החשמל הסולארי בישראל עובר לבית המשפט

החלטת מליאת רשות החשמל לבטל את החובה להוכחת ניסיון בינלאומי בהקמת מערכות סולאריות במתח גבוה, כתנאי לקבלת רישיון להקמת מערכות כאלו - עוברת לפסים משפטיים. חברת sby שיגרה אתמול מכתב לרשות החשמל, שבו דרשה לשקול מחדש את שינוי תנאי הסף, לאחר שכבר הוגשו בקשות להקמת מתקנים סולאריים.

בחברה ציינו כי שינוי תנאי הסף ייתר למעשה את החוזה שעליו חתמה עם קבלן זר בעל ניסיון - ולכן החברה מאיימת לתבוע מהרשות את כיסוי נזקיה בגין ביטולו, בסך מיליוני שקלים.

לטענת החברה, שינוי תנאי הסף "נגוע בכשלים מינהלתיים חמורים", משום שלא נשען על עילה מוצדקת, ומשום שפגע ביזמים אשר התקשרו כבר עם קבלני תכנון והקמה (epc) זרים לצורך קידום הפרויקטים. לטענת sby, בהתאם לדרישת רשות החשמל, התקשרה עם חברת קולקסון הגרמנית בחוזה שלפיו שילמה לה מיליוני שקלים.

בתקנות שפירסמה רשות החשמל בדצמבר 2009 להקמת מתקנים פוטו-וולטאיים (.p.v) בינוניים בחיבור למתח גבוה (מעל 630 קילו-ואט), חויבו היזמים הישראלים בליווי קבלן הקמה זר בעל ניסיון, לצורך קבלת רישיון ייצור חשמל. חיוב זה הוסבר במורכבותם היחסית של הפרויקטים הללו, ובהיעדר ניסיון טכני של החברות בשוק הצעיר בישראל. עקב דרישה זו התקשרו חברות סולאריות מקומיות עם קבלנים זרים (רובם מגרמניה ומספרד).

לרשות החשמל הוגשו עד כה 420 בקשות לרשיונות - מהן 140 בקשות לחיבורי מתח גבוה. אך במקביל, גופים מקומיים בשוק התשתיות, בהם ארגונים מקצועיים וכמה חברות קבלן, התרעמו על חובה זו - ופנו בעניין למשרד התשתיות.

כפי שנחשף ב-themarker, במשרד לחצו בשלושת החודשים האחרונים על רשות החשמל לשנות את התקנות, כדי לבטל את הדרישה להוכחת ניסיון מוקדם - על אף הסיכון בהגשת תביעות על הפרת החוזים עם הקבלנים שכבר נבחרו. במקביל הודיעו הבנקים כי הם ממילא צפויים לדרוש את מעורבותן של החברות הזרות בפרויקטים כתנאי להענקת האשראי.

עם זאת, מליאת רשות החשמל התכנסה לפני כשבוע ואישרה ברוב של שני קולות של נציגי משרד התשתיות מול מתנגד אחד (יו"ר הרשות) את שינוי תנאי הסף. בתום דיון סוער הוחלט שדי יהיה בניסיון בתכנון ובהקמה של מערכות כלשהן במתח גבוה - כדי להיחשב לבעל ניסיון מספק.

לטענת sby, באמצעות עו"ד אור קפלינסקי ממשרד עוה"ד נשיץ, ברנדס ושות', לרשות אמנם נתונה האפשרות לבטל החלטות מוקדמות שלה - אך רק במקרי קיצון. עוד נטען כי ההחלטה לוקה בחוסר קוהרנטיות, משום שהיזמים עדיין נדרשים בחוות דעת של יועץ בינלאומי בשלבי האישור התעריפי והסגירה הפיננסית.