המשרדים שלהם לבנים, מבהיקים ומשדרים יוקרה. הם יבטיחו תשואה קבועה יפה כל חודש, ויספרו על השקעות נדל"ן מדהימות בארה"ב, על השקעה במכרות באפריקה ועל פרויקטים לשדרוג בניינים בישראל שיניבו רווח גדול בשנים הקרובות. זה קורה בחברת "אקזיט - בית השקעות", בבעלותם של בני הזוג אייל וליאת אנקורי. החברה עלתה לכותרות בשבועות האחרונים לאור פעילות החברה הבת שלה, אקזיט פיתוח ובינוי. חברה זו נכנסה לפני כמה שבועות לפעילות בבורסה, לאחר שרכשה את השלד הבורסאי עטיה גרופ, שאליו היא מתכוונת לצקת את פעילותה בתחום פרויקטים של תמ"א 38 (תוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, תוך אפשרות לשדרוג המבנים). נוסף על כך, אקזיט היא המאמצת הרשמית של קבוצת הפועל תל אביב בכדורגל, המשחקת העונה בליגת האלופות באירופה.
מי שקישר בין הצדדים הוא גילי לנדאו, שחקן העבר של הקבוצה, שכנם של בני הזוג אנקורי ברמת השרון ושותף באקזיט פיתוח ובינוי. שותף נוסף בחברה הוא ח"כ לשעבר יאיר פרץ, איש ש"ס שלפני כמה שנים הורשע בעבירה של קבלת דבר במרמה, עקב העתקת עבודה בלימודיו בשלוחה של מכללה זרה בישראל. לדברי גורם המכיר את חברת אקזיט מקרוב, תפקידו של פרץ בחברה הוא לפתוח דלתות עבור אקזיט ברשויות המקומיות, בכל הנוגע לפרויקטים של תמ"א 38.
באקזיט משווקים ללקוחות במרץ את הפרויקטים של תמ"א 38, אף שבשלב זה אין לה ולו היתר בנייה אחד, כפי שמודים נציגי המכירות בחברה. לפחות בחלק מהבניינים שאותם היא מציגה כפרויקטים שלה, החברה היא רק אחת מתוך כמה שהגישו הצעות לדיירי הבתים המשותפים.
למערכת markerweek הגיעו בתקופה האחרונה כמה פניות בנוגע להתנהלות מעוררת תמיהה מצד החברה. פניות אלה התייחסו בין השאר לעובדה שבית ההשקעות מציע תשואה קבועה ומובטחת, עניין המעורר שאלות - בוודאי לאחר המשבר הכלכלי האחרון. על אף התואר של אקזיט, לחברה אין את הרישיונות שבהם מחזיקים בתי השקעות הפועלים בשוק ההון. יודגש, עם זאת, שבישראל אין צורך ברישיון לגוף שקורא לעצמו "בית השקעות" אלא רק לפעילויות עצמן, אם כי יש להניח שלא כולם מודעים לדקויות האלה. "אין פה עבירה על חוקי רשות ניירות ערך. אם מישהו רוצה הוא יכול לפנות להתלונן על התחזות לבית השקעות, במידה שהוא סבור שאכן יש כאן התחזות", אומר גורם משפטי בכיר בשוק ההון.
ואכן, לפני כמה שבועות נשלח מכתב תלונה בעניין לזהר גושן, יו"ר רשות ניירות ערך. "אקזיט מציגה עצמה לציבור הרחב כבית השקעות לכל דבר ועניין, בעוד היא אינה אוחזת בכל רישיון של ניהול השקעות ולא של ייעוץ או שיווק השקעות, ומכאן שלכאורה אין לה כל זכות להיקרא בית השקעות", נכתב במכתב ששלחו עורכי הדין עובדיה כהן ומיכאל דבורין בשם לקוח שלהם, יחיאב נגר, שהקים את אתר האינטרנט "עקוצים" (ראו מסגרת).
"עולה חשש כבד כי הציבור מוטעה בידי 'אקזיט' להאמין כי זהו בית השקעות וכי סוכניו הם מנהלי תיקים, בעוד שהלכה למעשה הם אינם כאלו כלל וכלל", הוסיפו עורכי הדין של נגר במכתבם לגושן.
מרשות ניירות ערך נמסר בתגובה: "הנושא נבדק על ידי הרשות ונמצא כי על פניו הוא אינו בתחום טיפולה של רשות ניירות ערך. לפיכך, המליצה הרשות לפונה כי ככל שהוא סבור שיש לייחס לחברה עבירות על חוק העונשין, עליו לפנות בעניין זה למשטרת ישראל".
