מתחרה חדש בענף החשמל מאיים על הטייקונים

לאחר ההכרזות של קבוצת דלק, החברה לישראל, שיכון ובינוי ואדלקום על כוונתן להשיג דריסת רגל מהותית בענף החשמל הפרטי המתפתח - שחקן חמישי קורא עליהן תיגר ומכריז רשמית על כניסתו לשוק החשמל הפרטי בישראל.

חברת גלובל פאואר - שמאחוריה עומדים יזם הנדל"ן והאנרגיה אהוד בן-ש"ך ורו"ח ניסן כספי, יזם אנרגיה ומבכירי היועצים הפיננסיים בענף התשתיות - גיבשה בחודשים האחרונים בחשאי צבר פרויקטים לייצור חשמל פרטי ברחבי ישראל בהספק כולל של 700 מגה-וואט, בלא פחות מארבע טכנולוגיות שונות. בימים אלה עומדת החברה בפני השקתה הרשמית, וכוונתה המוצהרת היא לפנות גם ליזמות בחו"ל, ולהנפיק בעתיד את פעילותה הכוללת בבורסה לניירות ערך. חברת גלובל פאואר נוסדה על התשתית של חברת אקו קפיטל, שאותה ייסד כספי ב-1998 כחברת ייעוץ לפרויקטים בתחום התשתיות (ר' מסגרת). לפני כמה שנים החל כספי לצקת לתוכה שורת פרויקטים בתחום ייצור החשמל הפרטי, וכשאלה התגבשו תר אחר משקיע אסטרטגי והופגש עם בן-ש"ך. באוגוסט רכש בן-ש"ך 50% ממניות החברה, תמורת כמה מיליוני שקלים והתחייבות לשאת בעיקר החוב למימון הפרויקטים העתידיים.

פורטפוליו הנכסים של גלובל פאואר מבוסס על צבר פרויקטים מגוון בענף ייצור החשמל הפרטי שאותו גיבש כספי בשנים האחרונות. בראש הרשימה ניצב הפרויקט להקמת תחנת הכוח המתוכננת של IPM בבאר טוביה. מדובר בתחנה מוסקת בגז טבעי לאספקת 413 מגה-וואט, שתוקם באזור התעשייה בבאר טוביה בהשקעה של כ-400 מיליון דולר. בפרויקט מחזיקה שיכון ובינוי (60%) לצד קבוצת IPM, שעמה נמנים אקו קפיטל (15%), חברת א. אפשטיין מהנדסים של ד"ר יואב סרנה, שותפות PS של עו"ד יהודה רווה וחגי מרום וכן חברת שיקגו פאואר האמריקאית. פרויקט זה, יש לציין, מצוי עדיין בהליכים סטטוטוריים ומתעכב בשנתיים האחרונות בשל התנגדות מצד יישובי הסביבה.

פרויקט שמימושו כבר נראה באופק הוא זה של הקמת תחנת הכוח עבור מפעל תעשיות סיליקט בדימונה. מדובר בתחנת קוגנרציה (ייצור משולב של חשמל וקיטור) שתספק 115 מגה-וואט (מהם 15 מגה-וואט לצורכי המפעל) ו-90 טונה קיטור לצורכי המפעל. התחנה תוקם בהשקעה של 150 מיליון דולר בידי קונסורציום שבו מחזיקה אקו ב-25%, לצד שותפות NASPAR של אסי שלגי ואייל דייזי (25%) ובעלי המפעל, חברת 50%) DSI). התחנה כבר קיבלה דירוג אינדיקטיבי של A מינוס ממעלות S&P, והתוכנית הסטטוטורית להקמת התחנה צפויה להפקדה בתוך חודש. מיום ההפקדה צופה גלובל פאואר סגירה פיננסית בתוך שנה והקמה בתוך שנה וחצי. עבור הפעלת תחנה זו, כמו גם עבור צורכי המפעל השוטפים, כבר חתמו היזמים עם שותפות מאגר תמר על הסכם עקרונות לרכישת 2.8 מיליארד מ"ק (BCM) גז טבעי למשך 17 שנה, בהיקף כספי כולל של כחצי מיליארד דולר.

"המצרים הפסיקו לפרק זמן את המגעים אתנו, ובינתיים סגרנו עם נובל אנרג'י", מסביר כספי את הבחירה בתמר על פני EMG המצרית. "מצאנו אתם שפה משותפת, ובאחרונה המשא ומתן אתם חודש (לאחר אי הבהירות סביב אופן קליטת הגז בחוף - א"ב). ב-2013 אנחנו מתכננים לפעול. אם הגז יגיע ב-2014, נהיה בבעיה", הוא מוסיף.

