תקציב משרד החינוך וההשכלה הגבוהה ב-2011 - 42.3 מיליארד שקל - השני בגודלו אחרי הביטחון

תקציב משרד החינוך בשנת 2011 יסתכם ב-34.90 מיליארד שקל, ובשנת 2012 יהיה 36.28 מיליארד שקל - כך עולה מספר תקציב המדינה לשנתיים הקרובות שהונח היום על שולחן הכנסת. תקציב משרד החינוך לשנה הבאה גבוה בכ-2.5 מיליארד שקל מזה של שנת 2010, מתוך תוספת תקציבית של 3.2 מיליארד שקל למשרד עליה הוחלט בישיבת הממשלה ביולי האחרון.



תקציב ההשכלה הגבוהה יעמוד בשנת הבאה על 7.4 מיליארד שקל וב-2012 יסתכם ב-7.46 מיליארד שקל. מדובר על תוספת של כחצי מיליארד שקל לתקציב ההשכלה הגבוהה בשנת התקציב הקרובה כתוצאה מהתוספת התקציבית הכוללת בסך 7.5 מיליארד שקל למערכת ההשכלה הגבוהה בשש השנים הקרובות, לטובת הרפורמה במערכת.







התקציב הכולל המיועד למשרד החינוך ולמערכת ההשכלה הגבוהה ב-2011 יסתכם ב-42.3 מיליארד שקל - השני בגודלו בממשלה לאחר משרד הביטחון שתקציבו הוא 49.4 מיליארד שקל ב-2011.



בתחום החינוך, המשרד ימשיך בשנתיים הקרובות לנסות למלא אחר היעדים ששר החינוך, גדעון סער, הציב עם מינויו לתפקיד ובהם שיפור ההישגים של תלמידי ישראל, ושיפור הדרגתי בתוצאות במבחנים הבינלאומיים ובמבחנים הבינלאומיים - בהם ההישגים של התלמידים הישראלים נמוכים מאוד - וכן שיפור בשיעור הזכאים לבגרות לצד צמצום היקף נשירת התלמידים ממערכת החינוך ועלייה במספר התלמידים הלומדים חמש יחידות בפיזיקה, כימיה, ביולוגיה ובמקצועות החובה מתמטיקה ואנגלית.



תלמידי ישראל מדורגים בעשירונים הנמוכים בכל המבחנים הבינלאומיים שנערכו בשנים האחרונות בתחומים שונים. במבחני פיזה שערך ב-2006 ארגון ה-oecd שאליו הצטרפה ישראל לאחרונה השיגו כ-22% מהתלמידים ציון נכשל ומטה במתמטיקה וכ-20% נכשלו בקריאה.







בנוסף, מערכת החינוך בישראל סובלת מכשלים חמורים נוספים. לפי דו"ח ה-oecd, שסקר את מערכת החינוך בישראל קיימים בה פערים חמורים, בעיקר בין התלמידים הערבים והחרדים, שמקשים גם על השתלבותם בשוק העבודה ועל פוטנציאל הצמיחה של המדינה. בנוסף, נכתב בדו"ח כי גם לימודים אקדמיים והכשרה במקומות עבודה לא מצליחים לגשר על הפערים בהשכלה של תלמידי ישראל, שרבים מהם "חסרים יכולות בסיסיות", וכי המורים בישראל משתכרים פחות מהממוצע במדינות ה-oecd.



בעקבות הנתונים האלה וההחמרה במערכת החינוך בשנים האחרונות, שנבעה גם מהקיצוץ בתקציבים, הוחלט על התוספת לתקציב שנתנה.



בשנת הלימודים הנוכחית הקציב המשרד 418 מיליון שקל לתגבור מקצועות הליבה שנועדו לתוספת של 75 אלף שעות לימוד במתמטיקה, מדעים ושפת אם. במסגרת התוכנית, נבנו מדדי הצלחה בכל אחד ממקצועות הליבה במקביל למתן הדרכות, הכשרות וימי עיון למורים במטרה להגביר את מומחיותם בהעברת החומר.



מהלך רב-שנתי נוסף שמקדם משרד החינוך הוא הקטנת מספר התלמידים בכיתות, ובשנת הלימודים הנוכחית הורחב מספר בתי הספר שבהם עד 32 תלמידים בכיתות א'-ב'. כמו כן, חלק מכיתות א'-ב' יפוצלו לקבוצות קטנות יותר במקצועות הליבה. במטרה לקדם את הקטנת מספר התלמידים בכיתות, בכיתות ג'-ד' ייתווספו כ-10 אלף שעות לימוד, ובחטיבות הביניים ייתווספו 20 אלף שעות לימוד לכיתות ז'-ח'. משרד החינוך ישקיע 200 מיליון שקל במהלך, מתוך סכום ההשקעה הכולל.