עברו העסקי של אנקורי לא ברור. הוא לא אישיות מוכרת בשוק ההון הישראלי, וככל הנראה עבד שנים ארוכות בעסקי נדל"ן בארה"ב. לפי תביעה שהוגשה נגדו לפני שנה, הוא העיד בפני שותפה עסקית על חובות שאליהם נקלע. שותפים אחרים של אנקורי מספרים על חובותיו, בשל השקעות בנדל"ן ברומניה. בנוסף, באקזיט מועסקים או הועסקו אנשים שעבדו בעבר בחברות שהיו קשורות למעשי רמייה בתחום של מכירת יחידות נופש. בכלל זה, עובדים של החברה עבדו בקבוצת ריאליטי ייזום פרויקטים - העוסקת במתן שירותים עסקיים ופתרונות לבעלי יחידות נופש. החברה התמוטטה בתחילת 2009 לאחר שהונתה יותר מ-500 לקוחות. מנהלה, רוני פרל, הורשע בגניבה ונידון לחמש שנות מאסר.
בתגובה שפירסם באתר "עקוצים", טען אייל אנקורי שאקזיט היא חברה שמתפתחת ופורחת "אך ורק כתוצאה מעבודה קשה וממוניטין טוב בבנקים ובגופים שונים אשר נצברו, כמו שאומרים, בדם, יזע ודמעות". הוא הוסיף כי "התשואה שאותה מבטיחה אקזיט ללקוחותיה גבוהה מהבנקים, אך בסיסה יציב ואיתן, ונסמך על (...) הנדל"ן של הקבוצה ועל איתנותה הפיננסית".
יודעים לעשות כסף מכסף
כדי לברר כיצד בדיוק עובדת אקזיט הגענו למשרדי החברה כזוג נשוי בסוף שנות ה-30 לחייו, המתעניין בהשקעה בטוחה. מי שקיבל את פנינו היה אבי, נציג המכירות של החברה. לא חלפה דקה ושמה של הפועל תל אביב עלה, כשאבי שאל אם שמענו על החברה דרך צפייה במשחקי הקבוצה. קבוצת הכדורגל הוזכרה כמה פעמים בהמשך, גם כדי להוכיח שמדובר בחברה בעלת שם. "מהשבת הקרובה תהיה הפועל תל אביב הפועל אקזיט תל אביב, כך שהחברה היא לא חברה עלומה וקטנה", הסביר לנו אבי, שתיאר את החברה כ"מומחית בניצול הזדמנויות כלכליות. אנחנו יודעים לעשות כסף מכסף".
הוא תיאר את אקזיט כחברה שקיימת עשר שנים, ופירט את המקומות שבהם היא משקיעה: נדל"ן בארה"ב, מכרות בטנזניה ופרויקטים של תמ"א 38 בישראל. "המנכ"ל שלנו חי בארה"ב שנים רבות, וכשהתחיל המשבר העולמי הוא רכש שם מבנקים שכונות שלמות במחיר אפסי", הסביר אבי. זאת העסקה שהציע: תשואה קבועה למשך תקופה של שבע שנים, במודל של תשלום חודשי קבוע ובונוס בסוף התקופה. כבטוחה הציע רישום הערת אזהרה בנכס של החברה בפלורידה. במידה שהחברה תממש אותו לפני תום שבע השנים, נוכל לקבל סכום גבוה יותר, הסביר. אבי הדגיש את היתרון הגדול של אקזיט על פני אפיקי חיסכון אחרים: תשואה מובטחת, בניגוד לבנקים, שבהם הריבית נמוכה, ולשוק ההון שהוא תנודתי.
איך בדיוק אפשר להבטיח את התשואה? לטענתו, בהיסטוריה של ענף הנדל"ן בארה"ב יש כלל בדוק וברור שעליו אפשר לסמוך: לאחר שנתיים רעות, תמיד יבואו חמש שנים טובות. ספק אם יש כלכלן רציני שיכול לחתום שמחזוריות כזו מתממשת בקביעות, כפי שמודגש גם בספר "הברבור השחור" של נסים טאלב - לא הכל בכלכלה ניתן לחיזוי. בכל אופן, אבי לא טרח לציין שפלורידה היא אזור מוכה אסון מאז יולי 2007, וכי גם כיום קשה לראות התאוששות באופק. להפך, הוא הדגיש בפנינו שכבר כיום שומעים על התאוששות באזור, ואי אפשר לדעת אם היא רגעית או בגדר תופעה, ובוודאות מוחלטת ההשקעה שם תניב תשואה חיובית.
