המחוזי: בנק שמינה כונס לדירה אינו יכול למנוע מהבעלים למכור אותה בעצמו

>> בית המשפט המחוזי בחיפה קבע בשבוע שעבר כי בנק שמינה מטעמו כונס נכסים לדירה של חייב, לצורך מימוש חובו, אינו יכול למנוע מהחייב לפעול למכירת הדירה באופן עצמאי לצורך כיסוי החוב.

השופט אלכס קיסרי קיבל את ערעורם של החייבים על פסק דינו של בית המשפט השלום בחדרה, וקבע כי "זכותו הקניינית של הבנק אינה עדיפה על זכותם הקניינית של המבקשים, וכפי שהבנק זכאי לפעול למימוש המשכון כדי לפרוע את מלוא חובו - זכאים המבקשים שתינתן להם האפשרות להשיא את תמורתה של הדירה באופן שיעלה בידם לפרוע את מלוא חובם לבנק".



באוגוסט 2009 פתח בנק לאומי למשכנתאות בהליכי הוצאה לפועל ומימוש משכון על דירת בני הזוג יניב ושלי שטרית בנשר, בשל חוב לבנק בסך 55 אלף שקל, שנבע מפיגורים של בני הזוג בהחזר הלוואה שנטלו מהבנק.



בספטמבר הגישו החייבים בקשה לרשם ההוצאה לפועל, שבה ביקשו את אישורו למכירת הדירה באופן עצמאי, לשם החזרת מלוא ההלוואה לבנק. הרשם דחה את הבקשה בנימוק שאינה מתייחסת למלוא החוב שהובטח במשכון, ומינה בהמשך כונס נכסים לדירה מטעם הבנק. חודשיים לאחר מינוי כונס הנכסים התקשרו החייבים בהסכם עם צד ג', שלפיו תימכר הדירה תמורת 650 אלף שקל. בהסכם הצהירו כי יתרת החוב לבנק היא 632 אלף שקל.



בעקבות ההסכם הגישו החייבים בקשה נוספת לרשם ההוצאה לפועל, לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל בכפוף להפקדת מלוא יתרת החוב לבנק. הרשם דחה את בקשתם וקבע כי הסכם המכר נעשה בניגוד להחלטתו הקודמת וכי יש לאסור עליהם את עסקת המכר.



החייבים ערערו על החלטת הרשם לבית משפט השלום, אך זה דחה את ערעורם וקבע כי הם פעלו בחוסר תום לב והפריעו לכונס נכסים במילוי תפקידו. השופט קיסרי ביטל את החלטת בית משפט בטענה כי "על רקע הנתונים שלפיהם במועד עשיית הסכם המכר היה בסכום התמורה שנקבע בו כדי לכסות די והותר את חובם של המבקשים לבנק, לא היה מקום לקבוע שהסכם המכר הוא הפרה של הוראות החוק, כפי שלא היה מקום לקבוע שבהתקשרותם פגעו המבקשים בעניינו של הבנק".



לדבריו, "בהתאם לחוק, מינוי כונס נכסים נועד לאפשר את מימוש המשכון במקום שבו הממשכן אינו יכול או אינו מעוניין לסייע לבעל המשכון במימושו. מינוי כונס נכסים אינו תכלית העומדת בפני עצמה, ולכונס נכסים, בחזקתו ככזה, לא יכול להיות עניין משל עצמו במימוש המשכון או בתוצאות הליך ההוצאה לפועל. מתן אפשרות להשלים את ביצועו של הסכם המכר היה משיג במלואה את מטרתו של ההליך ומשרת בכך את עניינם של הבנק ושל המבקשים כאחד והעובדה שבינתיים מונה כונס נכסים הייתה לכן בלתי רלוונטית", הוסיף.



השופט ביקר את התנהלות הבנק וקבע כי "בלתי אפשרי לקבוע שבהתקשרם בהסכם המכר החייבים פעלו בחוסר תום לב, מפני שהמוכר את דירתו כדי לסלק חוב הלוואה שאותה נטל, הוא זה הנוהג בתום לב. לעומת זה, מי שמבקש לסכל את ניסיונו של החייב לפרוע את חובו, תוך שהוא מעלה כלפיו טענות של פעולה בחוסר תום לב ובניגוד לדין בכך שהוא מפריע, כביכול, לפעולות כונס הנכסים - דווקא הוא זה שעליו יש לומר שהוא פועל בחוסר הגינות ותום לב". (רעא 10-06-14468)