>> שלשום נערך ברחבי המדינה יום המודעות לנגישות חברתית ופיסית לנכים. במסגרת זו אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת שתי הצעות חוק שמטרתן להקל על הנכים, והעבירה אותן לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת חוק אחת מחייבת הצבת תמרור במקום חנייה המיועד לנכים במקום להסתפק בסימון על גבי הכביש. הצעת החוק השנייה היא תיקון לפקודת התעבורה, וקובעת כי הרשויות המקומיות לא יוכלו (ברוב המקרים) להגביל את שעות החנייה במקומות המיועדים לנכים. כמו כן, אושרה תקנה שמעלה את הקנס על חנייה במקום המסומן לנכים - מ-500 ל-1,000 שקל.
עיקר הדיון בוועדה נסוב סביב בעיית החנייה. יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר אקוניס, קרא לרשויות המקומיות לקבוע בחוקי העזר העירוניים חובת גרירה של כלי רכב החונים במקומות המיועדים לנכים, וחברי כנסת אחרים קראו להעלות את הקנס על חנייה בחניית נכים ליותר מ-1,000 שקל.
יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר, אמר כי בישראל יש תופעה מכוערת של זיופי תווי נכים, וכי "תו הנכה נועד לאנשים עם מוגבלות ותקף לרכב רק כאשר אלה נוכחים ברכב, מכאן שאינו מיועד לשימוש בני משפחה אחרים". וגנר כמובן צודק. גם העלאת הקנסות היא במקום, אך האם הנכים עצמם מתנהגים בהתאם לדבריו?
בישראל יש יותר מ-100 אלף נכים שיש להם תו נכה המקנה זכויות חנייה מיוחדות. רק הם רשאים לחנות במקומות המיוחדים לנכים בלבד, אך הם גם יכולים לחנות על המדרכות, אם ישאירו מעבר של 1.3 מטרים להולכי רגל.
כיום אי אפשר לזייף תו נכה, לפחות לא בערים הגדולות, שם המערכת ממוחשבת כך שפקח החנייה יכול לבדוק בקלות אם מדובר ברכב נכה ואם לאו. אבל זה לא אומר שאין זיופים מסוג אחר, והכוונה היא לזיופים בתוך המשפחה.
מומחים העוסקים בנושא העריכו באוזני שהזיופים מגיעים עד כדי 30% מסך התווים. כלומר, יש לפחות 30 אלף תווים שהושגו ב"קומבינה". השיטה מבוצעת רק על ידי חלק מהנכים, והיא הולכת כך: מי שזכאי לתו נכה ויש לו שני כלי רכב - אחד פרטי ואחד מהעבודה - יכול לקבל תו אחד עם שני מספרי הרכב. אותו נכה יכול לפנות כעבור זמן למשרד הרישוי ולטעון: "אבד לי התו" - ומשרד הרישוי מנפיק לו תו חליפי. מרגע זה יש בידיו שני תווים שמתאימים לשתי מכוניות. ואז, אחד מבני המשפחה שאינו נכה, משתמש באחד התווים ותופס מקום חנייה של נכים אמיתיים.
בעיריית תל אביב שמו לב לתופעה והציעו לנכים פתרון: לתת לכל נכה תו עם מספר סידורי, כך שאם מישהו מאבד תו, המספר הישן נמחק מהמחשב ובמקומו נכנס מספר סידורי חדש. כך אף אחד לא יוכל להחזיק בשני תווים בו זמנית. ואולם אז אמרו נציגי הנכים: "אנחנו לא מסכימים, תלמדו את הפקחים לבדוק". כלומר, הנכים עצמם לא רצו לפתור את הבעיה, כי הם מודעים לקומבינה שחלק מחבריהם מבצע.