אבי הסביר שמקום בטוח נוסף, הוא תמ"א 38. "זה פרויקט שהתחיל רק בינואר האחרון", הוא אמר, בהתייחסו לחוק שעבר כבר באמצע העשור החולף, ומאז הוקמו באמצעותו מספר מצומצם של פרויקטים, בשל קשיים הנובעים בעיקר מחילוקי דעות בתוך בתים משותפים, ובשל בעיות של כדאיות כלכלית.
הוא ציין שלחברה 180 פרויקטים ועוד 70 פרויקטים שנובעים משיתופי פעולה - כלומר, כאלה שבהם החברה מממנת חברות אחרות שיוזמות את הפרויקט. אבי הסביר שמדובר בתהליך שייארך ארבע-חמש שנים, ובסופו תרוויח חברת אקזיט, אבל גם מי שישקיע בה. "קיבלנו את ההיתר, בנינו, מכרנו את הדירות - וקיבלנו את הכסף הגדול. מאחר שאתם שותפים והשקעתם את הכסף, אנחנו מתחלקים אתכם ברווחים".
לשאלתנו אם לחברה יש בכלל היתרים לבנות בשלב זה, ענה אבי שיש כמה בניינים שעתידים לקבל היתר בחצי השנה הקרובה, אבל הודה שלחברה אין כרגע היתר לבנות בשום מקום. עם זאת, דאג אבי להסביר, אין מה לדאוג בעניין זה. "יש מספיק אנשי נדל"ן ותיקים שמבינים בדברים האלה. תמ"א 38 נהפכה למשהו סקסי, יותר ויותר אנשים שומעים על זה". אבי ציין מקום נוסף שבו החברה מושקעת: מכרות בטנזניה, אחת המדינות העניות בעולם. אבי לא ידע להזכיר מקומות אחרים שבהם החברה מושקעת.
שאלנו את אבי על ערבויות: כיצד נשקיע אצלו את הכסף ואיזו בטוחה נקבל? "כשאתם שמים את הכסף בבנק, יש לכם איזושהי בטוחה? יש לכם רק הרגשה שזה בטוח", ענה אבי בתגובה. בשלב אחר בשיחה הוא הציע כבטוחה הערת אזהרה על קרקע בפלורידה. כששאלנו את אבי על גורמים כמו הפיקוח על הבנקים שדואגים לכספי הפיקדונות, אמר שבנק ישראל מכסה רק 23% מכספים אלה. כשנשאל לגבי ממליצים, אמר שמדובר במודל עסקי חדש שנמשך פחות משנה, ולכן אי אפשר לקבל המלצות על ההצלחה.
אבי ציין שאקזיט גם מקיימת שיתופי פעולה ביצירת מכשירים פיננסיים עם חברת "הראל קופות גמל". במשרדי החברה אפשר היה לראות שלטים עם הלוגו של הראל. "פיתחנו עם הראל מכשירים פיננסיים. באמצעות עבודה משותפת אפשר לקבל יותר כסף מזה שמובטח בקופת הגמל של הראל, ריבית שהיא גבוהה יותר מזו שקיימת בשוק".
מחברת הראל נמסר בתגובה: "להראל אין הסכם עם אקזיט, שלמיטב ידיעתה כלל אינה בעלת רישיון לשיווק קופות גמל. נדגיש - אין כל שיתוף פעולה בנושא קופות גמל או בנושא השקעות בין הראל לבין אקזיט, וכספם של כלל העמיתים מנוהל בידי החברה באופן בלעדי. הנהלים הקפדניים של הראל אף מונעים כל אפשרות לביצוע המתואר בפנייתכם. לאור זאת - התופעה שמתוארת על ידכם אינה אפשרית, ובוודאי שאינה קשורה ולא יכולה להיות קשורה באופן כלשהו להראל".
התכחשות הראל לשיתוף הפעולה עם אקזיט היא רק אחת מתוך כמה סתירות לכאורה שמצא markerweek לאחר ביקור במשרדי החברה. כך לדוגמה, אבי איזכר 180 פרויקטים בהתייחסו לתמ"א 38, כפי שהצהירה החברה גם בכתבה שהתפרסמה ב"ידיעות אחרונות" לפני כחודשיים. באתרי האינטרנט של החברה ובכרטיס שלה ברשת החברתית themarker cafe מופיעות 13 הדמיות של בניינים, שמהן אפשר להבין כאילו מדובר בפרויקטים של החברה. ואולם, לפחות בחמישה מקרים - בניין בתל אביב, שלושה בניינים ברמת גן ועוד בניין בהרצליה - אין הסכם עם הדיירים, ומדובר בהצעה ראשונית בלבד שנתנה אקזיט לוועד הבית, בעוד שגם חברות אחרות נתנו הצעות דומות וקשה לומר, בלשון המעטה, שיש ודאות שאקזיט קרובה להגיע להסכם כלשהו. חלק מהדיירים אף כעסו והרגישו מנוצלים על הפרסום של אקזיט בעיתונות לגבי הבניין שלהם.
