סכום הסיוע הממשלתי לאישה מוכה: רק 2,000 שקל לשנה

היקף ההשקעה הציבורית למיגור אלימות נגד נשים וטיפול בקורבנות אלימות עמד ב-2009 על 456 מיליון שקל, המהווים 0.12% מתקציב המדינה ב-2010 - כך עולה מדו"ח של ארגון מידות, מלכ"ר המנתח את תחום מניעת האלימות נגד נשים בישראל. הסכום כולל גם את פעילות המשטרה לאכיפה וענישה, וגם טיפול וסיוע לקורבנות האלימות. לפי נתוני הדו"ח, בשנת 2009 לא תקצב משרד הרווחה מענקים לנשים שיוצאות ממקלטים לנשים מוכות.




לפי נתוני המשטרה המופיעים בדו"ח שפורסם היום, נאנסות בכל שנה 3,700 נשים ו-15 נשים נרצחות מדי שנה על רקע מגדרי. בנוסף, כ-200 אלף נשים נפגעות מאלימות מדי שנה, אך פחות מרבע מהן מדווחות על כך למשטרה. מדי שנה מדווחים למרכזי הסיוע לנשים קרוב ל-9,000 מקרי אלימות מינית, אך רק חמישית מהם מדווחים למשטרה.



המדינה אחראית על רוב המימון המגיע לתוכניות לטיפול בנשים מוכות, אך לטענת מידות היא משקיעה את כספי הציבור באופן לא יעיל, כאשר 80% מהתקציב ב-2009 הופנה לאכיפה וענישה ורק 20% למניעת התופעה, טיפול ושיקום בנשים שנפלו קורבן לאלימות.



לפי הנתונים, המדינה מקצה כ-2,000 שקל בממוצע בלבד לכל אישה שנפגעה מאלימות - כדי לסייע לה בטיפול הנפשי והרפואי, בייעוץ משפטי, וגם לכיסוי עלויות מעבר דירה ונסיעות, אך הסכום אינו מספיק. למדינה או לארגונים בתחום אין מאגר מידע מרכזי ודי נתונים בתחום, ולכן לדברי כותבי הדו"ח קיייים "ביזבוז זמן ומשאבים ויכולת מוגבלת להשיג תוצאות מיטביות בטיפול בנשים שסובלות מאלימות".



בתחום מניעת האלימות נגד נשים וטיפול בקורבנות האלימות פועלות 53 עמותות, אך לפי ארגון מידות, קיים חוסר בתיאום ובשיתוף פעולה ביניהם. לפי כותבי הדו"ח, העמותות מספקות פתרונות יצירתיים לנשים גם במקומות בהם המדינה אמורה לעשות זאת, אין שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה השונים העוסקים בנושא, ולא קיימות תוכניות שיקום ארוכות טווח לנשים.



כמו כן, לפי הדו"ח המדינה לא מסייעת לארגונים לטייב את פעילותם או עוקבת אחר האפקטיביות של עבודתם, וגם לרבים מהארגונים בתחום "אין משאבים, ידע או כלים להעריך את פעילותם ולבדוק האם הפתרונות שהציעו השיגו את מטרתם".



בנוסף, סובלים הארגונים ממיעוט בתורמים בהשוואה לתחומים אחרים. במידות מסבירים כי "תורמים חוששים להיות מזוהים עם הנושא ותרומותיהם נמוכות וחד פעמיות, ולא מאפשרות השגת תוצאה חברתית משמעותית. עקב כך מתקשים הארגונים לפתח תשתיות החיוניות לקיום פרויקטים מתמשכים".



עוד מציינים בארגון מידות כי קיים מחסור באנשי מקצוע בתחום ולא מספיק אנשים מוכשרים מדי שנה. "השקעה אפקטיבית של התקציבים יכולה לחסוך כסף רב, וסבל היה נמנע מן הקרבנות, אילו הושקעו משאבים רבים יותר בהכשרת אנשי מקצוע שמומחיותם איתור מוקדם וטיפול בתופעה", טוענים במידות.