>> הגידול המתמיד במספר עורכי הדין בישראל, שזכה לכינוי הפופולרי "הצפת המקצוע", לצד הירידה המתמשכת ביוקרתו של מקצוע עריכת הדין - הביאו בשנים האחרונות להפניית אצבע מאשימה כלפי עורכי הדין הצעירים, ובעיקר כלפי בוגרי המכללות, כמי שאחראים למצב.
מחקר סטטיסטי חדש שעומד להתפרסם בשנה הקרובה מעלה כי לפחות בכל הנוגע לתחום עבירות המשמעת, עורכי הדין הצעירים - בעלי ותק של עד 15 שנה במקצוע - אינם אלה שאחראים להידרדרות במצב. מהמחקר עולה כי עורכי דין בעלי ותק של 15 שנה ומעלה במקצוע, אף שהם רק 22% מעורכי הדין הפעילים כיום, מבצעים 50% מעבירות המשמעת - כלומר יותר מכפליים מחלקם היחסי באוכלוסיית עורכי הדין.
המחקר בוצע על ידי ד"ר לימור זר-גוטמן, ראש המרכז לאתיקה ואחריות מקצועית של עורכי דין על שם דיוויד וינר, שבבית הספר למשפטים של המסלול האקדמי במכללה למינהל. נתונים ראשוניים ממנו יתפרסמו היום בכנס לציון 20 שנה למהפכת המכללות, שייערך במכללה.
המחקר התבסס על מאגרי מידע של לשכת עורכי הדין, שהועמדו לעיונה של זר-גוטמן. מנתוני הלשכה עולה כי עורכי דין בעלי ותק של יותר מ-15 שנה במקצוע מהווים רק 22% מעורכי הדין הפעילים כיום. עורכי הדין בקבוצת ותק זו הם ברובם המכריע בוגרי אוניברסיטאות, ומיעוט קטן מהם למדו במוסדות לימוד בחו"ל. בקבוצת ותק זו אין כלל בוגרי מכללות, שכן בוגרי המחזור הראשון של בית הספר למשפטים במכללה למינהל, שהיה בית הספר למשפטים הראשון שמחוץ לאוניברסיטאות, הוסמכו ב-1995.
לעומתם, עורכי דין בעלי ותק של עד 15 שנה במקצוע מהווים כיום 78% מכלל עורכי הדין הפעילים. קבוצה זו כוללת את בוגרי המכללות והאוניברסיטאות, ואולם הרוב הגדול בה הם בוגרי מכללות. אין כיום נתונים מדויקים על היחס בין בוגרי מכללות לאוניברסיטאות בקרב עורכי הדין המוסמכים.
לצורך מחקרה בדקה זר-גוטמן שני מאגרים שונים: האחד, של כל עורכי הדין שמושעים או מורחקים מלשכת עורכי הדין נכון לספטמבר 2010. מדובר בקבוצה של 80 עורכי דין שהוצאו מהלשכה ו-128 שהושעו. בדיקה זו העלתה כי עורכי דין בעלי ותק של עד 15 שנה מהווים 50% מסך עורכי הדין שהוצאו או הושעו מהלשכה.
המאגר השני היה מאגר תיקי הקובלנות - מעין כתבי אישום משמעתיים - שנפתחו במחוז תל אביב מינואר 2008 עד ספטמבר 2010. סך הכל 653 תיקי קובלנות. בדיקת הוותק של עורכי הדין המואשמים בעבירות משמעת העלתה ממצא זהה לבדיקה הראשונה - 50% מהקובלנות במחוז ת"א נפתחו נגד עורכי דין בעלי ותק של 15 שנה ומעלה, ויתר הקובלנות נפתחו נגד עורכי דין בעלי ותק של פחות מ-15 שנה.
כלומר, עורכי הדין הצעירים מבצעים פחות עבירות משמעת מחלקם היחסי באוכלוסיית עורכי הדין, ועורכי הדין הוותיקים מבצעים יותר עבירות משמעת מחלקם היחסי.
פעם שלישית - שלילת רישיון לצמיתות
לדעת זר-גוטמן, המחקר מנפץ את הדעה הקדומה על המכללות. "לא המקום שבו למדת מנבא אם תהיה עבריין משמעת, אלא בעיקר הוותק והמגדר. נכון שעורכי הדין הצעירים ובוגרי המכללות אחראים להצפת המקצוע, אבל הם לא אחראים לתחלואיו".
"מדברים על הידרדרות התרבות באולמות בתי המשפט או על הירידה ברמה המקצועית של עורכי הדין ועל ריבוי תביעות הרשלנות", מרחיבה זר-גוטמן, "וישר מקשרים את זה למכללות, אבל המחקר הזה מראה שעורכי הדין הצעירים הרבה יותר זהירים מהוותיקים. לכן, לדוגמה, הם גם פחות ירשו לעצמם להתחצף לשופט".
מדוע לדעתך עורכי הדין הוותיקים מועדים יותר לעבור עבירת משמעת?
"יש לי כמה השערות לכך. ראשית, עם השנים והניסיון בא גם הביטחון העצמי, שמוביל לביצוע עבירות משמעת. שנית, חלק מעורכי הדין הוותיקים כבר התנסו בעמידה מול מערכת הדין המשמעתי של הלשכה - אם בשל תלונות שהוגשו נגדם או קובלנות שבהם נאשמו. הניסיון הזה מול הלשכה לימד אותם על אוזלת היד של הדין המשמעתי ולכן הם לא נרתעים.