טענת הנציג של אקזיט בנוגע לערבות של בנק ישראל, שמכסה רק 23% מכספי הבנק, לא מוכרת בבנק. גורמים בבנק מסרו שאין מדיניות רשמית ובוודאי שאין אחוזים מדויקים הנוגעים להבטחת פיקדונות - אבל במקרה של התמוטטות בנק, הרי שבנק ישראל ידאג להבטחת כספי החוסכים.
גם ההיסטוריה של החברה לא ברורה: אבי אמר שהמודל העסקי קיים כשנה, אך בבדיקה באתר האינטרנט של ccp - חברת האם של אקזיט - נכתב שהחברה הוקמה ב-2003 ובמשך השנים פותח המודל הייחודי שלה. הדבר שהעלה את התמיהה הגדולה ביותר הוא העובדה שאבי ציין כמה פעמים בתגובה לשאלותינו כי הוא לא יודע היכן החברה מושקעת, מלבד נדל"ן בארה"ב ומכרות בטנזניה. זאת, על אף שבתדריכים כתובים לעובדי אקזיט שהגיעו ל-markerweek נכתב בפירוש היכן החברה משקיעה: ארה"ב, רומניה, ישראל והרפובליקה הדומיניקנית, כפי שמוזכר גם באתר האינטרנט של ccp.
מהתדריכים הכתובים אפשר להבין חלק מאופן ההתנהלות של נציגי המכירות בחברה. כך לדוגמה, מצוין שם בפירוש שצריך להנחות את הלקוחות הפוטנציאלים לבוא עם בני זוג, כפי שנאמר גם לכותב שורות אלה. לדברי עובדים לשעבר בחברה, הדבר נועד ליצור מצב שבו בני הזוג יחתמו על ההסכם במקום. לדברי ק', עובדת לשעבר, הנחיה נוספת היתה להזהיר את הלקוחות מפני מקומות השקעה אחרים. "הם הנחו אותנו לומר ללקוחות שהבנקים בעצם גונבים כסף מהלקוחות ושהכסף שלהם, שמושקע במקומות אחרים - בנקים, חברות ביטוח או בתי השקעות - לא בטוח. היו עושים לנו סימולציות על זה".
למרות זאת, לפי התדריך הכתוב לעובדים, אקזיט ידעה לעשות שימוש מסוים בבנקים. כך לדוגמה, תחת הכותרת "תסריט שיחה" נכתב לעובדים, שורה אחר שורה, מה לומר ללקוח שאותו מזמינים לפגישת ייעוץ. כך נכתב: "אקזיט יוצאים היום במודל לשימור הכסף בהשקעה חוץ בנקאית בליווי בנקאי, בתשואה מינימלית של 5%, ובנוסף אנחנו החברה היחידה המעניקה ערבויות בנקאיות של בנק אוצר החייל ובנק הפועלים". מבירור שערך markerweek עולה כי אין ערבויות בנקאיות כאלה. מבנק אוצר החייל נמסר בתגובה: "בנק אוצר החייל מכחיש האמור ואינו מעניק שירותים כלשהם לחברת אקזיט. בכוונת הבנק לבדוק כיצד לפעול לעצירת פרסומים שגויים בגין פעילותו".
מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "האמירה שבפנייתך אינה ידועה לנו ולפיכך אין אנו מאשרים את דבריה. הבנק אינו נוהג למסור כל מידע לגבי לקוחותיו, מפאת סודיות בנקאית".
מסע בילויים בחו"ל
ביקורת על אישיותו של אנקורי עולה מכתב התביעה שהגישה נגדו אשת העסקים אסנת תמיר, שותפתו בחברת "בית עמנואל טובים", הבעלים של בניין מפורסם שמיועד לשימור ברחוב אלנבי 11 בתל אביב. לטענת תמיר בכתב התביעה, אנקורי "באמצעות 'לשון חלקלקה, מצגים מטעים ותחכום רב'", הצליח להוציא ממנה 50 אלף שקל בדרך של הלוואה פרטית, סכום שעד היום לא החזיר.
