>> שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, ייזכר כמי שהצליח בקדנציה הקצרה שלו להסעיר את מערכת המשפט - בשל מאבקיו המתוקשרים עם נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש. ואולם 18 שנה לפני המהומות שיצר כשר משפטים, והרבה לפני ששמו עורר הד תקשורתי, הוציא פרידמן אל הפועל את אחת המהפכות החשובות ביותר בתחום ההשכלה המשפטית בישראל - הקמת בית הספר הראשון למשפטים מחוץ לאוניברסיטאות.
פרידמן, שכיהן במהלך שנות ה-70 כדקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, הקים ב-1990 את בית הספר למשפטים של המכללה למינהל והיה הדקאן המייסד של המכללה הראשונה שהכשירה סטודנטים ללימודי משפטים.
במשך שבע שנים שימש כדיקן בית הספר, שהחל ללמד עוד לפני שקיבל את אישור המועצה להשכלה גבוהה להעניק תואר אקדמי מוכר. כיום, 20 שנה לאחר שהחל בתפקידו, הוא מברך על המהפכה השנויה במחלוקת, שהצליחה ברבות השנים להקים לה מתנגדים רבים. לדעתו, מהפכת המכללות סייעה בצמצום הפערים החברתיים.
מאז פרישתו ממשרד המשפטים מקדיש פרידמן את עיקר זמנו לסיום הכרך הרביעי בסדרת הספרים "חוזים", שהוא מחבר ביחד עם פרופ' נילי כהן. מחר ייקח פרידמן פסק זמן ממלאכתו כדי לשאת ברכות בכנס לציון 20 שנה למהפכת המכללות. הכנס ייערך בבית הספר למשפטים של המסלול האקדמי של המכללה למינהל. לכבוד האירוע ביקשנו לשמוע מפרידמן מה הוא חושב כיום על המהפכה.
"מי שטוב התקבל אז ויתקבל כיום"
למה חשבת לפני 20 שנה שיש צורך במכללה למשפטים בנוסף לפקולטות באוניברסיטאות?
"הלחץ אז לפתיחת השערים היה אדיר. הבעיה באותה תקופה היתה הפער הענקי בין הביקוש ללימודי משפטים לבין מספר המקומות המצומצם שהיה באוניברסיטאות. מאות צעירים נסעו אז לחו"ל ללימודי משפטים - בעיקר לאנגליה. שכר הלימוד שם הסתכם באלפי ליש"ט בשנה, בנוסף להוצאות מחיה. זה לא מצב בריא שסטודנטים ישראלים יוציאו הון תועפות בחו"ל. קבוצה גדולה בכלל לא היתה יכולה להרשות את זה לעצמה, וחלק לא מבוטל מהסטודנטים נשאר שם. היתה הרגשה שגם מי שרוצה לקבל חינוך משפטי בישראל זכאי לכך".
לאחר שהחוק המאפשר את פתיחת המכללות עבר בכנסת, פנה לפרידמן פרופ' אמנון רובינשטיין, מיוזמי החוק, וביקש ממנו להקים גוף שייתן לסטודנטים הכשרה משפטית נאותה. לדברי פרידמן, "המכללה למינהל הקימה את החוג הראשון למינהל עסקים מחוץ לאוניברסיטה. זה נראה לי מקום מתאים גם מההיבט החברתי: המכללה פנתה לציבור רחב שלא היתה לו נגישות ללימודים אקדמיים".
בעקבות פתיחת בית הספר, מספר הסטודנטים שפנו ללימודי משפטים גדל פי שלושה. פרידמן מספר כי "הביקוש היה פשוט אדיר, אף ששכר הלימוד היה גבוה משמעותית מזה שבאוניברסיטאות". לדבריו, הרצון של המכללה היה לאפשר לסטודנטים ללמוד ולכסות את ההוצאות ולא להפיק רווחים. "זה לא עסק מסחרי", ציין.
להערכתו, עם פתיחת שנת הלימודים הראשונה נרשמו ללימודים כ-2,000 סטודנטים ואולם רק 200-300 התקבלו, על בסיס תוצאות מבחני הבגרות שלהם ובחינה באנגלית שנערכה להם. פרידמן מתנגד באופן עקבי לבחינות הפסיכומטרי כתנאי קבלה ללימודים.
מה היה הקושי הגדול ביותר שעמו הייתם צריכים להתמודד כמכללה הראשונה?
"לקבל הכרה אקדמית של גוף מחוץ לאוניברסיטאות. זאת היתה הפעם הראשונה שניתנה הכרה לגוף כזה. בנוסף לכך, היו הקשיים של חיי יום-יום של הקמפוס: בניית תנאים דרושים וספרייה מתאימה הצריכו השקעה ניכרת".
איך לדעתך השפיעו המכללות על רמת לימודי המשפטים בישראל?