יעד נוסף של משרד החינוך הוא שיפור איכות ההוראה וחיזוק מעמד המורה, לצד הטמעת מנגנון להערכת מורים. בשנה האחרונה נערך פיילוט ב-200 בתי ספר בתחום הערכת המורים. התוכניות כוללות מדדים כמו הצלחת התלמידים וניהול השיעורים, והן נועדו להשפיע על קבלת החלטות בנוגע לקידום המורים, דרגות השכר והקביעות שלהם ויכול להשפיע גם על פיטורי מורים על בסיס פדגוגי. בשנים הקרובות מתכנן משרד החינוך גם תוכניות להעצמת סמכויות המנהלים והגברת עצמאות בתי הספר.



ככלי נוסף לשיפור איכות המורים, פעל המשרד בשנה האחרונה כדי ליישם מסלול חדש לתואר שני המשלב תעודת הוראה (m-teach) כאשר הסטודטים שיצטרפו אליו יזכו למענק בגובה 10,000 שקל לכל שנת לימודים ויוכלו לקבל הלוואות לכיסוי שכר הלימוד בהתחייבות שישתלבו כמורים בתום הלימודים. מדובר בעלות התחלתית של 9 מיליון שקל שצפויה לגדול בעתיד בהתאם למספר הסטודנטים. התוכנית מצטרפת לתוכניות קודמות שיזם המשרד, בהן התוכנית להסבה של עובדי היי-טק להוראה ותוכנית חותם להסבת אקדמאים מצטיינים להוראה.







השנה החל משרד החינוך בפרויקט תקשוב בתי הספר, שבמהלכו ישולבו מחשבים וחומרי לימוד דיגיטליים בכיתות - ב-200 בתי ספר באזור הצפון והדרום. במסגרת התוכנית, יפותחו לבסוף בכל בתי הספר היסודיים בישראל תשתיות אינטרנט ומחשוב מתקדמות, והלימודים יהיו משולבים במחשבים לתלמידים ולמורים, מצגות שיוצגו לתלמידים באמצעות מקרנים, תוכנות לימוד ממחושבות, וחיבור של רשת אינטרנט בכל כיתה בשנתיים הראשונות ליישום התוכנית, שבהם ייכללו בה 910 בתי ספר. המשרד מתכוון להשקיע 420 מיליון שקל, בנוסף לתקצוב מכללות למורים שיכשירו את המורים להוראה באמצעים טכנולוגיים, ולהתאמת חומרי הלימוד. העלות הכוללת של התוכנית מוערכת בכ-3 מיליארד שקל לאחר שהיקפיה המקורי צומצם בכ-2 מיליארד שקל.



לפי הסיכום עם משרד האוצרף תקצוב הרפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה יימשך לאחר מכן בהדרגה, בצמוד לפיקוח והערכה של יישומה והתרומה שלה למערכת. בשנה השלישית ליישום הרפורמה (2013) יגדל תקציב ההשכלה הגבוהה ב-1.08 מיליארד שקל; שנה לאחר מכן יגדל התקציב ב-1.35 מיליארד שקל; ב-2015 יתווספו למערכת כ-1.66 מיליארד שקל, ובשנה האחרונה ליישום התוכנית יגדל התקציב ב-2.03 מיליארד שקל.



מדובר בתוכנית מקיפה למערכת ההשכלה הגבוהה, שאמורה לתת מענה להידרדרות ברמת המחקר וההוראה באוניברסיטאות, לספק פתרון לבעיות הכספיות שלהן ולטפל בנושאים קריטיים במערכת תופעת בריחת המוחות ונגישות מוסדות ההשכלה הגבוהה לבני מיעוטים, חרדים ולתושבי הפריפריה. במסגרת הרפורמה, יתווספו תקנים לאנשי סגל, מכסות לסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות, יוקמו מרכזי מצוינות באוניברסיטאות שישמשו תשתית למחקר מתקדם על ידי חוקרים מצטיינים שרובם יוחזרו מחו"ל, ויתווספו תקנים לעידוד ההשכלה הגבוהה בקרב המיעוטים במגזר הערבי וחרדים.