סיפור המעשה התרחש בינואר 2009. אנקורי סיפר לתמיר שהוא עומד לרכוש חברה בורסאית, שממנה הוא יוכל למשוך 2 מיליון שקל הנמצאים בקופתה. הוא הוסיף כי בבעלותו חברות רבות המחזיקות נדל"ן במקומות שונים בישראל ובעולם, והציע לתמיר לרכוש חלק מהנכסים האלה. כשתמיר דחתה את ההצעה, הוא סיפר לה כי יש נגדו צו מההוצאה לפועל, משום שלא החזיר הלוואה לבעל מניות אחר בבית עמנואל טובים, איתן עצטה.
אנקורי ביקש מתמיר הלוואה בסך 50 אלף שקל, לתקופת של עד 45 יום, בכל ריבית שתרצה - בנימוק שכסף רב צפוי להשתחרר עבורו מהחברה הבורסאית שאותה הוא עומד לרכוש, וממכירת חלק מהנדל"ן שבבעלותו. כשתמיר ביקשה צ'ק להבטחת פירעון ההלוואה, אמר לה אנקורי כי הוא הזמין פנקסי צ'קים ולמחרת יבוא למקום עבודתו של בעלה, שלמה תמיר, וייתן לו צ'ק, וגם ירשום יחד אתו שעבוד על אחד מנכסיו לטובת תמיר.
תמיר הסכימה לתת לאנקורי את ההלוואה בידיעה שהבטוחה תינתן למחרת, והוסיפה כי במידה שיחזיר את ההלוואה תוך 90 יום - היא תהיה ללא ריבית. למחרת סיפק אנקורי לתמיר תירוצים מדוע צ'ק הביטחון לא יינתן לה, ובמועד האמור הוא כלל לא החזיר את ההלוואה. פניותיה הטלפוניות ובאמצעות מייל לא עזרו. אנקורי מכר בשלב מסוים את מניותיו בבית עמנואל טובים בסכום של 2 מיליון שקל. כשתמיר ביקשה ממנו את הכסף, הוא סירב ובמקום זאת יצא למסע בילויים בחו"ל, לטענת תמיר בתביעה.
איתן עצטה מסר בתגובה כי אנקורי לא חייב לו כסף - לא כיום ולא בעבר. בתגובה שהגיש אנקורי לבית משפט, כחלק מבקשת רשות להתגונן, הוא טען כי תמיר היא זו שחייבת לו כספים כחלק מחוב של חברת בית עמנואל טובים, והוסיף כי מדובר בתביעת סרק. כמו כן, הוסיף כי שילם לתמיר את כל החוב במסגרת השותפות העסקית ביניהם, כולל ההלוואה שבגינה תבעה אותו. לטענתו, תמיר אינה שיה תמימה, אלא מנסה להוציא כספים בדרכים לא לה. השופטת דליה אביגיא מבית המשפט השלום בתל אביב קבעה כי טענתו של אנקורי היא "קלושה ביותר" והמליצה על פנייה לגישור.
גם לאחר מכן, בתצהיר הגנה שהגיש אנקורי, הוא טען כי אינו חייב יותר כספים לתמיר. "זו שיטה אצלו - להתיש אנשים בבתי משפט. הוא אמר לי - אולי אני אשלם, אבל זה ייקח שבע שנים", מסביר שלמה תמיר. לדבריו, לפני כשנה מכר אנקורי את חלקו בבית עמנואל טובים בסכום נמוך מאשר הסכום שהשקיע ב-2007, בשל קשיים כלכליים שבהם היה נתון. שותפים נוספים בחברה מעידים על חובות שאליהם נקלע אנקורי.
"הוא מכר לי את המניות כי היה לחוץ לכסף, ובמצב כזה בן אדם משלם כל מחיר", מסביר חיים סספורטס, שקנה את מניותיו של אנקורי בחברה. "אם הוא היה צריך כסף בצורה כזו לפני כשנה, איך הוא מממן קבוצה כמו הפועל תל אביב שמשחקת באירופה? זה נראה לי תמוה".
בין אנקורי לסספורטס, כבעל מניות בבית עמנואל טובים, מתקיים סכסוך, שקשור לסכסוך כולל בין אנקורי לבעלי מניות אחרים בחברה שבהם גם אסנת תמיר, הנוגעות לשאלות של הלוואות בעלים שהוכנסו לחברה בעת הקמתה. גם מאיר פיטוסי, שותף אחר בחברה שתיווך בעסקת המכירה בין סספורטס לאנקורי, מאשר שהסיבה למכירה של אנקורי היתה קשיים כלכליים. "הכרתי אותו כשותף בבית עמנואל. הכל היה בסדר, עד היום שבו אמר שהוא נכנס לקשיים. הוא אמר שהפסיד הרבה כסף ברומניה ובבורסה בישראל, שהוא חייב לצאת מהחברה ושכדאי שנעזור לו - אחרת יפנו לחברה בנוגע לעיקולים".
