שרגא ברוש: אתנגד לתוכנית חירום שתמומן מייקור החשמל - מי מבקש כסף מהלקוחות שלו?

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, הזהיר כי יתנגד לכל תוכנית חירום אשר תמומן באמצעות ייקור תעריפי החשמל, וכי הממשלה היא שצריכה לקחת על עצמה את המימון: "אני לא מוכן לשלם אגורה. כשאני רוצה להרחיב את החברה שלי - אני מביא כסף מהבנק או מהבית", אמר בוועידת אנרגיה ועסקים 2010. "עוד לא שמעתי על מישהו שמבקש כסף מהלקוחות שלו. איזו מן שיטה זו? אני בעל הבית של החברה? את הערבויות שנתנה המדינה ליצרנים הפרטיים הייתה צריכה לתת קודם לחברת החשמל, כך היא גם הייתה בונה תחנות וגם חוסכת בתשלומים על ריבית הגיוסים".



"אין גוף במשק הישראלי שיש לו מספר רב כל כך של מתכננים, מהנדסים דוגמת חברת החשמל", אמר רכז האנרגיה לשעבר באגף התקציבים באוצר, הרן לבאות. "אגף הכספים של החברה הוא אולי האגף הגדול במדינת ישראל, ולכן לשמור על יציבות רגולטורית במשק החשמל זה דבר לא קל. מצד אחד פועל כוח מונופוליסטי, ומצד שני רצון רגולטורי ליצור תחרות. כשהם מתנגשים המחיר הוא לפעמים גבוה מדי". לדבריו, בכל שלוש שנים יוצא המשק לתוכנית חירום וגם השנה, אם ייכשל הניסיון להכניס יצרני חשמל פרטיים - לא יהיה לצער הממשלה מנוס מתכנית חירום נוספת.



ראש מינהל החשמל במשרד התשתיות, יהודה ניב, אמר בפאנל כי הקמת תחנת הכוח החדשה באשקלון (תחנה d) נדחה כבר בשנתיים לשנים 2016-7 כאשר העיכוב המקביל בהקמת השלב השני בתכנית החירום למשק החשמל, עתיד להביא חיסרון בחשמל כבר בשנים 2012-3.



באשר להתייעלות בחברת החשמל, אמר מנכ"ל החברה, עמוס לסקר, כי יש חלון הזדמנויות בן שלושה חודשים להשלמת הרפורמה המבנית בחברה. עו"ד משה שחל גילה כי נפגש בעבר יו"ר ההסתדרות עופר עיני, בניסיון לקדם את הרפורמה בהסכמה, אך זה השיב לו שיברר קודם מי בממשלה מוסמך לקבל החלטות, וציין כי "עד היום אין לו תשובה לכך".