וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ההתנהלות הבעייתית של גבי מימון - אחד האנשים החזקים בענף הנדל"ן

מאת רנית נחום-הלוי ואריק מירובסקי

20.10.2010 / 6:47

גבי מימון, מנכ"ל משרד הפנים שנעצר השבוע בחשד למעורבות בשחיתות נדל"נית, הוא אחד האנשים החזקים בענף הנדל"ן; מבדיקת TheMarker עולה כי מימון, המכהן כיו"ר הוועדה הארצית לתכנון ובנייה, ניסה להשתלט על אחת הוועדות החשובות בענף, מאפשר ליזמים לנצל את פרישתו של ראש



>> המועצה הארצית לתכנון ובנייה של משרד הפנים תתקשה לתפקד בשבועות הקרובים. הסיבה: מעצר הבית של יו"ר המועצה הארצית גבי מימון, המכהן גם כמנכ"ל משרד הפנים, בחשד למעורבות בפרשת שחיתות.



על פי החשד, מימון ביקש לרכוש מגרשים ביישוב יד בנימין, אף שהמגרשים יועדו לציבור הדתי מקרב תושבי המקום או למפוני גוש קטיף. מימון, שעל פי החשד לא ענה על הקריטריונים לרכישת מגרשים ביישוב, סיכם על עסקה עם תושבת יד בנימין שושנה פרידמן.

פרידמן רכשה בנובמבר 2007 מגרש בשטח של 536 מ"ר בהרחבה של היישוב יד בנימין הסמוך למחלף שורק ולכביש 6, תמורת כ-600 אלף שקל כולל הוצאות פיתוח. בהמשך, על פי החשד, נמכר מגרש זה ומגרשים נוספים למימון. מנתוני המינהל עולה כי משפחת פרידמן ביצעה לפחות עסקה אחת נוספת ביישוב. היקף המרמה המשוער בפרשה הוא של 1.5 מיליון שקל.



מלבד מימון עצרה המשטרה שני חשודים נוספים בפרשה, בהם איש העסקים עופר גואטה. גואטה הודה באמצעות עורך דינו כי רכש שלוש נחלות משלושה אנשים שונים שזכו במכרז, אך לדבריו הרכישה נעשתה באופן גלוי תוך דיווח לרשויות, והוא שילם עליה 25% יותר מהמחיר ששילמו שלושת הזוכים בשלוש החלקות.



בין היתר עצרה המשטרה את ראש המועצה האזורית נחל שורק אלי אסקוזידו. ב-2001-2010 נעשו ברשויות התכנון כמה שינויים תכנוניים ביישוב יד בנימין. בין היתר אושרה הרחבת היישוב על ידי תוספת שכונת מגורים ל-500 דירות לאוכלוסייה הדתית, אושרה הפרשת קרקעות חקלאיות למגורים, סלילת דרכים חדשות והוקצו קרקעות לצרכי ציבור ותיירות.



אתמול שוחרר מימון למעצר בית, על פי החלטת בית המשפט.



מימון הוא בוגר תואר לכלכלה, חשבונאות ומשפטים והוסמך כרואה חשבון. אל שר הפנים אלי ישי התלווה מימון כבר מ-2001, כאשר היה יועצו הכלכלי. עם השנים החל מימון להזדהות בהדרגה גם כאיש פוליטי בש"ס, וב-2003 הוצב בראש הרשימה בבחירות המוניציפליות בבאר שבע. מימון כיהן במועצת העיר ושלוש שנים לאחר מכן פרש מהעירייה ושב, כמנכ"ל משרד התמ"ת, לצד אלי ישי כאשר זה התמנה לשר התמ"ת בממשלת אהוד אולמרט. מאז 2009 מכהן מימון כמנכ"ל משרד הפנים תחת ישי.



המקרה של הוולנת"ע



מ-2009 מימון משמש גם כיו"ר הערכאה התכנונית החשובה והגבוהה במדינה - המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ובה כ-30 חברים. המועצה מתפקדת כגוף התכנוני של הממשלה, ומכאן חשיבותה הרבה. בין היתר מייעצת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בכל הנוגע לביצוע חוק התכנון והבנייה, מעניקה הוראות הדרושות לעריכת תוכניות מתאר ארציות, מנחה את הוועדות המחוזיות בנושא ייעודי הקרקע ושימושה ומחליטה על עתידם של קרקעות חקלאיות, אזורי תעשיה וסלילת דרכים. תפקידן של הוועדות ושל מינהל התכנון הוא לשחרר ביקושים ולקדם בקשות בנייה.



