חוששים מניגוד עניינים בייצוג הלקוח? פנו לפרה-רולינג בלשכה

>> עורכי דין מתורגלים בפניות לפרה-רולינג (ruling-pre - החלטה מקדמית של רשות שלטונית לגבי פעולה שאדם או תאגיד מתכוונים לבצע), כשמדובר בפנייה עבור לקוחותיהם. הלקוח רוצה לבצע עסקת מקרקעין גדולה וצריך לדעת מה גובה המס שיידרש לשלם ובאיזו דרך יוכל לחסוך במס? עורך הדין פונה לפרה-רולינג לרשות המסים. החברה הלקוחה שוקלת מיזוג עם חברה מתחרה? פונים לפרה-רולינג לממונה על ההגבלים העסקיים; החברה רוצה לדעת אם וכיצד עליה לכלול בתשקיף עסקה שעתידה להתרחש בחברה? עורך הדין פונה לפרה-רולינג ברשות ניירות ערך.



ואולם, מה קורה כאשר עורך הדין מתלבט באשר לפעולה שהוא עצמו צריך לנקוט בה, ואינו בטוח אם היא כשרה מבחינת כללי האתיקה? תיקון לחוק לשכת עורכי הדין שנכנס לתוקף בינואר השנה, במסגרת תיקון 32 לחוק שעשה רפורמה בענייני המשמעת של עורכי דין, מאפשר לעורכי דין לקבל החלטות פרה-רולינג כאשר ההתלבטות נוגעת לסוגיות משמעת.

סעיף 60 א. לחוק קובע כי "ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים".



תיקון זה מעגן למעשה באופן חוקי נוהג רב-שנים שלפיו נתנו ועדות האתיקה חוות דעת מקדימה לעורכי דין שהתלבטו באשר לדרך האתית הנכונה. לדברי עו"ד דרור ארד-איילון, יו"ר ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין, משנה לשנה פונים יותר ויותר עורכי דין בשאילתות לוועדות האתיקה.



ארד-איילון מסביר את חשיבות הפנייה לפרה-רולינג: "חוות דעת מקדימה מאפשרת לעורך הדין לכלכל את מעשיו מראש. ועדת האתיקה תכבד את המלצתה, ולא תעמיד לדין בגין התנהגות שהיא אישרה מראש.



"במקרה שבו ועדת אתיקה אחרת תעמיד אותו לדין, תעמוד לעורך הדין הגנת ההסתמכות על עצה של הגורם המוסמך.



"רוב הצמתים שעורך דין נתקל בהם הם מקצועיים ובזה אנחנו לא יכולים לעזור, אבל בצמתים שבהם נתקלים בסוגיות אתיות, כאשר השאלה היא של נאמנות ללקוח, ניגוד עניינים או שאלת חיסיון, פנייה ללשכה היא כלי מועיל ובדרך כלל גם יעיל. כשאתם מתלבטים לפני ביצוע פעולה איך להחליט ואם הפעולה ששקלתם לבצע מותרת, פנו לוועדות האתיקה של הלשכה לפרה-רולינג רק בצורה פורמלית, כי כך תרוויחו עמדה שתגן עליכם. פנייה לא פורמלית לא תעמוד לצדכם בבוא העת אם יתברר ששגיתם".



כללי האתיקה לא נותנים מענה לכל סיטואציה



חלק ניכר מהשאילתות של עורכי הדין עוסק בסוגיית ניגוד העניינים. איסורי ניגוד עניינים מעוגנים בכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית). הסעיף המרכזי שעוסק בנושא קובע כי "לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל עניין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת", וכן כי "לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו עניין".



למרות קיומם של הכללים, אומר ארד-איילון, "המציאות המתפתחת מציבה את עורכי הדין בסיטואציות שבהן כללי האתיקה אינם נותנים מענה חד-משמעי לדילמה שבה הם נמצאים. במקרים כאלה נדרשת חוות דעת מקדימה".



ארד-איילון ממליץ ל"עורך דין ששוקל את צעדיו לעתיד (ולא מבקש להעריך פעולה שכבר עשה), וביחס לפעולתו שלו ולא לפעולת עו"ד אחר, להציג את מלוא הנתונים המתאימים ואת דרך הפעולה שהוא שוקל לבחור בה ולבקש חוות דעת מוקדמת". על הפנייה להיעשות בכתב (בדואר או במייל) ולהתבסס כמובן על נתונים מלאים ונכונים, אחרת תוקפה עלול להיפגם. אם מדובר בעניין שמערב זכויות של עורך דין אחר או התייחסות להתנהלותו, על עורך הדין לפרט את פרטיו כדי שהוועדה תוכל לפנות לתגובתו ולשמוע את עמדתו.



אז מהן הדילמות העיקריות שמעסיקות את עורכי הדין? במסגרות שבתחתית העמוד תמצאו מקבץ מייצג של מקרים שהגיעו לידי ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין.