בג"ץ יבחן בהרכב של 9 שופטים את חוקיות התקציב הדו-שנתי

נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, החליטה כי הרכב מורחב של תשעה שופטים יכריע בעתירתה של סיעת קדימה נגד אישורו של תקציב דו-שנתי נוסף. גורמים במערכת המשפט אמרו אתמול כי הדבר מעיד על הרצינות שמייחס בית המשפט לסוגיה, ולאפשרות שבסופו של דבר יוחלט על מהלך שיוביל לביטולו של התקציב הדו-שנתי וייאלץ את משרד האוצר להגיש תקציב חד-שנתי תחתיו.



כאשר מדובר בהחלטות עקרוניות בעלות משמעות חוקתית שיש לה השלכות נרחבות, נוהג בית המשפט העליון להתכנס בהרכב מורחב כדי לקבל הכרעה שתהיה מקובלת על רוב שופטיו.



התקציב הדו-שנתי הונח אתמול על שולחן הכנסת והוא צפוי לעלות להצבעה במליאה בשבוע הבא. שר האוצר, יובל שטייניץ, קרא לחברי הכנסת להתגבר על שיקולים פוליטיים ופרלמנטריים ולהעביר את התקציב הדו שנתי כפי שהוגש. הדיון בבג"ץ צפוי רק בינואר, אחרי אישורו הצפוי של התקציב בקריאה שנייה ושלישית. הנשיאה ביניש קבעה כי היא זו שתעמוד בראש ההרכב שצפוי לדון בעתירה בשבועות הקרובים. לפי שעה, בית המשפט לא מונע מהממשלה להמשיך ולקדם את החוק אבל הוא עשוי לפסול אותו בסופו של דבר.



את העתירה נגד אישור התקציב הגיש שר האוצר לשעבר, רוני בר-און, בשם סיעת קדימה בכנסת בחודש יוני האחרון. בר-און הביע אתמול שביעות רצון מהחלטת הנשיאה לקיים דיון מורחב בעתירתו. "יש לי סיפוק רב מכך שבית המשפט מתייחס ברצינות הראויה לעתירה שהגשנו. יחד עם זאת צריך להיות זהירים ולא לרתום את העגלה לפני הסוסים. אני מקווה שבית המשפט ייאמץ בסופו של דבר את טענותינו". בעתירה נטען בין היתר כי הגשתו של תקציב דו-שנתי במקום תקציב רגיל מפרה את האיזון העדין שבין הממשלה לכנסת, ומחזקת את הממשלה על חשבון הכנסת.



בעתירה גם נכתב כי "התיקון לחוק מקטין את כוחה של הכנסת גם במובן זה שלא ניתן יהיה לעשות שימוש בכלי רב העוצמה, שאומר כי די לאופוזיציה לגייס, לכל היותר, 60 חברי כנסת בלבד כדי לגרום לפיזור הכנסת ולהוביל לבחירות חדשות. זהו הכלי הפרלמנטרי העוצמתי ביותר הנתון בידי האופוזיציה, ושמיטתו מידיה משמעותה פגיעה עצומה במערך האיזונים בין הרשויות ובמרקם החיים הדמוקרטי במדינת ישראל". העתירה נסמכת, בין היתר, על קביעתו של המשנה לשעבר לנשיא העליון, מישאל חשין, שקבע כי "חוקי תקציב רגילים נועדו לחיות שנה אחת בלבד".



בית המשפט העליון מתח בעבר ביקורת חריפה על חקיקת ההסדרים המונחת על שולחן הכנסת לצד חוקי התקציב, משום שמדובר בהליך חקיקה מזורז המכיל רפורמות חקיקתיות אשר חברי הכנסת אינם יכולים להתעמק בהן וללמוד אותן כנדרש בטרם הצבעה. "במקום לצמצם את הרפורמות החקיקתיות המופיעות בחוק ההסדרים כפי שהורה בג"ץ, יתלווה לתקציב הדו-שנתי חוק הסדרים רחב יותר המכיל רפורמות לשנתיים במקום לשנה אחת", נכתב בעתירה.



בעתירה נכתב בין השאר כי "מדובר במעשה חקיקה בלתי סביר, גם במובן זה שלא ניתן לחזות לשלוש שנים מראש, כפי שמתיימר לעשות התקציב הדו-שנתי, את כלל ההוצאות וההכנסות של הממשלה. במיוחד אמורים הדברים במציאות כלכלית כלל עולמית שבירה ומתנדנדת, בשעה שמדינות וגושי כלכלה שלמים נתונים בעידן של אי ודאות מוחלטת".