החלטות פרה-רולינג קודמות של ועדת האתיקה

נאמנות לקבלן מול נאמנות ללקוח



הרקע: בתחום המקרקעין קיים נוהג שלפיו קבלנים דורשים מרוכשי דירות, כתנאי למסירת החזקה בדירות, להפקיד ערבויות בידי עורכי הדין המייצגים את הקבלנים, עד לזמן שבו יוכל הקבלן לדרוש את ביטול הערבויות. האינטרס של הקבלן בביטול הערבויות נובע מהכספים שהוא נאלץ לשלם לבנקים המפיקים את הערבויות כל זמן שערבויות אלה בתוקף.



השאילתה: האם עורך הדין המייצג את הקבלן, המקבל את הערבויות האלו בנאמנות, נמצא במצב של ניגוד עניינים, שכן הוא חב חובת נאמנות לקבלן, לקוחו, ולכן לכאורה אינו יכול לשמש נאמן על רכושו של הלקוח - הערבות.



ההחלטה: מדובר בניגוד עניינים.



נימוקי הוועדה: אינטרס הקבלן עומד בסתירה ממשית לאינטרס הלקוח - להמשיך להחזיק בערבות התקפה. לפיכך, הן בשל כך שמדובר בהוראה חוקית מחייבת והן בשל כך שקבלת ערבות מכר בנאמנות מעוררת חשש לניגוד עניינים, עורך הדין של הקבלן לא יוכל להחזיק ערבות מכר בנאמנות עבור הלקוח.



עורך דין כנאמן על ספרי חברה משכנת



הרקע: עורך דין שמנהל רישומים בספריה של "חברה משכנת" (חברה שאושרה על ידי משרד השיכון לנהל את רישום הזכויות בנכסים שלה, שלגביהם אין רישום מסודר בטאבו) אינו יכול לייצג גם צדדים לעסקת מכר בקשר לנכס הרשום בספריה של אותה חברה משכנת.



השאילתה: האם עורך הדין רשאי לייצג צדדים לעסקה כאשר אלה הסכימו כי הוא יטפל בה?



ההחלטה: אין לאפשר את הייצוג.



יועץ משפטי בחברה ציבורית - וגם דירקטור



הרקע: עורך דין עומד להתמנות ליועץ משפטי ומשנה למנכ"ל של חברה ציבורית, ויהיה עובד של החברה. החברה מבקשת למנות אותו לדירקטור בחברה בת שלה, שגם היא חברה ציבורית. לאותה חברה בת יש יועץ משפטי שאינו עובד של חברת האם, הנותן לה ייעוץ משפטי שוטף.



השאילתה: עורך הדין העומד להתמנות לדירקטור שואל אם יוכל להמשיך לייצג את חברת הבת בתיקים שבהם החל לטפל קודם למינויו, לנוכח סעיף 2(א) לכללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית), הקובע כי "עורך דין שהוא דירקטור בחברה ציבורית, לא ייצג אותה חברה, את חברת האם שלה או חברה בת שלה, ולא ייתן להן ייעוץ משפטי".



ההחלטה: עורך הדין אינו יכול להמשיך לייצג את חברת הבת.



נימוקי הוועדה: בשל היותו של עורך הדין הפונה יועץ משפטי ומשנה למנכ"ל בחברת האם, מתעורר חשש לניגוד עניינים מובנה במילוי תפקידו.



לייצג נאשם - וגם את עד התביעה



הרקע: עורך דין מבקש לייצג שני נאשמים הקשורים לפרשה אחת, כאשר נאשם אחד רשום כעד תביעה במשפטו של האחר.



השאילתה: האם מותר לעורך הדין לייצג את שני הנאשמים, כאשר הוא מקבל במלואה את הגרסה העובדתית של העד (הנאשם השני) כפי שנמסרה במשטרה, וכאשר הוא מסכים להגשת חומר החקירה ובכלל זה הודעתו במשטרה, ולא יבקש לחקור אותו בחקירה נגדית על חומר זה?



ההחלטה: אין מניעה אתית שעורך הדין ייצג הן את עד התביעה והן את הנאשם, ואין מניעה אתית שעורך הדין יבוא בדברים עם העד בקשר לתיק.



נימוקי הוועדה: בנסיבות אלה הוכיח עורך הדין שאין ניגוד עניינים בייצוג שני הנאשמים.



לייצג נאשם - וגם את המתלונן נגדו



הרקע: עורך דין שוקל לייצג נאשם בפלילים. מתברר שהמתלונן נגד אותו נאשם, שהוא גם עד התביעה בתיק הפלילי, הוא לקוח אחר של עורך הדין בתיק אזרחי אחר. אין זיקה בין ההליך הפלילי לתיק האזרחי.



השאילתה: האם רשאי עורך הדין לייצג את הנאשם?



ההחלטה: עורך הדין אינו יכול לייצג את הנאשם בהליך הפלילי.



נימוקי הוועדה: אם עורך הדין יקבל את הייצוג, הוא עשוי להידרש לחקור בחקירה נגדית את לקוחו בהליך האזרחי. דבר זה כשלעצמו אינו רצוי, ועלול להעמידו בניגוד עניינים: אם יקל בחקירה הנגדית יפגע בנאשם, ואם יכביד יפגע בלקוח האזרחי.