התביעה של בני הזוג אלפי
יצחק ויפה אלפי הם בני זוג תושבי גני תקווה, שחיפשו מקום להשקיע בו את כל חסכונותיהם - כ-600 אלף שקל. אך הדברים לא הסתדרו כפי שציפו: בימים אלה הם מנהלים תביעה בבית המשפט השלום בתל אביב נגד אקזיט.
לטענת בני הזוג, הם החליטו להעביר את כספם לאקזיט, לאחר שהובטחה להם תשואה שנתית של 6.4%, כפי שגם עולה מהחוזה. חלק מהכסף הובטח בתשלומים חודשיים, וחלקו כמענק בתום תקופת השקעה של שבע שנים.
כבטוחה על השקעה זו נאמר להם שתירשם הערת אזהרה על שמם בדירה ברחוב הספורטאים באילת. לדבריהם, בעת חתימת ההסכם הבטיח להם אנקורי שהוא ערב אישית לכך שהחברה תעמוד בהתחייבויותיה וציין שהדירה נקייה מכל התחייבויות ושעבודים, כפי שנכתב גם בחוזה בין הצדדים. מכתב התביעה עולה שהכסף הועבר לעו"ד נתן קויש, עורך דינה של אקזיט, ששימש כנאמן על כסף זה.
בני הזוג חתמו על החוזה בלי נוכחות עורך דין ומבלי לבדוק את נסח הטאבו של הדירה, שהובטחה להם כבטוחה. לפי כתב התביעה, לאחר חתימת החוזה ולאור חששות שעלו אצלם, הם פנו למשרדי הטאבו ואז גילו שהדירה באילת אינה רשומה על שם אקזיט, אלא על שמם של בני הזוג אריקה ואהרון כהן. בנוסף, הם מצאו שעל הדירה כבר קיימת הערת אזהרה קודמת לטובת חברה בשם אנקורי השקעות, ושעל זכויותיה של אנקורי רשומה הערת אזהרה בגין התחייבות לרישום משכנתא לטובת בנק הפועלים, לאחר הלוואה שנטלה חברת אנקורי, ללא הגבלה בסכום.
לפי כתב התביעה, בשלב זה הבינו בני הזוג אלפי שאנקורי הציג בפניהם מצג שווא. שבוע בלבד לאחר חתימת ההסכם הם שלחו, באמצעות עורך דינם, מכתב שבו דרשו את ביטול ההסכם וביקשו שמלוא כספם יוחזר להם באופן מיידי. לאחר שלא נענו, תבעו בני הזוג את אקזיט בדרישה לביטול ההסכם, להחזרת מלוא כספם ולפיצוי בסך 50 אלף שקל. לטענתם, אנקורי פעל בדרכי תרמית ו"בחוסר תום לב בחתימה על ההסכם, שעה שהיתה לו ידיעה ברורה כי אין בכוונת אקזיט לקיים את ההסכם וליתן לתובעים בטוחה ראויה לצורך הבטחת כספם", כפי שנכתב בתביעה.
חברת אקזיט לא נענתה לדרישה לביטול ההסכם והעדיפה עימות משפטי. בכתב ההגנה מכחישים בתוקף חברת אקזיט, אנקורי וקויש את כל הטענות נגדם. הם טוענים שמדובר בדירה בבעלות חברה אחרת של אנקורי, שאותה הוא קנה מבני הזוג כהן ושעליה היתה רשומה הערת אזהרה לטובת בנק הפועלים, בשל משכנתא שנלקחה. לאחר חתימת החוזה פתחה חברת אקזיט בהליך של סילוק החוב, בסך 204 אלף שקל, וצירפה מסמך המראה שחוב זה סולק כבר ב-6 במאי 2010, כמה שבועות לאחר חתימת החוזה ב-11 במארס.
לכתב ההגנה מצורפים נסח הטאבו החדש ובו הערת האזהרה לטובת בני הזוג אלפי ומסמך המעיד על סילוק החוב לבנק. כמו כן, החברה הראתה שהשעבוד על הנכס הוסר. בכתב ההגנה נטען גם שקויש עשה את כל פעולותיו כפי שנאמן על כספים אמור לעשות וכפי שנקבע בחוזה. כמו כן, הוסיפה החברה שהיא מעבירה לבני הזוג תשלומים חודשיים, כפי שהובטח בחוזה.