אז הציעו בעיריית תל אביב פתרון מתוחכם יותר: לתת לנכה מכשיר אלקטרוני קטן, בגודל אייפון, שיודע לזהות טביעת אצבע. הנכה שנכנס לרכב שם את האצבע על המכשיר והמכשיר נדלק. כך הפקח רואה שמדובר בנכה. יתרון נוסף: הנכה לא צריך להיות כבול לרכב מסוים. הוא יכול לעבור מרכב לרכב עם המכשיר. אלא שגם יוזמה זו לא יצאה לפועל.
אז נכון שיש להגדיל את הקנסות ואף לגרור מי שחונה בחניית נכה. ואולם ארגוני הנכים צריכים לעשות סדר גם בבית, אם הם באמת רוצים לפתור את בעיית החנייה.
זיתים מול תאונות דרכים
אנשי ציבור ביהודה ושומרון מאשימים את הנהגים הערבים בנסיעה פראית, בנסיעה בכלי רכב גנובים, ללא לוחיות זיהוי, ללא טסט בתוקף ותוך התעלמות מחוקי התנועה. ראש המועצה האזורית שומרון, גרשון מסיקה, אף מבקר את משרד הביטחון על כך שהמשרד לא אוכף את חוקי התנועה על נהגים פראיים אלה.
תושבי השומרון החליטו לעשות מעשה. לאחר תאונת הדרכים הקשה בצפון השומרון לפני כחודש שבה נהרגו שלושה ילדים ממבוא דותן, החליטו תושבי השומרון להקים יחידת צילום בשם תצפית, שתתקין מצלמות מיוחדות על כלי רכב שינועו בכבישי הגדה ויצלמו סרטונים המוכיחים את עבירות התנועה של הפלסטינים.
אז נכון שרבים מהפלסטינים נוסעים בכלי רכב שסובלים מרמת תחזוקה ירודה ביותר. למשל, הטרקטור שבו התנגשה משאית בלוני הגז בצפון השומרון נסע בלי אורות. אבל מתנחלים יקרים, זו תוצאה של הכיבוש. זו תוצאה של הדיכוי שגורם לרמת החיים נמוכה, לחץ כלכלי, אבטלה ועוני. אתם כורתים להם את עצי הזית - ולהם אין כסף לתקן את הטרקטור.
לפעמים חילונים גם מנצחים
השבוע רשמו תושבי רמת אביב ניצחון מסוים במאבק על דמותה של השכונה. הוועדה המחוזית מטעם משרד הפנים ביטלה את רוב החלטות הוועדה המקומית של עיריית תל אביב, וקבעה שגדר הגן החרדי שפועל בשנתיים האחרונות ברחוב רדינג ברמת אביב (בית קזנצ'י) תיהרס ותוקם מחדש בגבולות התוואי המקורי. כלומר, שטח הגן של חב"ד יצטמצם ב-160 מ"ר.
לאחר ששטח הגן יצומצם, ייערך דיון נוסף בקשר לשימוש החורג במבנה, כך שיכול להיות שהמבנה לא ישמש עוד גן ילדים, אלא יחזור לייעודו המקורי: מועדון תרבות וספרייה לתושבי השכונה ולפנסיונרים שלה. יש כאן הישג ברור מבחינת שלטון החוק, כי עד כה נהנו אנשי חב"ד מיחס מועדף בעירייה, כולל שימוש בשטחים ציבוריים.
המבנה המדובר שייך להסתדרות, והיא זו שהשכירה אותו לעמותה החרדית לצורך הפעלת הגן, כאשר קודם לכן שימש המקום לפעילות תרבותית. האם לעופר עיני, יו"ר ההסתדרות, אין עוד ערכים חוץ מקבלת דמי השכירות?
הרי גם ההסתדרות וגם העירייה מצווים לפעול לרווחת התושבים ולמען האינטרס הציבורי, ולא למען תנועה משיחית שמנסה לכבוש את רמת אביב.
הקומבינה של חניית נכים
נחמיה שטרסלר
20.10.2010 / 6:47