בהסכם העקרונות עם שותפות תמר צוין כי בין הצדדים ינוהל משא ומתן לרכישת כמויות גז נוספות עבור תחנות קוגנרציה נוספות שמתכננת גלובל פאואר. ואמנם, כבר כיום מנהלת החברה מגעים להקמת תשע תחנות כוח נוספות שכאלה. מדובר בנישה שאותה זיהתה הקבוצה בעיקר במגזר הקיבוצי ובתעשייה בפריפריה, שם זקוקים המפעלים לחשמל ובעיקר לקירור. התחנות הן בהיקף מצומצם יחסית של 8-12 מגה-וואט (בחיבור מתח גבוה), אך בעלות נצילות גבוהה של 72% בהשקעה של 13-15 מיליון דולר בכל אחת. גלובל כבר חתמה על הסכם להקמת תחנה של 10 מגה-וואט עבור מפעל הפלסטיקה של קיבוץ גניגר.

עם שמונה התחנות המתוכננות הנוספות נמנות תחנות עבור ברנד תעשיות בירוחם (10 מגה-וואט) וכן עבור מפעל נטפים בחצרים (10 מגה-וואט) - זאת במקביל למשא ומתן שמנהלת גלובל למכירת הקיטור שתייצר למפעלים סמוכים נוספים.

"נכון שיש חיסרון לגודל, כי אלו פרויקטים קטנים ועלות ההקמה גבוהה יותר, אך היתרון טמון ביעילות הגבוהה יחסית של הקוגנרציה וכן בביזור", מדגיש כספי. באשר למימון מפגינים בן-ש"ך וכספי רוגע מוחלט, ומשיבים כי "בגודל הפרויקטים שאנחנו מדברים עליו, זה משהו שהשוק יכול לקבל בתיאבון ובקלות".

טכנולוגיה נוספת שבה תפעל גלובל פאואר היא זו של הביו-מאסה - שריפת אשפה. החברה מחזיקה כיום ברישיון לייצור 30 מגה-וואט באזור מעלה אדומים באמצעות שריפת אשפה שתשונע למקום מירושלים. מדובר בפרויקט שבו מחזיקה גלובל ב-50% לצד היזם מאיר לוי (50%). לוי משמש נציגה בישראל של חברת INOVA השווייצית - החברה המובילה בעולם לייצור מתקנים לייצור חשמל וחום מאשפה. מדובר בפרויקט ראשוני ושאפתני למדי בעלות של 150 מיליון דולר, שנתקל בינתיים הן בחסמים סטטוטוריים שעשויים להביא להעתקת מיקומו והן בחסמים רגולטוריים, בגלל העדר תקנות מספקות מצד משרדי הגנת הסביבה והאוצר.

מגזר נוסף (וממשי יותר) שבו פועלת אקו קפיטל הוא הענף הסולארי. החברה מחזיקה (17%) בשותפות עם TNC האיטלקית וחברת הציוד החקלאי אגרוטופ (83%) בחברת ייזום בשם Solar on Top. חברה זו עוסקת בייזום מערכות סולאריות בינוניות (עד 10 מגה-וואט), בעיקר על גגות לולים ומבני משק אחרים בהתיישבות החקלאית, בהם ברבדים, שדה דוד ובמושב מלילות. עד כה צברה החברה פרויקטים בהיקף כולל של 12 מגה-ואט, בהשקעה מוערכת של 180 מיליון שקל, אם כי רק עבור חלק מהפרויקטים הוגשו בקשות לרישיונות מרשות החשמל.

התוכניות מרחיקות הלכת של גלובל פאואר אינן נותרות בגבולות ישראל - החברה פוזלת לפרויקטים בחו"ל, וכן בסביבתה המיידית של ישראל. כך למשל מחזיקה גלובל ב-50% מהזכויות בפרויקט היומרני של שלגי וחברת Trianon האמריקאית בעקבה. מדובר במיזם להקמת תחנת כוח בהספק 60 מגה-וואט באזור הסחר החופשי שבין ישראל לירדן. התחנה תוזן על ידי צינור הגז הטבעי שחוצה את מפרץ אילת ממצרים לירדן, אך לא תחובר למערכת החשמל הירדנית. זאת, בזכות הרגולציה שאושרה בישראל ליבוא חשמל ממדינות שכנות.

על הספקנות שבה נתקל התיאור של פרויקט זה משיב כספי כי החברה מנהלת כבר כיום משא ומתן עם חברת החשמל הישראלית וכן עם שני לקוחות פוטנציאליים נוספים באילת לרכישת החשמל שייוצר בתחנה. הפרויקט כבר מחזיק במכתב כוונות לרכישת גז טבעי מ-JEF המצרית (במחיר דומה לזה של הגז שנמכר על ידי EMG בישראל), וכן במכתב כוונות למימון הפרויקט הדו-לאומי (70%) בידי סוכנות ההשקעות הפרטיות של ממשלת ארה"ב (OPIC). לדברי כספי, השותפות כבר קיבלו מגופים בינלאומיים הצעות להגדיל את הספק התחנה ל-200 מגה-וואט, אך אלה נדחו לפי שעה.

בן-ש"ך: "אני הרי פעיל בשבע מדינות אירופיות דרך ניאוסיטי (חברת נדל"ן שבשליטתו - א"ב). שם יש לנו כבר קשרים, נציגות רשמית וקשרים עם מממנים. אנו לומדים את התחום ובוחנים יזמות סולארית באיטליה ופרויקטים באנרגיית רוח בפולין, שעברה את המשבר האחרון באופן מינורי יחסית".

כספי: "אנחנו לא פוסלים את זה, אבל מתמקדים בקוגנרציה. אם ייתנו למשל לספקי הגז להיכנס לתחום, זה עלול לדחוק את כל השחקנים המתחרים החוצה. ספק גז מסתכל על התשואה באינטגרציה האנכית שלו, ואנחנו מסתכלים על כל מקטע בנפרד. הוא יכול להקריב רווח בטווח הקצר כדי לכבוש שוק, ואצלנו אין מושגים של קצר וארוך".

כספי: "זו טעות, כי זהו תחום שבו הרגולציה יותר תומכת - ופרויקט קוגנרציה גדול הוא לקוח הרבה יותר טוב לספק גז. מרכיב הגז בעלות הייצור של חשמל בקוגנרציה הוא 40%-45%, ויכול להגיע עד 60%".

האסטרטגיה, מצהיר כספי ללא חשש, היא לבנות צבר פרויקטים - בעיקר בנישת הקוגנרציה - ואז לצאת להנפקת החברה. "אלה פרויקטים פחות מסוכנים, מפוזרים ויציבים, בעלי נצילויות גבוהות יותר - ולכן מדובר בשוק נוח יותר מבחינת המממנים, בייחוד כאשר התעריפים אמורים להיות גבוהים יותר", טוען כספי. בשוק זה פעילות כיום גם חברת דלק תשתיות (מקבוצת דלק) וחברת אדלטק (של משפחת אדלסבורג וחברת זורלו הטורקית), והוא מבוסס בעיקר על פרויקטי זיכיון (BOT או BOO). "אנחנו מאפשרים למזמין העבודה להיכנס לפרויקט, ואפילו אופציה לרכוש אותנו החוצה, כך שזה למעשה BOT בלבוש של key-Turn, כי למזמין יש אפשרות להיכנס כשותף או כבעלים מלא".

ואולם הרגולציה בתחום הקוגנרציה עדיין לא הושלמה, והיא מדשדשת בין מסדרונות רשות החשמל. "התפתחות רגולטורית באה לא פעם כתוצאה מלחץ של מממנים", משיב כספי. "אם יש משהו שהצליח לגמור את הרגולציה לתחנות הכוח הקונבנציונליות, זו הסגירה הפיננסית של דוראד - ועכשיו צפויות גם סגירות פיננסיות בקוגנרציה, ואני מאמין שהתחום יקודם מהר יותר".

כספי: "התעשיות התהליכיות או תעשיות המזון בוחנות את הנושא. אנחנו גם מנהלים משא ומתן עם אחד הקניונים הגדולים לאספקת חשמל וקירור, כי אז מדובר ב-5,000 טונה קירור עבור כל 10 מגה-וואט - והנצילות היא כבר של 82%. למעשה, הקניון קונה את המיזוג במחיר נמוך ב-25% - מחיר חשמל נמוך ב-50% מזה של היצרנים הפרטיים - והוא גם חוסך את עלות ההשקעה עבור מערכות הגיבוי שלו".

בן-ש"ך: "אנחנו מחזיקים כיום בשותפויות בהיקף של כ-700 מגה-וואט, שמתוכן אנחנו בעלים של כ-200 מגה-וואט שידרשו השקעות ב-250 מיליון דולר. אני אומר בזהירות שאני מאמין שבתוך חמש שנים נכפיל את היקף ההשקעות ונגיע ל-400 מגה-וואט".