"יש לפחות איש אחד עם סמכויות שלא מהסס להפעיל אותן ויש לו אפקט - זה נגיד בנק ישראל. עם זאת, לדעתי התערבותו היא מסוכנת ועשויה לגרום לתוצאה הפוכה", אמר ח"כ מאיר שטרית בפורום מיוחד המתקיים בשעות אלו בכנס הנדל"ן ה-13 השנתי של התאחדות הקבלנים והבונים של תל אביב באילת.
לגישתו של שטרית, עלייה בריבית המשכנתאות ללא הגדלת ההיצע תעלה את מחירי הדירות בישראל, והודיע כי בכוונתו ליזום הצעת חוק שתכיר בריבית על המשכנתא כריבית מוכרת למס. "ברגע שמעלים ריביות לאנשים - יהיה קשה יותר לעמוד בהחזרי המשכנתא. אם אתה גם לא דואג להיצע גדול אני מעריך שהמחירים יעלו. לדעתי אם כך העלאת הריבית היא טעות שתביא לייקור דירות ולא להפחתת מחירים".
בתגובה אמר שאולי לוטן, מנכ"ל ובעלים בקבוצת לוינשטיין, "אני לא חושב שיש בועה. בועה זה דבר שמתפוצץ. בישראל לעומת זאת יש ביקוש אמיתי ולכן אין בועה. צריך להבין שמבין 50 אלף שמתחתנים יש גם כאלה מתגרשים, אז גם הם צריכים דירות. כדי לדחוף משקיעי נדל"ן חזרה לשוק ההון אני מעריך שצריך להעלות את הריבית לשיעור של 5%-4%, אחרת זה לא יקרה".
בעניין התערבותו של נגדי בנק ישראל בשוק המט"ח הוסיף שטרית, "אף פעם לא הסכמתי שבנק ישראל יתערב בשוק העולמי. אנחנו מדינה קטנה וההשפעה שלנו על השוק העולמי היא אפסית, זה מסוכן למכור דולרים וחייבים לשמור על הרזרבות של מדינת ישראל. יש היום מלחמת עולם, מלחמת מטבעות בין המדינות, ארה"ב סין והמדיניות הגדולות. רק המדינות הגדולות יכולות להגיע להסכמה, ובינתיים ישרור כנראה כאוס. מי שצריך לעשות ולהתערב בשוק הנדל"ן זה שר שיכון, ממשלת ישראל. נגיד בנק ישראל חושב שיכול להיות בועת נדל"ן ושהממשלה לא פועלת מספיק בעניין".
"הריבית זו בעיה חברתית", הוסיף אורי דורי, מנכ"ל ובעלי בקבוצת הנדל"ן דורי, "הריביות הן בעיה חברתית. העלאת הריבית פשוט תמנע מרוכשים פוטנציאלים להגיע למשכנתא".
"נגיד בנק ישראל שעוסק בהקטנת יכולת רכישה דירה ולא עוסק בנושא הגדלת היצע הדירות - לא משיג את מטרותיו ועשוי לגרום נזק", הוסיף, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים בתל אביב-יפו ובת ים, "המצב היום הוא שהביקושים הם גבוהים אבל קשה לספק את הדרישות".
ראש עיריית אילת: העיר נכבשת על ידי מסתננים
"העיר אילת מתמודדת בפני סיכונים משמעותיים ממזרח ומדרום", אמר ראש עיריית אילת מאיר יצחק הלוי בכנס. "יש הקפאה מוחלטת של בניית בתי מלון בעיר, אף מלון לא נבנה כאן, אף חדר", אמר ראש עיריית אילת, "סכנה נוספת היא הסכנה הדמוגרפית. בשנה האחרונה מעל לכל במה ומתחת לכל עץ העיר אילת נכבשת לאור היום ולא בהיחבא על ידי מסתננים מהגרי עבודה. כל יום".
"צאו איתי היום לנחל שלמה תראו במו עיניכם כיצד חוצים את הגובל המצרי המגיעים מסודן וחוף השנהב מגאנה ואריתריאה ומחכים שיאספו אותם, ואוספים אותם. אז הם עוברים לקבלני כוח אדם ומתפזרים בישראל בדגש על העיר העיר אילת ותל אביב. בזמן האחרון גם אשדוד הפכה לעיר קולטת עליה בלתי ליגלית".
"אמרתי לשר הביטחון כי לא יעלה על הדעת שבמדינה ריבונית מתוקנת ומסודרת בכל זמן נכנסים אזרחים בלתי רצויים שמגיעים ממדיניות עוינות". לדברי ראש עיריית אילת, המגמה היום להפוך את אילת לבירת מפרץ ים סוף, עם העתקת שדה התעופה העתידי לתמנע, מהלך שעשוי להתקדם בשנה האחרונה כאשר יצא מכרז לחברה שתבצע את הפרויטק. "כמוכן, מושקעים מאמצים בבניית קריה שעניינה בניית קונגרסים ותערוכות באילת לקליטה של בין 10-6 אלף מבקרים", אמר יצחק הלוי.
הפשרות קרקעות חקלאיות או שכלול התכנון?
בפורום דנו בין היתר בשאלה האם יש להפשיר קרקעות חקלאיות, ולהחזיר אותן לידי המדינה או להשאיר את המצב הקיים כפי שהוא ולהמשיך לפעול לקידום תכנון ובנייה בצורה אינטנסיבית יותר. בנושא זה הדעות היו חלוקות. "קרקע חקלאית היא קרקע של המדינה", טען שטרית. "אם המדינה רוצה היא יכולה לקחת את הקרקע".
לדברי אורי דורי, "לרוץ אחרי החלקאים בטענה שהם משתלטים עיל הקרקע וכעת נעשה ניסיון לקחת להם את הקרקע, זה נהדר. חקלאות היא דבר בסיסי אך בישראל כרגע מאשימים את החקלאית שהם הופכים כל קרקע טובה לנדל"נית - זו טעות. אני לא מושבניק או קיבוצניק, אבל לדעתי יש מספיק קרקעות רק צריך לתכנן אותן".
לוטן לעומת זאת טען כי יש להפריט את הקרקעות החקלאיות אך לפעול במקביל לתכנון תוכיניות בניין עיר.