מכללות למטרות רווח

>> ציון 20 שנים למכללות למשפטים אינו סיבה למסיבה. בראיית מקרו, המכללות למשפטים לא תרמו לרמת החינוך האקדמי וודאי שלא תרמו לרמת המקצוע המשפטי. למרות הממצאים הסטטיסטיים המובאים כאן בדבר זהות המורשעים בהליכי דין משמעתי - שרובם הם עורכי דין בעלי ותק של 15 שנה ומעלה, כלומר אינם בוגרי מכללות - כמעט כל מי שמצוי בהוויית הפרופסיה המשפטית היום - שופטים, עורכי דין ותיקים ואנשים שהם מתדיינים תדירים בבתי המשפט - יתארו את עורך הדין המצוי כיום כפחות מקצועי ופחות ערכי, בלשון המעטה.

מרצים למשפטים המלמדים בפקולטות למשפטים ועושים חלטורות במכללות (וגם מרצי המכללות, חלקם מצוינים, המלמדים קורסים לעתים בפקולטות למשפטים) יודו שמדובר בסטודנטים מסוג שונה - לא רק ביכולת אלא גם במוסר הלימוד - וכי אותו קורס במכללה שונה לחלוטין מקורס באוניברסיטה מבחינת הרמה ואף מבחינת הדרישות. נתקלתי ביותר ממרצה אחד שהעניק ציון גבוה לתלמידת מכללה אך המליץ שלא לקבלה ללימודי תואר שני באוניברסיטה. כן, גם המרצים המכובדים של האוניברסיטאות שותפים להוזלה (שלא להשתמש בביטוי חריף יותר) של החינוך האקדמי.



התובנות הללו אינן צריכות להפתיע. מכללות הבנויות באופן גלוי או סמוי על רווח כספי יעשו הכל כדי להגדיל את מספר תלמידיהן ולוודא שיסיימו את הלימודים בציונים טובים, שיפתחו בפני הבוגרים מקום התמחות. אחרי הכל, כדי ללמוד במכללה צריך לשלם הרבה ועל כן לעבוד במשרה מלאה - ולכן אין זמן ללימודים רציניים. השוק עושה את שלו, והביקוש ללימוד במוסדות שמאפשרים למידה מרחוק, במספר מועט של ימים בשבוע, ללא עבודות בכתב והתנסות במחקר משפטי, גדל והולך. הדבר מוביל לשיווי משקל של תת-איכות.



אסור להכליל. יש מספר קטן מאוד של מכללות שבהן רמת הלימוד טובה. אלה מכללות המנסות להתחרות בפקולטות למשפטים, אך מוסדות אלה בנויים על מחזורי לימוד קטנים יחסית וסלקטיביים (אחת הסיבות לרמתם הסבירה), ומחנכים רק אחוז קטן מבוגרי לימודי המשפטים. המסות הן תוצרי המכללות הגרועות, ואלה לא רק עושות שירות רע ביותר למקצוע ולרמת האקדמיה הישראלית, אלא בעקיפין גם גורמות נזק לכלכלה הישראלית, לשלטון החוק ולערכי הדמוקרטיה.



מי שמשווה את המכללות לאוניברסיטאות פרטיות בארה"ב אינו יודע מה הוא שח. אפילו בארה"ב הקפיטליסטית האוניברסיטאות הפרטיות אינן מוסדות למטרות רווח. הקבלה לאכסניה שלהן דורשת נתונים גבוהים מאוד והסגל בהן מקפיד על רמת לימוד ומחקר גבוהה ביותר.



לא כך אצלנו. אף שרבים מהמרצים במכללות הם אנשי אקדמיה ברמה גבוהה, התמריצים והתרבות האקדמית שבה הם עובדים לא עומדים- בקריטריונים אקדמיים מינימליים. לצערי, המצב צפוי להחמיר: עם ירידת הביקוש ללימודי משפטים שצפויה כתוצאה מרוויית המקצוע, אנו צפויים לתחרות קשה יותר בין המכללות ולירידה נוספת ברמת הלומדים וברמת הלימודים. לימודי המשפטים צריכים להיות פתוחים למועמדים מכל הרקעים והשכבות, אבל על בסיס של מצוינות ורצינות בלימודים. זה אינו המצב בישראל כיום.



-



הכותב היה דקאן של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה