וייטנאם רוצה להיות סין הבאה

>> מלחמת וייטנאם ההרסנית והניהול הכלכלי הקומוניסטי - שהיה הרסני למשק הווייטנאמי כמעט באותה מידה - נותרו מאחור בשנות ה-80. וייטנאם עברה אז ממסלול "צפון קוריאה" למסלול "סין".



הפוטנציאל הכלכלי ומשאבי הטבע של המדינה משכו השקעות זרות בהיקפים גדולים, ואלה סייעו להגדיל פי עשרה את ההכנסה לנפש. למרות האתגרים הרבים, הפוטנציאל הכלכלי הוא גדול, וזאת הסיבה לכך שווייטנאם נכללה בקבוצת המדינות civets (שכוללת גם את קולומביה, אינדונזיה, מצרים, טורקיה ודרום אפריקה) - האופנה החדשה בעולם ההשקעות הגלובליות.

רבים מכנים את וייטנאם "סין הבאה" בזכות תרבות דומה ונסיבות פוליטיות זהות למדי. גם וייטנאם היא מדינה שנשלטת על ידי מפלגה שהיא קומוניסטית בשמה אך פרו-קפיטליסטית במהותה. וכמו בסין, השלטון הבלתי-מעורער אמנם אינו תואם את ערכי הדמוקרטיה המערביים, אך הוא מקנה יציבות פוליטית וחברתית שכה חשובה למדינה מתפתחת.



קיימים קווי דמיון נוספים בין סין בתחילת דרכה ככלכלת שוק לבין וייטנאם כיום. אף שהתמ"ג לנפש בווייטנאם גבוה פי עשרה משהיה בשנות ה-90, הוא מסתכם ב-1,150 דולר בלבד - כלומר עלות העבודה היא נמוכה מאוד, ומושכת בשל כך השקעות זרות רבות למדינה.



עם זאת, ייתכן שווייטנאם תתקשה ללכת באותה דרך שבה עברו רבות ממדינות אסיה לפניה. נתיב ההתעשרות מייצוא זול עדיין תפוס על ידי הענקיות האסיאתיות סין והודו - ולא נותר בו מקום רב למדינות קטנות וחלשות יותר.



מצד שני עלייה מהירה ברמת החיים בסין ובהודו, כמו גם במדינות אסייתיות אחרות, צפויה לגרום לפחות לחלק מהחברות המערביות שמייצרות בהן להעתיק את הפעילות למדינות זולות יותר. תחילת המגמה כבר נראית בשטח: כמה חברות המייצרות מוצרים זולים עתירי עבודה - טקסטיל, הנעלה וריהוט - כבר העתיקו את פעילותן לווייטנאם.



אקלים טוב לחקלאות



בשנות ה-80 השתכנעו מנהיגי המפלגה הקומוניסטית של וייטנאם כי המודל שעל פיו הם עבדו עד אז - כלכלה מנוהלת עם תכנון מרכזי - אינו מניב תוצאות חיוביות, בלשון המעטה. הם החליטו ליישם רפורמות כלכליות משמעותיות שכללו עידוד יזמות פרטית, פתיחת הכלכלה להשקעות זרות וליברליזציה של הסחר ושל תחום הפיננסים.



כתוצאה מכך הגיע שיעור הצמיחה לממוצע שנתי של 8% בשנות ה-90, ול-7% משנת 2000 ועד פרוץ המשבר הכלכלי. קצב צמיחה זה הוא בין המהירים בעולם.



ההשקעות הזרות החלו לזרום למדינה כשהמשקיעים הכירו בפוטנציאל ההתפתחותי שלה ובעושר הטבעי. מבחינת השטח וגודל האוכלוסייה וייטנאם דומה לגרמניה, והיא בין המדינות הגדולות באסיה.



תנאיי האקלים מאפשרים לווייטנאם להפיק תועלת ממגזר החקלאות. המדינה היא היצואנית הגדולה ביותר בעולם של פלפל שחור ושל אגוזי קשיו, והנתח שלה בשני המוצרים האלה הוא שליש מכלל השוק העולמי. וייטנאם היא גם ייצואנית האורז השנייה בגודלה בעולם (לאחר תאילנד), ומייצאת גם דגים, תה וקפה.



וייטנאם התברכה בעתודות נפט מכובדות - היא יצרנית הנפט השלישית בגודלה בדרום-מזרח אסיה. היא מייצאת בעיקר נפט גולמי, בשל יכולת זיקוק מוגבלת. בנוסף, המדינה מייצאת גם פחם וגז טבעי.



שינויי מדיניות פתאומיים



העובדה שבווייטנאם שולטת מפלגה יחידה יוצרת יציבות מסוימת, אך עלולה גם לפגוע בכלכלה, שכן חלק מההחלטות המוכתבות מלמעלה נוגדות את ההיגיון כלכלי. לדוגמה, רצונה של הממשלה לפתח אזורים עניים יותר הביא להחלטה למקם את בית הזיקוק היחיד במדינה הרחק מהערים הגדולות ומשדות הנפט. כמו כן, הממשלה הווייטנאמית עדיין עוסקת ב"כיבוי שריפות" במקום לפעול על פי אסטרטגיה ארוכת-טווח.



מסוף 2009 הפחיתו השלטונות הווייטנאמיים את ערכו של הדונג, המטבע המקומי, שלוש פעמים. זאת, בניסיון להפחית את הלחץ כלפי מטה על המטבע שנוצר בשל חששות המשקיעים לגבי עומקם של הגירעונות בתקציב המדינה ובחשבון הסחר. גירעונות אלה גם גרמו לסוכנות הדירוג הבינלאומיות פיץ' להוריד את דירוגה של וייטנאם ביולי השנה מ-bb מינוס ל-b פלוס - ארבע דרגות מתחת לתחום המוגדר דירוג השקעה.



בספטמבר העבירה קרן המטבע הבינלאומית ביקורת על ממשלת וייטנאם, שלפיה היא לוקה בחוסר בהירות במדיניותה הכלכלית. במקום ליישם אסטרטגיה ארוכת-טווח עם תיקונים קטנים אד-הוק, הרשויות נוקטות בשינויים פתאומיים במדיניות המקרו-כלכלית בתגובה למשברים.



כך, בשלוש השנים האחרונות, הרשויות נאלצו תחילה להיאבק בהתחממות יתר של הכלכלה, שהתבטאה באינפלציה של כמעט 30% בשנה. אחר כך הן התמודדו על השלכות המשבר הגלובלי וההאטה הכלכלית, וכעת הן מתמודדות עם החששות למשבר בשער החליפין. בקרן טוענים כי קוצר הראייה אינו מקנה יציבות לכלכלה וביטחון למשקיעים.



כלכלת וייטנאם היא מכוונת ייצוא, ויש לה עודף בחשבון הסחר השנתי שלה מול ארה"ב, יפן והאיחוד האירופי. עם זאת, הגירעון הגדול בחשבון הסחר מול סין עובר בהרבה את העודפים מול המדינות המפותחות. הגירעון מול סין נוצר בשל העובדה שווייטנאם מייבאת מסין מוצרי צריכה ומוצרי תעשייה יקרים, ומייצאת אליה בעיקר חומרי גלם.



פער זה יוצר עודף ביקוש לדולרים, המשמשים לסחר בין המדינות. בנוסף, תעשיות הייצוא של וייטנאם מייבאות חלק גדול מחומרי הגלם למוצריהן, מה שמגדיל את התיאבון לדולרים - שממשיך לגדול כל עוד הכלכלה מתרחבת. בשל כך נוצר לחץ כלפי מטה על המטבע המקומי, וחששות המשקיעים מחריפים את הלחץ הנוצר מהביקוש האובייקטיבי למט"ח.