מבדיקת themarker בנוגע לתפקודו של מימון כיו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה עולה התנהלות בעייתית ומעוררת מחלוקת, המיטיבה לכאורה עם יזמים בפרויקטים מעוררי מחלוקת.



כך למשל המקרה של הוולנת"ע (הוועדה לעניינים תכנוניים עקרוניים). בראשותה עומד מנהל מינהל התכנון, אדריכל במקצועו. הוולנת"ע משמשת גם כוועדת משנה של המועצה הארצית והזרוע התכנונית/ביצועית של המועצה.



ועדה חשובה זו בקושי מתפקדת כיום - לאחר שהאדריכל שמאי אסיף, שעמד בראשה ובראש מינהל התכנון בשש השנים האחרונות, סיים את תפקידו לפני כחודש. על אף שלאחרונה הוקמה ועדת איתור שאמורה להמליץ לממשלה לבחור מנהל מינהל מחליף, מבדיקת themarker עולה כי בחודש האחרון נעשה ניסיון לבטל חלק מההחלטות שקיבל אסיף בכהונתו. אותן החלטות עשויות לעלות לסדר היום בישיבה הקרובה.



מי שאישר את הדיונים החוזרים בוועדות הוא יו"ר המועצה הארצית, מימון, לבקשת חברים במועצה. מדובר בדיונים על תוכניות מעוררות מחלוקת ועל פי ההערכות הן הוגשו בלחץ היזמים שמעוניינים לנצל את פרישתו של אסיף. בין התוכניות שהדיון בהן יחודש - כפר הנופש נחשולים והגדלת זכויות בנייה מעבר למה שאושר. כמו-כן הקמת פרויקט "הרפסודה הלבנה" באילת, הגדלת זכויות בנייה לשירותים ומסחר בעין בוקק ופיתוח פארק פלמחים. מדובר בתוכניות בעייתיות שחלקן נדחו בוולנת"ע - ואולם הן עולות שוב לדיון חוזר לאחר אישורו של מימון.



בעבר ניסה מימון להשתלט על הוולנת"ע. זה קרה לפני כחצי שנה בישיבת המועצה הארצית, כאשר מימון הציע לעמוד בראשות הוולנת"ע. הצעתו של מימון נמסרה במסגרת הודעת היו"ר, והועברה לחברי המועצה תחת הכותרת "עדכון הרכב ועדות המשנה של המועצה ארצית". מימון, המשמש מתוקף תפקידו כיו"ר המועצה הארצית, הציג את בקשתו כמהלך טכני, שיאפשר לנציג שר הפנים (הוא עצמו, רנ"ה) לשמש גם יו"ר ועדות המשנה של המועצה הארצית וזאת כדי לאפשר לו, במקרים חריגים, להיות יו"ר בדיונים עקרוניים.



בעקבות התנגדות שנשמעה לאחר מכן, חזר בו מימון מהצעתו. המתנגדים למהלך של מימון טענו בין היתר כי יש למהלך ריח רע של ניסיון לקבוע עובדות מראש ולהשפיע על נושאים שנויים במחלוקת ברפורמה לתכנון ובנייה, על מנת להגדיל את השליטה של הדרג הפוליטי על חשבון הדרג המקצועי.



"בחודש האחרון אנחנו נמצאים במצב רגיש מאוד, מסבירים חברי מועצה, "אסיף הוא איש מקצוע ומשמש יועץ צמוד למימון והשניים ישבו צמוד בשולחן אחד בדיונים השונים. גם כאשר התקיימו בעבר דיונים חוזרים, מימון שדן בנושא עשה זאת תוך התייעצות עם אסיף. עכשיו כשאסיף לא נמצא, המצב מסוכן. מי שמחליף את אסיף זה דרג תחתון ובמקרים של חוסר הסכמה עם יו"ר המועצה הארצית, עשויים להיווצר לחצים, מה שלא קרה קודם לכן".



