבאג ניסתה לברר כיצד יש מקרים בהם רק פלדמן חתום על מסמכים ומצד שני משרדו של וינרוט הוא המען למכתבים לגאידמק. "אי אפשר להסביר בנאליה מזמן אמת. יש מכתבים שחתומים על ידי זאביק לבדו. לעתים אני כתבתי לבד. לגאידמק לא היה משרד מסודר וזאביק היה בשלבי מעבר בין משרדים. אני הסכמתי להיות הכתובת לקבלת מסמכים".
במשפט העיד פלדמן כי וינרוט קידם את צירוף הסעיף שמעריך את היקף הונו של גאידמק במיליארד דולר. "פלדמן לא היה במיטבו בבית המשפט. לא כל אחד רגיל להעיד", פטר זאת וינרוט. וינרוט מכחיש כי היה מעורב בניסוח סעיף זה. "לא היתה לי כוונה לעשות בהסכם כלום, והוא לא הוצג באף מדינה או בישראל".
חרף דברים אלה, הוצג הסכם המס בהליך אזרחי שניהל איש העסקים יוסף טרוים נגד גאידמק בשלב של בקשה להטלת עיקול זמני על נכסי גאידמק. התביעה רואה בכך הוכחה לכך שההסכם שירת את גאידמק מעבר לעניין המס והיה לו ערך יוצא דופן גם לווינרוט. לשיטת וינרוט, ההסכם הוצג אך ורק כדי להראות שלגאידמק יש אחיזה בישראל מכוח ההסכם ולא דווקא מכוח הסכום שנקוב כהון של גאידמק.
וינרוט מיוצג על ידי עורכי הדין דן שינמן, נוית נגב, דוד ליבאי, נבות תל-צור, איריס ניב-סבאג, עודד גזית, ירון קוסטליץ, דפנה ליבאי וגרשון גונטובניק. ויטה מיוצג על ידי עורכי הדין אלון רון ומורן כרמון. פרקליטות מיסוי וכלכלה מיוצגת על ידי עורכי הדין שרון כהנא, יפעת שטיין ורותם שגיא.