פוטנציאל לצמיחה של 10% בשנה



במשבר הגלובלי נפגעה כלכלת וייטנאם בשל החשיפה לייצוא, אך הרשויות נקטו בצעדים תומכי-צמיחה. הממשלה יישמה תוכנית פיסקלית בהיקף של 8.5 מיליארד דולר, בעוד שהבנק המרכזי הפחית את ערכו של המטבע בכדי להאיץ את הייצוא. צעדים אלה סייעו למנוע מיתון בווייטנאם.



ב-2009 רשמה כלכלת וייטנאם צמיחה של 5.3%. כלכלנים רבים אופטימיים בנוגע לצמיחת הכלכלה הווייטנאמית וצופים צמיחה של 6.2%-6.5% השנה ו-7%-7.5% ב-2011.



עם זאת, כמה גורמים מוסיפים רמה גבוהה של סיכון לתחזיות אלה. הגירעון התקציבי של וייטנאם הוא 7.7% מהתמ"ג, והגירעון במאזן החיצוני הוא 7.8% מהתמ"ג. כמו כן, הפחתת המטבע אולי סייעה לייצוא, אך היא הגבירה את החששות מאינפלציה, שגם כך היתה גבוהה בשנים האחרונות. השנה צפוי שיעור האינפלציה בווייטנאם להיות גבוה מ-10%.



בנוסף, קיימים מכשולים משמעותיים נוספים. התשתיות במדינה, למשל, אינן מסייעות לכלכלה. מצבם הלא תקין של הכבישים, מערכת הרכבות ותשתיות החשמל לא מאפשר להם לעמוד בקצב הגידול בביקושים כתוצאה מהצמיחה המהירה, ובהרבה מקרים הוא אף מונע מעסקים להרחיב את פעילותם באזורים מסוימים. אמנם הבעיות האלה ידועות ומטופלות, אך בינתיים הטיפול הוא חלקי בלבד.



כ-30 תחנות כוח חדשות צפויות, למשל, להתחיל לפעול בשנים הקרובות כדי לענות על הביקוש העולה לחשמל בווייטנאם. ואולם בינתיים הפסקות חשמל מתרחשות במדינה לעתים קרובות, גם בבירה.



בעיה נוספת קשורה בירושה מפוקפקת מהעבר הקומוניסטי: קיום חברות ממשלתיות ענקיות לא יעילות ולא תחרותיות. חברות אלה מעיקות על תקציב המדינה ומונעות התפתחות של גופים פרטיים.



עם זאת, וייטנאם היא עדיין אחת הכלכלות עם קצב הצמיחה המהיר ביותר בעולם, והיא מספקת הזדמנויות רבות למשקיעיה. על פי הערכת ענקית השירותים הפיננסיים pricewaterhousecoopers, וייטנאם היא בעלת פוטנציאל להגיע לצמיחה שנתית של 10% בשנה.



כך משקיעים בווייטנאם



הבורסה בהו-צ'י-מין התפתחה מאוד בשנים האחרונות וכיום נסחרים בה 324 ניירות ערך מהם 265 מניות לעומת רק 138 מניות בתחילת 2008. ההשקעה בבורסה נעשית בעיקר דרך מדד vni, הכולל 262 מניות - שהמובילה שבהן היא של חברת הביטוח baoviet, שחלקה במדד הוא כ-9%.



רוב הקרנות המתמחות בשוקי אסיה משקיעות בווייטנאם - אך בשיעור נמוך יחסית. משקיעים המעוניינים להיחשף לבורסה יתקשו להשקיע ישירות במניות בשל מגבלות על אחזקת זרים בניירות ערך וייטנאמיים. הדרך הנוחה להשקיע בבורסה הווייטנאמית היא אם כן באמצעות קרנות etf שונות - כמו mv vietnam etf הנסחרת בבורסת ניו יורק, rbs vietnam הנסחרת ביורונקסט או הקרן הסגורה vinacapital הנסחרת בבלונדון.



-



ארז ברית הוא מנכ"ל בית ההשקעות טנדם קפיטל, יוליה ויימן היא אנליסטית מאקרו לשווקים גלובליים. עוד על כלכלות civets - בכנס שווקים גלובליים שייערך ב-1 בנובמבר במלון הילטון