"ברור שעל הטובים זה לא השפיע בכלל. מי שטוב התקבל אז ויתקבל כיום. אני חושב שבמכללה למינהל ובחלק מהמכללות האחרות רמת הלימודים טובה בהחלט. זה גרם לפתיחת שערים לקבוצת אנשים צעירים, שאחרת לא היו נכנסים. ייתכן שיש בוגרים שרמתם לא גבוהה, אבל כמות בעלי הרמה הגבוהה גדל בצורה ניכרת".
מה לגבי ההשפעה על יוקרת המקצוע?
"פתיחת המכללות אולי הורידה את היוקרה האדירה שהיתה פעם ללימודי משפטים. ייתכן שחלק מהאנשים שבעבר היו פונים למשפטים בשל היוקרה והם בעלי כישרונות בתחומים אחרים, דוגמת מדעים, ילכו היום ללמוד מדעים. יש לזה אלמנט חיובי. אני מעוניין שיהיו גם מדענים. אם לאדם יש נתונים ללכת למשפטים, למחשבים, לרפואה או למדעים, ייתכן שלפני המכללות הוא היה בוחר במשפטים, וכיום הוא יבחר במתמטיקה - זה טוב מאוד".
איך לדעתך השפיעו המכללות על הרמה המקצועית של עורכי הדין?
"אינני יודע, אלה דברים שקשה למדוד. אומרים שרמת הנימוס ותרבות ההתנהגות של עורכי הדין אינן כפי שהיו בעבר. ייתכן שאלה תהליכים חברתיים שאינם קשורים למכללות. הדבר החיובי ביותר שקרה הוא שהשער לשוק העבודה נפתח בפני אלפי צעירים שאחרת לא היו מגיעים לזה. אי השוויון בחברה הישראלית גדל והולך, למרבה הצער, והמכללות הן אחד הגורמים שבלמו או צימצמו את התהליך. אלמלא זה הפערים היו גבוהים בהרבה".
"לסטודנטים חסרה השכלה חוץ משפטית"
שכר הלימוד במכללות עדיין גבוה משמעותית יחסית לאוניברסיטאות ויכול להאמיר ל-50 אלף שקל בשנה. אתה לא חושב שזה פוגם בנגישות של בעלי השכבות הנמוכות?
"רוב בתי הספר למשפטים של המכללות אינם מתוקצבים על ידי המדינה. המדינה יכולה לחשב כמה משפטנים ועורכי דין היא מוכנה לתקצב את לימודיהם. מי שמעבר לכמות שתתוקצב על ידי המדינה ילך לבתי ספר לא מתוקצבים.
"אנשים שמגיעים לאוניברסיטאות משתייכים בדרך כלל לשכבות מבוססות. דווקא מאנשים ששייכים לשכבות פחות מבוססת נדרש שכר לימוד גבוה יחסית, אבל מצבם עדיין הרבה יותר טוב - כיום הם יכולים ללמוד. ההשקעה שלהם בשכר לימוד בדרך כלל מחזירה את עצמה". פרידמן סבור כי "המכללות מבטאות מוביליות חברתית. זה מאפשר לאדם שנולד בשכבה מסוימת להתקדם ולא נגזר עליו להישאר בה".
שר המשפטים וראש לשכת עורכי הדין מעוניינים להאריך את משך ההתמחות לשנתיים ולהקשות את מבחני הלשכה. מה דעתך על היוזמה?
"השאלה היא מה עומד מאחורי זה. אם הדרישה היא להבטיח את הרמה המקצועית, אפשר לתמוך בכך. אם המטרה היא ליצור חסם מקצועי, זה רצוי פחות".
האם אתה סבור שצריך להרים את חסמי הכניסה למקצוע עריכת הדין?
"לא. הגידול הניכר בעורכי הדין הוא מעבר לרצוי, אבל השאלה היא האם רצויים חסמים ומה המחיר שלהם. אני לא בטוח שזה עניין מלהיב. המחיר הוא, למשל, שיש אנשים שלומדים הרבה שנים ומשקיעים סכומים גבוהים, אך לא מגיעים להתמודד בשוק העבודה. זה מחיר כבד מאוד. בנוסף, לא ברור שזה ישפר את השירות המשפטי שניתן לציבור".
פרידמן מוסיף כי "אלמלא השירות הצבאי במדינת ישראל, הייתי תומך בכך שלימודי משפטים יארכו ארבע שנים. חסרה לסטודנטים השכלה חוץ משפטית כללית. מי שהולך לתחום רצוי שתהיה לו השכלה בתחומים של כלכלה מצד אחד ובתחומי מדעי הרוח מצד שני".
האם להערכתך כמות המכללות הנוכחית מספיקה?
"הבעיה אינה מספר המכללות. הבעיה העיקרית היא שיש צורך בפיקוח טוב הרבה יותר מצד המועצה להשכלה גבוהה. צריך להבטיח פיקוח נאות, שחייב לכלול גם קביעה של כמות הסטודנטים לפי כמות המרצים. במכללות יש תלות בשכר הלימוד ולכן יש להן אינטרס להגדיל את מספר הסטודנטים בלי להגדיל את מספר המרצים. אם גוף כלשהו איננו עומד בכך, צריך לקחת לו את האישור".
