זהירות, מלשינים

>> רשות המסים מאפשרת למסור לה מידע ולהלשין על מעלימי מס. מסירת המידע יכולה להתבצע באמצעים שונים, כולל באמצעות הקו האדום באינטרנט. הפנייה יכולה להיות אנונימית או גלויה, על ידי מסירת המידע ישירות למחלקת החקירות.

פניות לרשות מבוצעות ממניעים שונים: גירושים, נקמה, ריב שותפים, קנאת שכנים וחברים, מתחרים המבקשים לפגוע בעסק יריב או לקוחות מאוכזבים.



הרשות בודקת את המידע והראיות שנמסרו לה ועל סמך החומרים שהגיעו מחליטה על דרך הטיפול ואם יש מקום לפתיחת חקירה סמויה או גלויה בהעלמה, נגד החשוד.



כך למשל בעל עסק בתל אביב המתחרה בעסק אחר באותו רחוב, גילה על יחסים אישיים בין המתחרה לבת זוגו. הנפגע אסף מדי יום מידע עסקי על המתחרה הפוגע מתוך פח הזבל במשך חודשים, ומסר את כל הראיות למחלקת החקירות של מס הכנסה. נפתחה חקירה ועל הנישום המעלים הוטל עונש מאסר בפועל, קנסות ומסים מלאים.



במקרה אחר, לקוח שקיבל שירות לא מספק ולא הצליח לקבל את כספו בחזרה, שלח לבית העסק חוקר פרטי עם מצלמות נסתרות.



החוקר אילץ את העובד המועסק לקבל תשלום במזומן עבור התקנת מכשיר בביתו, ללא קשר לבעל העסק. הקלטת הועברה לפקיד השומה וספרי העסק נפסלו. המעסיק נאלץ לפנות לבית המשפט כדי לבטל את פסילת ספרי החשבונות, לאחר שהוכיח כי התקבול היה של העובד ולא של העסק.



באחרונה נדון מקרה של הלשנה של לקוח מאוכזב שהשכיר דירה באמצעות חברה העוסקת בתיווך. המשכיר סיכם עם המתווך על תשלום דמי תיווך בגובה שכר דירה של חצי חודש בסך 1,000 ש"ח "מתחת לשולחן".



המשכיר שילם במזומן, תוך ידיעה שהוא חוסך את המע"מ שהיה צריך להתווסף לתשלום וכי העסק חוסך תשלום למס הכנסה ולביטוח לאומי.



השוכרים הפרו את ההסכם ולא שילמו שכר דירה. המשכיר פנה באמצעות עו"ד ובכתב למתווך וביקש בחזרה את דמי התיווך. המתווך התעלם מהפניות. המשכיר שלח מכתב לפקיד השומה בו ציין כי שילם במזומן ולא קיבל קבלה. לאחר תישאול של המשכיר נשלחה חוליית ביקורת למתווך.



המתווך טען שלא קיבל כל תמורה ועשה את העבודה כטובה לשוכר וכי בעקבות הורדת מחיר השכירות, ויתר על דמי התיווך.



במהלך הביקורת גילה פקיד השומה שיק נוסף אשר לא הוצאה בגינו קבלה. ההתעלמות מפניית הלקוח היוותה ראיה לכאורה לכך שהמתווך אכן קיבל את הכספים המוזכרים בדרישת ההחזר.



בית המשפט קבע כי ספרי הנישום פסולים לשנתיים - שנת קבלת דמי התיווך ושנת ביצוע הביקורת.



קיימת פרקטיקה ידועה, שלפיה כשמדובר בסכום העלמה מהותי - מתגמלת הרשות את המלשינים בסכום של %10%-20% מסכום הגבייה בפועל. ככל הידוע קיימת תקרה של גובה התגמול הכספי של כ-100 אלף שקל, ואולם רשות המסים לא פירסמה נוהל לגבי אופן מסירת המידע והתגמול בגין מסירתו - וראוי שתעשה כן.



-



הכותב הוא מומחה בדיני מסים, ושותף מנהל במשרד ג. בלנגה ושות' jack@blanga.co.il