שר החקלאות ניסה לגעת בפרה הקדושה - ונכשל

>> שבועות ספורים לפני ישיבת הממשלה שהתקיימה אתמול בקיבוץ דגניה, הרוחות בממשלה סערו. שר החקלאות, שלום שמחון, ניסה להעביר הצעה להקים ועדה ציבורית לבחינת ניהול הקרקעות החקלאיות בישראל.

מבחינת מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון, האמונים על ניהול 19 מיליון דונם קרקעות המדינה, שמתוכם 4 מיליון דונם הם קרקעות חקלאיות, מדובר היה בהתערבות חצופה. הם ראו את שר החקלאות כמי שפותח נגדם במערכה נדל"נית; הרי הם האחראים הכמעט בלעדיים על ניהול הקרקע.



שר החקלאות לא הסתפק בכך - אלא אף ביקש שמשרדו הוא שימנה את רוב חברי הוועדה. ההתנגדות להצעת השר היתה גורפת, ולשמחון לא נותרה ברירה אלא לשפר את הצעתו. במקום ועדה ציבורית הוגשה הצעה להקמת ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, שאף אחד מחבריה לא ימונה על ידי שר החקלאות.



יתרה מכך, שר החקלאות ביקש לגעת בפרה הקדושה ביותר: בשיעור הפיצוי שיינתן לחקלאים אם יחזירו למדינה קרקעות שייעודן שונה לבנייה - למגורים או למשרדים. בעוד שהחקלאים דורשים על כך פיצוי גבוה, המדינה מעוניינת כמובן להעניק להם פיצוי זעום.



ימים ספורים לפני ישיבת הממשלה בדגניה, שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, ומינהל מקרקעי ישראל נלחמו עדיין לשפר את הצעת הטיוטה המתוקנת שהגיש שמחון. הם לא רוצים שהשר יתערב בנושא המגורים.



"ביקשנו להוריד את כל הסעיפים שלא קשורים לבנייה למגורים", אמר אטיאס. "המטרה היא שכל הנושא יישאר בידינו, ללא התערבות חיצונית שיכולה רק לעכב את התהליך".



שני הצדדים, מינהל מקרקעי ישראל והקיבוצים, מתעניינים כיום בנדל"ן - ותו לא. גידולים חקלאים הרי בקושי מופקים כיום, והחקלאים הוכיחו בשנים האחרונות שהם מתאימים את עצמם לרוח התקופה: נדל"ן, נדל"ן ושוב נדל"ן. הם טובים במסחר בקרקעות ובהקמת מפעלים ותעשיות בתחומם. את מינהל מקרקעי ישראל ואת משרד השיכון זה מרגיז. למה שהחקלאים ייהפכו לסרסורי קרקע? המדינה מעוניינת להחזיר לידה אלפי דונמים של קרקעות שניתן יהיה לבנות עליהן עשרות אלפי דירות.



לנושא הרגיש הזה של השבת הקרקעות והפיצוי עבורן טרם נמצא פתרון, אף שהוא נדון בעשור השנים האחרונות בערכאות ובווריאציות שונות: הוקמו ועדת הבר וועדת רונן, והתקבלה החלטת מועצה 979 הקובעת שהחקלאים יקבלו פיצוי בשיעור של 27% מערך הקרקע. בהמשך נדון הנושא בבג"ץ, רעיון הפיצוי נפסל (בהתערבות הקשת הדמוקרטית), והיועץ המשפטי לשעבר מני מזוז קבע כי לחקלאים אסור לסחור בקרקע.



בימים אלה עולה שוב הנושא, ואמור להיות מוכרע בעוד כחודש בישיבת מועצת מינהל מקרקעי ישראל הקרובה. אחרי כל המשוכות הללו, מי צריך עוד ועדה, כפי שניסה להוביל שר החקלאות?



התנועה הקיבוצית חוגגת 100 שנה לייסודה, אך החקלאים מרגישים כיום מרומים. הם טוענים כי הם הבעלים האמיתיים של הקרקע, ולא מינהל מקרקעי ישראל או המדינה, שלטענתם לא תרמו כלל להשבחת הקרקע, וכיום המדינה רוצה להשיב את הקרקע לידה, ללא פיצוי לחקלאים שעיבדו את הקרקע כל השנים. חלק מהם טוענים שזכויותיהם בקרקע נופלות אף מאלה של פולשים לקרקע.



ייתכן שהחקלאים צודקים. עם זאת, מבחן התוצאה מוכיח שהחקלאים נכשלו כמעט בכל המערכות וכיום לא נותר להם אלא להיכנע לדרישות מינהל מקרקעי ישראל, שמתכוון להחזיר את הקרקע לידיו ולבנות עליה עשרות אלפי יחידות דיור.