יישובים חדשים-ישנים



מבדיקת themarker עולה עוד כי בשנה האחרונה לחץ מימון להכריז על שלוש הרחבות ליישובים בדרום - כעל יישובים חדשים.



"היישוב החדש" חפץ חיים הוא קיבוץ מיסודה של פועלי אגודת ישראל, שנוסד ב-1944 ונמצא סמוך לגדרה. יסודות הוא מושב שיתופי דתי, שנמצא לא רחוק מחפץ חיים ונוסד ב-1946. יישוב שלישי "חדש" נוסף שעליו דנה המועצה הארצית לתכנון ובנייה הוא המושב אמציה (שנת יסוד 1955) שבחבל לכיש. לשלושת היישובים תוכננו הרחבות, שבסוף השנה שעברה נקבע כי ישמשו את מפוני גוש קטיף.



על אף שמדובר ביישובים קיימים, הממשלה רצתה להכריז על ההרחבות שלהם כעל יישובים חדשים. הוולנת"ע דנה בנושא והגיעה למסקנה שהכרזה שכזו מהווה "חריגה משמעותית מהמדיניות הארצית ומהמצג שהוצג למוסדות התכנון בעת תכנון ההרחבות לטובת המפונים", כדברי יו"ר הולנת"ע דאז, וראש מינהל תכנון, אסיף. עם זאת מדבריו עלה, כי הוולנת"ע לא קבעה עמדה החלטית בנושא ואסיף ביקש למצוא דרכים שיאפשרו לקהילות המפונים להיות עצמאיות, מבלי להגדיר את ההרחבות שאושרו "יישובים חדשים".



במועצה האזורית נחל שורק, שבראשה עומד אלי אסקוזידו, שנכלל ברשימת החשודים בפרשה שבה מעורב מימון, טענו מנגד, כי אין התאמה בין אופיים הדתי של המפונים לבין אופיים של היישובים הקיימים, ולכן הקהילות לא יוכלו להתחבר ליישוב אחד.



ביוני התקיימה ישיבת מועצה ארצית בנושא, ומימון הביע בה תמיכה נלהבת בהפיכת ההרחבות הללו ליישובים חדשים, כשהוא מנמק זאת בחוסר הרלוונטיות של נימוקי הולנת"ע למקרים הללו.



הדרג התכנוני התקומם, ומתכנן מחוז המרכז עופר גרדינגר ציין כי הוועדה המחוזית קבעה חד-משמעית כי אין מדובר ביישובים חדשים, אלא בהרחבות של יישובים קיימים. באחת ההחלטות הוועדה אף קיבלה החלטה שלא להקים יישובים חדשים בעתיד.



"בידי הוועדה המחוזית לא היתה הסמכות ואף לא היתה מאשרת את התוכניות המדוברות ליישובים החדשים", לו ידעה שמדובר בהקמת יישובים חדשים" אמר גרדינגר בישיבת המועצה הארצית ביוני. "התוכניות היו להרחבת יישובים כפריים... לאחר שהשתכנעה הוועדה המחוזית, שאין בהרחבות אלו פוטנציאל ליצירת יישובים חדשים... אנו חוששים שתקדים זה עלול להוביל לבקשות נוספות להקמת יישובים חדשים".



באותה ישיבה טען מימון: "אין מדובר כאן בהגדלת מספר היישובים בארץ, שכן בגוש קטיף היו קיימים כ-27 יישובים וכתוצאה מהפינוי מספר היישובים הצטמצם בצורה משמעותית. על המועצה הארצית להתאחד סביב המלצה לממשלה על הקמת היישובים החדשים הללו, כדי לאפשר לקהילות להגיע למשכנן הקבוע בו יוכלו לבנות את ביתן הקבוע במקום שיועד להן".



בפני חברי המועצה הוצבו שתי הצעות - אחת מטעמו של מימון, להכריז על שלוש ההרחבות כעל יישובים חדשים והשנייה של חברת המועצה איריס האן מהחברה להגנת הטבע, לאפשר לתושבי ההרחבות עצמאות קהילתית ולא לפצל אותן מהיישובים. ברוב של 20 מול 8 נקבע, כי ההרחבות יוכרזו כיישובים חדשים.

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully