אליעזר פישמן מציג: תשואה של 50% על האג"ח שלו בשנה וחצי

>> כלכלית ירושלים הודיעה אתמול בבוקר כי היא מוכרת 320 אלף איגרות חוב מסדרה ו' ועוד 500 אלף איגרות מסדרה ה'. הודעת החברה אינה יוצאת דופן - בחודשים האחרונים הודעות דומות של חברות מקבוצת פישמן הן אירוע יום-יומי.



בחודשיים האחרונים מכרה מבני תעשייה, חברה בת של כלכלית ירושלים, אג"ח מסדרה ט' בסך כ-90 מיליון שקל. גם דרבן, חברה בת נוספת של כלכלית ירושלים, מרבה לבצע מכירות כאלה בתקופה האחרונה. משמעות הצעד היא גיוס חוזר של חוב מהציבור.

אסטרטגיה זו - מכירת אג"ח של החברה עצמה שנקנו בתקופת המשבר - אינה בלעדית לקבוצת פישמן. הודעות על מכירה עצמית של אג"ח הן עניין שבשגרה בתקופה האחרונה ונובעות מהגיאות בשוק האג"ח הקונצרניות בשנה החולפת. כך, מאמצע ספטמבר 2008 עד לשפל בסוף נובמבר, איבד מדד תל בונד 60 כ-30% מערכו; בתחתית שיקף המדד תשואה לפדיון שנתית ברוטו של 10%. בתקופה זו ובחודשים שלאחריה ביצעו חברות רבות רכישות עצמיות של אג"ח שלהן במחירים נמוכים.



כלכלית ירושלים הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של אג"ח, ורכשה איגרות סחירות של עצמה בשוק במשך 2009, תוך שהיא מרחיבה מפעם לפעם את תוכנית הרכישה המקורית. ב-2009 רכשה כלכלית אג"ח בסך כ-80 מיליון שקל.



בדצמבר 2009 רכשה כלכלית ירושלים איגרות מסדרה ה' של החברה במחיר של כ-80 אגורות ליחידה, לעומת מחיר של כ-120 אגורות שלפיו מוכרת כלכלית כיום את האג"ח מסדרה זו - כך שמדובר בתשואה של 50% על החוב שלה תוך קצת יותר משנה. האג"ח של כלכלית ירושלים הציעו בסוף 2009 תשואות ברוטו של כ-20%. מדובר בתשואה גבוהה יחסית שביטאה את חשש המשקיעים כי החברה לא תפרע חובותיה. כיום, כלכלית מגייסת חוב באמצעות מכירת אותן איגרות בתשואה של 4.3%.



פעולות הרכישה והמכירה העצמיות מתבצעות ברוב המקרים באמצעות חברה בת. הדבר נובע משתי סיבות עיקריות: כדי שהאג"ח הנרכשות לא יימחקו מהמסחר וגם משיקולים מימוניים.



גיוס בלי עלויות



"מגייסים מתי שאפשר ולא מתי שצריך", מסביר את המהלך שחר רג'ואן, אנליסט אג"ח מבית השקעות אנליסט. "רמת ריבית נמוכה במשק זה זמן טוב לגייס חוב. דרבן, למשל, אינה נמצאת בקשיים פיננסיים - אבל למה לא לנצל הזדמנות של תשואות נמוכות במיוחד כשהדבר לא דורש עלויות הנפקה כמו חתמים ורואי חשבון".



הצורך של המוסדיים בהצטיידות והחשש בחברות להנפיק בעקבות כניסתן לתוקף של תקנות ועדת חודק - תורמים לעודף ביקוש ולעליית מחירים. האג"ח מסדרה ט' של מבני תעשיה נסחרת כיום לפי תשואה שנתית של 4.5% ומשך החיים הממוצע שלה הוא 5.3 שנים. הסדרה צמודה למדד המחירים לצרכן ונושאת ריבית קופון שנתית של 5.05%. הסדרה נסחרת במדד תל בונד 40, שעלה ב-4.7% ברבעון האחרון ובכ-11.7% מתחילת השנה (יותר ממדד מניות ת"א 25 שעלה ב-9.8%). התשואה של אג"ח ט' עלתה ב-25% מתחילת השנה.



אג"ח ממשלתיות צמודות נסחרות כיום בתשואה נומינלית שלילית (בנטרול מרכיב המדד) - לכן איגרות של חברות יציבות וגדולות נסחרות בתשואות אפסיות (בשל מרווח צר מהממשלתיות). השאלה היא מי קונה אג"ח בשוק במחירים גבוהים ובמרווחים צרים יחסית?



רג'ואן משיב: "כיום קשה למצוא, ואף לא סביר, עיוותים בשוק האג"ח - כלומר, למצוא איגרת דומה במאפיינים הנסחרת במרווח גבוה משמעותית משל הממשלתיות. כך, אג"ח של רמי לוי נסחרת בתשואה של כ-0.3% בצמוד למדד, וזה נותן מרווח של 1.2% בלבד מעל למשלתית. מה שגורם לעליית מחירי אג"ח בתקופה האחרונה ולהורדת תשואות זה עודף ביקוש מצד המוסדיים.



"המוסדיים רוצים לקנות אג"ח, למשל קרנות נאמנות המגייסות וחייבות להצטייד בסחורה, אבל החברות לא מוכרות חוב כי בקרוב עלולות להציב עצמן מול החלטות ועדת חודק. הפחד להנפיק והצורך להצטייד בסחורה יוצרים יחד ביקוש יתר הלוחץ כרגע את המחירים כלפי מעלה. קרנות נאמנות חייבות לקנות במיליארדי שקלים ואין הנפקות בהיקפים כאלה".