איך אתה רואה את המדרג בין המכללות לבין עצמן? יש מכללות שהיית ממליץ לאדם שרוצה להיות עורך דין להתרחק מהן?
"אנשים יכולים לראות את התוצאות בבחינות לשכת עורכי הדין, ובדרך שבה משרדי עורכי דין מתייחסים לבוגרים של כל מכללה ולהחליט לפי זה. לא הייתי רוצה לתת ציונים".
השוק כיום רווי לחלוטין ונרשמה ירידה משמעותית בשכר עורכי הדין. איך אתה מסביר את הנהירה הבלתי פוסקת של אנשים ללימודי משפטים במכללות ובאוניברסיטאות?
"יש מקצועות שבהם מי שניצב בפסגת המקצוע זוכה להצלחה כלכלית ואחרת. רואים נהירה לתחומים כאלה אף שצריך להיות ברור שלא כולם יגיעו לזה. גם אצל שחקני קולנוע יש נהירה גדולה לתחום המשחק. חלק בגלל משיכה לתחום ואולי בגלל הזוהר של מי שנמצא בפסגה, שעה שהרוב לא נמצא בפסגה.
"לימודי משפטים פותחים מגוון גדול של אפשרויות. ייתכן שזו עדיין בחירה טובה יחסית לאנשים שאין להם אופציה או נתונים ללכת ללימודי מדעים".
מה אתה משיב לאלה שטוענים שעורך דין בוגר אוניברסיטה הוא עורך דין טוב יותר מכיוון שתנאי הקבלה לפקולטות למשפטים באוניברסיטה גבוהים יותר?
"כל הדברים האלה הם סטטיסטיים. תנאי הקבלה הם אולי מוצלחים סטטיסטית, אבל יש בהם חריגות עצומות. ברור לגמרי שאנשים שלא עמדו בתנאי הקבלה לאוניברסיטה התקבלו במכללה והיו להם הישגים יוצאי דופן".
"מוקדם לשפוט אם חל שינוי באקטיביזם"
שנה ושמונה חודשים לאחר שפרש מתפקידו כשר המשפטים נשמע פרידמן, בביתו הצנוע שברמת אביב, נינוח ומפויס. לשאלה כיצד הוא מסכם את הקדנציה שלו כשר משפטים הוא מגיב תחילה בחיוך. שלא כיתר השאלות שלהן השיב באופן ספונטני, הוא מקדיש דקה לחשוב על תשובתו.
"אין לי סיכום, אני מאמין שתהליכים שהחלו בזמני נמשכים. אני מקווה שהם יימשכו ושהמצב ימשיך להשתפר".
יש משהו שהיית עושה באופן אחר כשר משפטים?
"במישור הטקטי הייתי אולי עושה כמה דברים אחרת. מבחינת הכיוון הכללי אני מאמין בו והאמנתי בו גם אז. מה שנעשה - נעשה".
מהו הכיוון שאליו חתרת כשר משפטים?
"אני מעוניין מאוד שיהיו יותר שופטים מהתחום הפרטי. אני רוצה להביא לצמצום השימוש בתחום הפלילי ולהגברה של השימוש בקנסות ובאכיפה אלטרנטיבית, כך שמי שלא צריך להיות מורשע לא יורשע.
"בנוסף, לא הייתי רוצה לאפשר ערעור שלישי על זיכוי בערכאה שנייה (כלומר שהמדינה תוכל לערער על זיכוי שהתקבל בערעור בבית המשפט המחוזי. ה"ר). לא צריך לסחוב נאשם שזוכה לערכאה משפטית פעם שלישית. אני מקווה שתחזור ההכרה שנושאים מסוימים אינם שפיטים. שיוגבל מאוד השימוש בביקורת שיפוטית מנימוקי חוסר סבירות.
"השופט ברק החל בכך לפני כ-20 שנה והתוצאה של גישתו היא שכיום אפשר לערער לבג"ץ על כל החלטת ממשלה בטענה שהיא בלתי סבירה. מבחינתי זה בלתי מתקבל על הדעת. לא ברור שהסבירות של בית המשפט טובה יותר מהסבירות של השרים. בנוסף, חתרתי לכך שיוקם מנגנון בקרה על הפרקליטות".
מה דעתך על תפקוד בית המשפט העליון מאז שפרשת? האם חל שינוי כלשהו?
"קשה לי לומר. אני מקווה שיש תזוזה קלה בתחום הפלילי לכיוון של זיכויים שיש להם מקום. יש הכרה בכך שיש מקרים של ספק והוא צריך לפעול לטובת הנאשם. מוקדם לשפוט אם חל שינוי בעניין האקטיביזם השיפוטי. לדעתי, רמת האקטיביזם השיפוטי לא השתנתה כרגע - ודאי לא בצורה בולטת".
"האי שוויון בחברה הישראלית גדל והולך; המכללות בלמו את התהליך"
מאת הילה רז
20.10.2010 / 6:47