הדיפלומטיה בשירות הכלכלה

>> בניגוד לתפישה המוטעית שלפיה תהליכי הגלובליזציה מפחיתים מחשיבותה של הדיפלומטיה הקלאסית בשל הפעילות הגוברת מצד גורמים מקצועיים אחרים במסגרות הכלכליות הבינלאומיות השונות, הרי שבפועל משרד החוץ הוא הגוף המרכזי בעיצוב המדיניות הדיפלומטית-כלכלית של ישראל מול ארגונים בינלאומיים.

התדמית הארכאית של הדיפלומט, כמי שעסוק בפגישות מדיניות רמות-דרג, אינה משקפת את המציאות, שבה קידום האינטרסים הכלכליים של ישראל היא מרכיב נכבד בסדר היום של השגרירים ומתעלמת מהמינוף האסטרטגי של הפעילות בארגונים הכלכליים הבינלאומיים.



מדובר בשינוי תפישתי עמוק שהוביל משרד החוץ, והמשתקף בהחלטה להציב במדינות מפתח דיפלומטים שייעודם פעילות בנושאים כלכליים-גלובליים, תוך שימת דגש על הגנת הסביבה, אנרגיה ומים. תפקידם של נציגים אלה לזהות התפתחויות בעלות השלכות בינלאומיות ולהצביע על המניעים הכלכליים שביסוד עמדות המעצמות, כולל במסגרות על-לאומיות וכנסי קבוצות ה-g למיניהן, שבהן ישראל אינה חברה אך מהן היא מושפעת, ובכך לתרום לשילובה המוצלח של ישראל במערכת הכלכלית העולמית.



בעימותים הכלכליים המודרניים, גם בעלות ברית פוליטיות הן יריבות כלכליות, המקדמות את יעדיהן בארגונים בינלאומיים בקואליציות משתנות. במקביל, משקלן הגובר של "הכלכלות העולות" ורצונן להשפיע על כללי המשחק, הולכים ומחזקים חשיבות זירה זו.



המאבקים הכלכליים מתבטאים בקשת רחבה של ארגונים בינלאומיים שבהם פעילים נציגי משרד-החוץ. כך לדוגמה, המדינות החברות במועדון פאריס (המטפל בהסדרת חובות) בהובלת ארה"ב ומדינות אירופה, מבקשות להרחיב את כללי הטיפול בחובותיהן של המדינות העניות על כלל הנושות, בדגש על סין, הפועלת מצדה בדרך המאתגרת דומיננטיות של מעצמות המערב בתחום (בעיקר באפריקה) ובכך מגבירה את השפעתה ביבשת. בארגון התקשורת הלוויינית העולמי (itso), המדינות המתפתחות, בעיקר מדרום אמריקה ואפריקה, תובעות "שירות אוניוורסלי" בעלות נמוכה מטעם ספקים אנגלו-אמריקאים, הרוצים מצדם למקסם רווחיהם. בארגון המזון והחקלאות של האו"ם (fao), קיים עימות בתוך קבוצת המדינות המתפתחות, בין מפיקות הנפט ליצרניות האתנול ובראשן ברזיל, המנצלות קרקע חקלאית לגידול דלק ביולוגי.



תחרות לא פחות נחושה מזו המוכרת באירוח תחרויות ספורט בינלאומיות מתגלה במסגרת ארגון תערוכות בינלאומיות, כמו האקספו. מדובר בשאיפות של ערים בעולם למצב עצמן בזירה הגלובלית ולהבטיח פיתוח מואץ ויתרונות תשתיתיים בהשוואה לערים אחרות. כך לדוגמה, ניצחה באחרונה ייאוסו הקוריאנית את טנג'יר המרוקאית וורוצלאב הפולנית, על אף ריחוקה הגיאוגרפי והרצון המוצהר להקים תערוכה בינלאומית במדינה פחות מפותחת, וזאת בזכות לובינג אגרסיבי ולחצים כלכליים.



הכותב הוא מנהל מחלקת אירופה באגף הכלכלה במשרד החוץ