מקום נוסף נוסף שבו מעורבת חברת אקזיט הוא כתב אישום שהוגש במארס נגד שני עבריינים: צביה לנטוש ועבריין נוסף. לנטוש הורשעה במאי, לאחר הסדר טיעון. היא מואשמת כי הונתה קשישה בסכום של 2.5 מיליון שקל - כספי קופת הגמל שלה שהיו מופקדים בבנק בכפר סבא. היא עשתה זאת באמצעות זיוף תעודת הזהות של הקשישה. בכתב האישום מסופר על ניסיונותיה להעביר את הכסף לידיה באמצעות העברת הכסף מחשבון הבנק למשרד מט"ח, אך הבנק לא אישר זאת. בעקבות זאת, היא יצרה קשר עם אקזיט, במטרה להשתמש בבית ההשקעות כצינור שדרכו יעבור הכסף אליה, ללא ידיעת בית ההשקעות. היא חתמה עם בית ההשקעות על הסכם השקעה ובמסגרתו העבירה לבנק שני צ'קים על סך של כ-2 מיליון שקל.
לאחר כמה ימים ביטלה לנטוש את הסכם ההשקעה ודרשה לקבל את כספה בחזרה. קויש הסכים, העביר את הכסף למשרד מט"ח ומשם הכסף עבר לידיה. התנהלותו של אקזיט במקרה זה נראית תמוהה ולו בשל העובדה שלנטוש הצליחה בזמן קצר, לפי כתב האישום, לבטל את הסכם ההשקעה עם אקזיט ולקבל את כספה, דבר שלא צלח במקרה של בני הזוג אלפי. על כן, נשאלת השאלה אם יש מדיניות אחידה בנוגע לבקשות ביטול של השקעה לאחר זמן קצר. לאקזיט ולקויש לא יוחס מאומה בכתב האישום. לדברי ירון מור, עובד באקזיט, החברה סייעה רבות למשטרה בפרשה זו.
עו"ד נתן קויש מסר בתגובה: "כל מה שקשור לתיק הזה צריך לבדוק בתיקי המשטרה. אין להסיק בין מה שהיה עם לנטוש לבין העניין של בני הזוג אלפי. לכל דבר יש את הנסיבות שלו".
התרברב בג'יפים
אופן השיווק של החברה אף הוא מעלה תהיות. לפי עדויות של עובדים לשעבר, החברה קונה רשימות לקוחות שבהן מידע אישי על אזרחים, ומתקשרת אליהם במטרה להזמינם לפגישות היכרות. לפי עדויות של עובדים לשעבר בחברה, הפילוח שנעשה הוא לפי גיל ואזור מגורים, וההנחיה היא להתקשר לאנשים מבוגרים מגיל 50 ומעלה. בחלק מהשיחות הוזמנו האזרחים לאירוע השקה של החברה.
בחודשים האחרונים, כפי שמעיד מקור המכיר את החברה מקרוב, משרדי אקזיט מלאים מדי ערב באנשים שבאים להתעניין בתשואה המובטחת שלה. "יש שם עומס נוראי, גם ב-20:00 אפשר למצוא שם המון אנשים", אומר המקור. ג', שעבד במחלקת השיווק של החברה, מספר על היום שבו הבין איזה סוג לקוחות החברה מעדיפה. "יום אחד הצלחתי להגיע לסמנכ"ל של חברת השקעות מוכרת. הוא אמר לי שמעניין אותו להכיר אותנו, כי הוא אחראי על השקעות בחברה. באותו רגע העיניים שלי זרחו מאושר. אבל אז הבהירו לי הממונים עלי שלא נביא לפה אנשים מוכרים, כי אנקורי לא רוצה. באותו הרגע הבנתי שמשהו פה לא בסדר".
סוגיה נוספת הנוגעת להתנהלות מול הלקוחות היה עניין התשואה. בתדריכים אמנם נכתב שהתשואה המובטחת היא 5%, אך עובדים לשעבר בחברה מעידים שלקוחות שהתעקשו על תשואה גבוהה יותר, היו יכולים לקבל כזו. על כך מעיד גם יצחק סלמה, שהוזמן בטלפון למשרדי החברה אך החליט בסופו של דבר לא לחתום על הסכם. "ההתנהגות שלהם היא שאין להחליט מחר, אלא עכשיו, זו ההזדמנות שלך", הוא מספר. "הם אמרו שהם קונים ומוכרים נדל"ן בחו"ל, והציעו לי הערת אזהרה על קרקע בקליפורניה. בהתחלה אמרו שאני אקבל 3%-4%, אבל אם ארצה תשואה מובטחת, של 8% או 10%, אני צריך להחליט במקום. בסופו של דבר הגענו למצב שבו או שאני חותם במקום, או כלום".