"הם יודעים ש-90% מהתלונות שמוגשות לוועדות האתיקה נגנזות, שאין ללשכה מספיק כלים לאסוף ראיות נגדם, שההליך המשמעתי מתנהל שנים ושגם אם תהיה הרשעה - גזר הדין לרוב אינו מרתיע".
לדעת זר-גוטמן, הנתונים האלה מחייבים חשיבה מערכתית עמוקה מצד לשכת עורכי הדין. "ראשית, הניחו לבוגרי המכללות. לא הם עברייני המשמעת הכבדים שהורסים את תדמית המקצוע. שנית, ומה שהכי מדאיג, מהמחקר עולה שתוך כמה שנים נהיה עדים לעלייה דרמטית במספר הקובלנות וההרשעות של עורכי הדין, כך שהמערכת המשמעתית הקיימת פשוט תקרוס.
"המסה הגדולה של עורכי הדין הפעילים עדיין לא הגיעה לטווח הוותק שבו הם צפויים לעבור יותר עבירות משמעת, אבל ברגע שעורכי הדין שמהווים היום 78% יהיו בעלי ותק של יותר מ-15 שנה, הם מועדים כפליים לעבור עבירות משמעת. 15 שנה זה קו השבירה של עבירות המשמעת. בהנחה שקבוצה זו תשמור על אותה רמת עבריינות כמו של עורכי הדין הותיקים שהם בוגרי אוניברסיטאות, בתוך כמה שנים נהיה עדים למבול של הרשעות משמעתיות".
למה את מניחה שהם ישמרו על אותה רמת עבריינות משמעת?
"הלחצים הכלכליים כיום גדלים, והפיתוי הכלכלי שמוטל לפתחם של עורכי הדין גדול. מכיוון שהלחץ הכלכלי על עורכי הדין בעידן של תחרות קשה בענף ושל ירידה בהכנסות רק צפוי לגבור, יש סיכוי שהם יעלו ברמת העבריינות. לכל הפחות זה יישאר כמו רמת העבריינות כיום".
לדעת זר-גוטמן, המחקר גם מוכיח כי מערכת הדין המשמעתי לא מטפלת נכון בעבריינים חוזרים, כך שישנם עורכי דין שעומדים שוב ושוב לדין משמעתי אך ממשיכים לפעול כעורכי דין. היא מציעה לאמץ חוק, בדומה לחוק הקיים בקליפורניה, שלפיו בפעם השלישית שעורך הדין הורשע, יישלל רישיונו לצמיתות. בנוסף, לדבריה, יש להשקיע מאמץ חינוכי בלימוד אתיקה מקצועית דווקא בקרב עורכי הדין הוותיקים, "שכבר שכחו מזמן את קורס האתיקה שלמדו בפקולטה למשפטים".
נשים מבצעות פחות עבירות משמעת
באופן פחות מפתיע, המחקר, הנשען כאמור על מאגרי המידע של הלשכה, מעלה כי רובם המכריע של עברייני המשמעת הם גברים. עורכות דין מבצעות פחות מ-12% מעבירות המשמעת - אף שהן לפחות 43% מאוכלוסיית עורכי הדין בישראל כיום. המין החזק, לפי המחקר, מבצע 88.2% מעבירות המשמעת. נתון זה, יש לשים לב, גבוה במקצת משיעור עבריינות הנשים הכללי (בעבירות פליליות), המהווה 9.7% בלבד.
דרור ארד-איילון, יו"ר ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין, מסר בתגובה: "הנתונים שהוצגו במחקר, אף שאינם מלאים, יסייעו בקביעת מדיניותה של הלשכה ושל ועדות האתיקה. בשנים האחרונות ניתן דגש חזק מבעבר על אכיפת האתיקה, וכתוצאה מכך עלה שיעור ההעמדות לדין ועמו שיעור ההרשעות וכמות ההשעיות מן המקצוע. הלשכה אינה סובלנית להפרת כללי האתיקה ועוד פחות להפרה חוזרת של עורכי דין שהורשעו.
"אפשר שחלקם הגדול יחסית של עורכי דין ותיקים נובע מכך שהם נושאים בחלק יחסי גדול יותר של העבודה המשפטית. המאמץ הנדרש מול עורכי הדין צעירים הוא בעיקר בתחום תרבות ההתדיינות, שהוא רחב יותר מהאתיקה. הבטחת איכות הייצוג ותרבות הדיון מחייבת אכיפה נמרצת ועניינית של האתיקה, הארכה והבניה של תקופת ההתמחות והשתלמות חובה לעורכי הדין ותיקים.
"החשש שמעלה ד"ר זר-גוטמן, שלפיו ועדות האתיקה לא יעמדו בעומס, אינו מבוסס. אף שכמות עורכי הדין גדלה פי שלושה בעשור האחרון, משך הטיפול בתלונות שמוגשות לוועדות האתיקה ירד ורמת האכיפה עלתה".
מחקר: עורכי דין ותיקים אחראים לרוב עבירות המשמעת
מאת נורית רוט
21.10.2010 / 6:57