>> בתוך שלל היעדים וההמלצות שמציג המשנה לנגיד בנק ישראל, צבי אקשטיין, כחלק מרפורמה בתחום התעסוקה - שלדבריו היא "הרווחית ביותר שישראל יכולה לבצע; היא עשויה להגדיל את הצמיחה השנתית ב-0.75%" ((themarker, 27.9) בולט יעד אחד שאמור להיות קל למימוש: העלאת שיעור התעסוקה במגזר הערבי בכלל, ובקרב נשים ערביות בפרט.
בשני העשורים האחרונים חלה אמנם עלייה בהשתתפות הנשים הערביות בשוק העבודה (מ-12% ב-1990 ל-21.1% ב-2008), אך שיעור זה עדיין נמוך משמעותית משיעור השתתפותן של נשים יהודיות בכוח העבודה (עלייה מ-46% ל-57% בתקופה המקבילה). נתונים מדאיגים אלה מקבלים משנה תוקף לנוכח העובדה שמחצית העובדות הערביות מועסקות במשרות חלקיות בלבד.
מ-2008 מפעילים עמותת יוזמות קרן אברהם ותב"ת-ג'וינט את מיזם שריקאת חיאה (חיים משותפים), שמטרתו להוציא את המשפחות הערביות ממעגל העוני באמצעות שילובן בשוק העבודה של הנשים הערביות בגילאי 20-45 החסרות השכלה אקדמית. במסגרת המיזם מקבלות הנשים הכשרה משולשת: הכנה להשתלבות בשוק העבודה; לימוד עברית; והיכרות עם סביבת עבודה ממוחשבת. לצד ההכשרה נערכים ירידי תעסוקה וסיורים במקומות העבודה, והנשים זוכות לליווי אישי עד לקליטתן במסגרות תעסוקה, ולליווי קבוצתי להחלפת ידע וחוויות למידה.
הנתונים של המיזם מעוררים השתאות: בשנתיים האחרונות הוכשרו 230 נשים ושיעור ההשמה שלהן הוא יותר מ-50%. לאור הצלחת המיזם, שפעל עד כה בגליל, הוחלט להרחיבו ב-2011 גם לנגב, ולהקים שם שלוש קבוצות הכשרה לנשים בדואיות.
לטענה שלפיה שיעור התעסוקה הנמוך בקרב נשים ערביות נובע מנורמות חברתיות של קהילה שמרנית וכובלת - גם אם לממשלה נוח להיתלות בה - יכול להינתן משקל כלשהו אבל לא גדול, והמחקרים האחרונים מצביעים על היחלשות הגורם התרבותי והחברתי כחסם המשפיע על תעסוקת הנשים. הניסיון בשטח מלמד את ההיפך הגמור: לפי מחקר מ-2009, מספרן של הנשים הערביות שמבקשות להשתלב בשוק העבודה ולשפר את מצבן החברתי והכלכלי מגיע ליותר מ-50 אלף.
אחת ההמלצות העיקריות בדו"ח הוועדה שאקשטיין עומד בראשה היא הקמת רשות תעסוקה חדשה במשרד התמ"ת, שתנהל את תחום התעסוקה על כל היבטיו ותבצע את המחקר הנדרש לצורך יצירת תוכניות לעידוד התעסוקה ותנהל את הטיפול בערבים, בנכים ובחרדים. בקרוב יועבר הדו"ח הסופי של הוועדה לשר התמ"ת, בנימין בן אליעזר. החלטה אסטרטגית של בן אליעזר לעודד נשים ערביות לצאת לעבודה תהיה מבחינתן של עשרות אלפי נשים ערביות "התפרצות לדלת פתוחה".
ברור שהמשק ייהנה מהרפורמה הרווחית ביותר שניתן לבצע: אלפי משפחות ערביות ייצאו ממעגל העוני; רמת האי-שוויון במשק תקטן; ותגבר ההשתלבות של הערבים בחברה ובשוק העבודה. התועלת אינה רק למשק, אלא לחברה הישראלית: חשוב לראות את התמונה הכוללת - אווירת הריחוק, האפליה והגזענות הקיימים בחברה בשנים האחרונות. לכל אלה השפעה שלילית ומכרעת על ניסיונותיהם של מוסדות, ארגונים וגופים הפועלים למען שוויון ושילוב.
העלאת שיעורי התעסוקה בחברה הערבית היא אינטרס כלכלי וחברתי מהמדרגה הראשונה. לא בהרבה מקרים אינטרס בסדר גודל כזה קל כל כך למימוש.
הכותב הוא מנהל מיזם תעסוקת נשים ערביות ביוזמת קרן אברהם
קל לדבר, קל גם לבצע
באסם כנאענה
18.10.2010 / 7:38