>> נוחי דנקנר מתמודד עם דילמה אמיתית. חברת כור שבשליטתו קיבלה מחברת כמצ'יינה הסינית הצעה למכור את השליטה במכתשים אגן במחיר גבוה ב-60% ממחיר הבורסה. ההצעה היא אחת ההזדמנויות האחרונות להיחלץ באופן סביר מהשקעה לא מוצלחת - ודנקנר יתקשה להסביר לבעלי מניותיה של כור מדוע לא כדאי לקבלה.
עם זאת, אם ייענה להצעה, יוחזק דנקנר כאחראי לפיטורים מאסיביים במפעליה של מכתשים אגן ברמת חובב ובאשדוד. תדמיתו כאיש עסקים בעל אחריות חברתית, שתורם לקהילה ומקיים ישיבות דירקטוריון בצפון בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה, תיסדק באופן בלתי הפיך.
למנהליה ולבעליה של מכתשים אגן ברור שהסיבה העיקרית לקיום העסקה היא חיבור בין היתרונות היחסיים של כמצ'יינה (כושר ייצור זול וייצור מוצרי נפט, שהם חומרי הגלם הבסיסיים של מכתשים) לאלה של מכתשים (יכולת לקבל רישוי לייצר ולשווק חומרי הדברה באירופה, ארה"ב ואמריקה הלטינית ולעבור את המסננת הקפדנית של רשויות איכות הסביבה).
העסקה אמורה לבטל את החסרונות היחסיים של שתי החברות - וכשמדובר במכתשים אגן, הכוונה היא בעיקר לעלות הייצור הגבוהה של החברה, הנובעת הן משכר העבודה הגבוה יחסית למתחרותיה בסין ובהודו, והן מעלויות כבדות בתחום איכות הסביבה, שמגיעות ל-25% מעלות הייצור הכוללת באשדוד.
מכתשים אגן סובלת זה שנים משחיקה עקבית ברווחיותה, שגורמת לה להודיע בתדירות לא נמוכה כי רווחיה יהיו נמוכים מתחזיות האנליסטים. במהלך אופייני לשנים האחרונות פירסמה מכתשים, במקביל להודעה על המשא ומתן עם כמצ'יינה, הודעה כי בכוונתה לבצע מהלך מקיף לארגון מחדש של פעילותה בברזיל. בעוד המשקיעים צופים בנסיקת המניה, הם למדו כי מילניה - החברה הבת הברזילאית של מכתשים, האחראית ל-25% ממכירותיה - מפסידה, וכי בכוונת מכתשים לסגור את מרבית קווי הייצור שלה ולהעבירם למיקור חוץ.
תחרות המחירים העזה בענף, והעובדה שמכתשים אגן לא השכילה לפתח פעילות של זרעים מהונדסים גנטית ולשווק אותם בחבילה אחת עם חומרי ההדברה שלה, הביאה לירידה של 2% ברווח התפעולי של החברה במחצית הראשונה של 2010 בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2006, כאשר כור רכשה את השליטה בחברה. זאת בתקופה שבה מחזור המכירות של החברה גדל ב-40%, מספר עובדי החברה צמח מ-3,181 ל-3,872 ומספר עובדיה בישראל מגיע ל-1,431.
עלות השכר של מכתשים ב-2009 הגיעה ל-240 מיליון דולר, כלומר 62 אלף דולר בממוצע לעובד. משום כך, אין סיכוי שכמצ'יינה תסכים לשלם את המחיר הגבוה שהיא מציעה אם לא תקבל גמישות מלאה בכל הקשור לכוח אדם. במלים אחרות: בלי פיטורים המוניים בבאר שבע ובאשדוד - לא תהיה עסקה.
החלופה - ביטול העסקה - תייצב את מכתשים על מסלול הידרדרות שעליו היא מצויה, ועלולה, בסבירות גבוהה, לגרום להתרסקות המניה למחירים נמוכים באופן משמעותי מהמחיר שלפיו רכש דנקנר את מניות מכתשים ב-2006. זו הסיבה שמניית מכתשים נסחרת במחיר נמוך ב-25% מהמחיר שעל פיו הציעו הסינים לרכוש את החברה.
ביטול העסקה יעמיד את דנקנר במצב לא נוח, כמי שביטל שתי עסקות מהותיות שעמדה לבצע מכתשים אגן בתוך חודשיים - לא עדות לאיש עסקים בעל אסטרטגיה ברורה ויכולת ביצוע.
הדילמה של דנקנר
יורם גביזון
19.10.2010 / 6:49