לנקות את ועדת סל התרופות מאינטרסים פוליטיים

>> סל התרופות בישראל הוא תוצאה של "שמיכה קצרה" המוקצית לצורך טיפול תרופתי בקהילה.



מדובר בשאלות של חיים ומוות, באיכות חיים ובניהול אתי של מערכת הבריאות. על פי החוק הנהוג כיום, נתונה סמכות זו לשר הבריאות כמחליט יחיד. אמנם, הנוהג שהתקבל הוא אימוץ המלצות ועדת הסל על ידי שר הבריאות, אך לא זו בלבד שהיו סטיות חמורות מנוהג זה, והחלטה על תרופות מסוימות התקבלה כחלק ממהלך פוליטי, הנוהג עצמו אינו מעוגן בחקיקה.

הדבר מביא לשליטה חזקה מאוד של פוליטיקאים לא רק על ההיקף הכולל של תקציב הסל, אלא גם על זהות חברי ועדת הסל, השתייכותם המקצועית, נוהל הדיון ולוחות הזמנים, שכל אחד מהם הוא בעל משמעות פוליטית, ולא רק רפואית טהורה. אחת העדויות המשמעותיות ביותר לכך בשנה האחרונה היתה החלטה שמשמעותה המעשית היתה הסטת תקציב סל התרופות לצורך טיפולי שיניים לילדים. ההחלטה השמיטה מתחת רגלי ועדת הסל את ההכרעה האתית העיקרית ובילבלה את נוהל הדיון בשל לוח הזמנים המאוחר שלה.



זהו הזמן לעגן את ועדת סל התרופות בחקיקה. עוגן זה הכרחי לעצם קיומה, ולמניעת החלטה שרירותית יחידנית; כמו כן, עוגן זה הכרחי לקביעת המרכיבים השונים של ועדת הסל, ולקביעת לוח זמנים שלה ולמניעת מצב שבו תקציב הסל יבוזבז מכיוון שההכרעות לא התקבלו במועד.



חקיקה זו אינה פותרת את כל הבעיות, אך היא מחזקת את היסודות הציבוריים האמיתיים של סל התרופות ומצמצמת את השיקולים הפוליטיים הזרים בתחום הטיפול הרפואי בקהילה. בעידן שבו הפערים הכלכליים מחלחלים בעוצמה לתחומי הבריאות, ומערכת הביטוחים המשלימים מאפשרת לבעלי אמצעים לממן אלטרנטיבה למערכת הבריאות הכללית, גוברת סכנת הידרדרות של המערכת הציבורית, שבסופה אנו נמצא עצמנו ללא מענה למצוקות הבריאות.



דאגה עיקשת למערכת הבריאות הציבורית כוללת בתוכה גם את עיגון ועדת סל התרופות בחוק. המגמה צריכה להיות רחבה יותר, ובסופו של דבר לקבוע גם את תקציב סל התרופות כשיעור קבוע מהתל"ג, וכך לצמצם את הכאוס הממשלתי בנוגע לתקציב הסל. הדבר נוגע לכל אדם בישראל. שימוש נכון ומושכל בתקציב סל התרופות הוא בעל משמעות רחבה בנושאים אתיים ומוסריים, שעיגונו בחוק הוא הכרח.



הכותב הוא ראש ישיבת ההסדר פתח תקוה והיה בעבר נציג ציבור בוועדת סל התרופות