באתר "עקוצים" טען אנקורי כי באקזיט מושקעים אנשים מכל הגילים וכי הם מקבלים ביטחונות מלאים בדמות ערבויות בנקאיות והערות אזהרה, על נכסים ריאליים בארה"ב ובישראל.
חששו של ג' התעורר לא רק בשל ההתנהלות מול הלקוחות, אלא משום שהבין שבאקזיט עובדים אנשים שעבדו בעבר בחברות למכירת יחידות נופש, תחום שבו אירעו כמה הונאות בשנים האחרונות. גם עובדים אחרים בחברה שמו לב לכך: כך לדוגמה, אחת מהמנהלות באקזיט עבדה בעבר בחברת אוריינטל, שכיום נמצאת בפירוק, ובפסק דין אזרחי נקבע כי היא רימתה לקוחות.
ק', שעבדה בחברות אוריינטל וטי.איי.ג'י, הועסקה באקזיט במשך כמה ימים, אך עזבה לאחר שלדבריה הרגישה שאקזיט היא חברה שלא כדאי לעבוד בה. זאת מכיוון שזיהתה בחברה את המנהלת מאוריינטל. "בגלל זה לא הסכמתי להישאר. היתה לי הרגשה מאוד לא טובה". לפני חודש קיבלו עובדי אוריינטל הודעה כי התיק הפלילי נגדם נסגר. "העובדים של אוריינטל הם בני אדם. נעשה להם עוול נוראי מהמשטרה והתקשורת בשנים האחרונות", אומר מקורב למנהלים לשעבר בחברה.
עובד אחר, ד', שהיה מעורב בחתימת ההסכם עם בני הזוג אלפי, עבד בעבר בחברת ריאליטי. מקורות המקורבים לאקזיט מציינים כי ד' כבר אינו עובד בחברה, לאחר שהודח מתפקידו לפני כמה חודשים בידי אנקורי. גורם אחר בחברה טוען כי הוא נמצא בחופשה.
גם ירון מור, מנהל התפעול של אקזיט, עבר בעבר בריאליטי ושמו אף מופיע כנתבע בכתב התביעה שהגישו נפגעי ריאליטי נגד מנהלי החברה וסוכניה. לדברי מור, ד' הוא זה שהביא אותו לעבוד באקזיט, יחד עם ארבעה עובדים אחרים מתחום יחידות הנופש. ג' נזכר השבוע באירוע שחיזק את חששו לגבי החברה. "פעם אחת הגיעה לראיון עבודה מועמדת, וכשהיא יצאה מהראיון היא זיהתה את ירון מור. ד' אמר שהוא לא מוכן לקבל אותה כי אנחנו לא לוקחים עובדים מהעבר. זה הדליק הרבה נורות אדומות".
בהודעה שפירסם ב"עקוצים", הדגיש אנקורי כי העובדה שמועסקים באקזיט עבדו בעבר בחברות שהיו מעורבות בעוקץ - אין בה כדי להעיד על טיב החברה. "כל ניסיון להטיל על העובדים רפש", כתב, "מהווה הוכחה למשפט הידוע 'לך תוכיח שאין לך אחות'. אם יש למישהו תלונות כנגד העובדים - אנו מדינת חוק, וכל אחד רשאי לפנות למשטרה". עוד הוסיף אנקורי בהקשר זה כי הוא לא מכיר את רוני פרל, מנהל ריאליטי.
ירון מור הוא שם שעולה שוב ושוב בשיחות הנוגעות לאקזיט. מור מעיד על עצמו כי הוא עובד בחברה מחודש יולי 2009 - חודשים ספורים בלבד לאחר שהתמוטטה ריאליטי ולאחר שהתגלה מעשה הרמייה שלה כלפי הלקוחות. לדברי מור, עד אפריל 2010 הוא עבד באקזיט כסוכן מכירות, אך נפגש עם עשרה זוגות בלבד, כי החברה היתה בשלבי הקמה.
לפי כתב התביעה שהגישו נפגעי ריאליטי באוגוסט נגד מנהלי החברה, למור היתה אחריות בהונאה מתוקף היותו סוכן בכיר בריאליטי. לפי כתב התביעה, מור השמיע ללקוחות שקרים "לגבי זהות החברה שעמה הם מתקשרים לכאורה ולגבי מהותה, לגבי טיב העסקה, לגבי מועדיה, לגבי הביטחונות, לגבי הסכומים ולגבי כל מלה ומלה שנרשמה בחוזה השקרי שעליו הוא החתים את קורבנותיו ואף לגבי כל מלה ומלה אשר נאמרה מפיו בעל פה במסגרת ההונאה וההטעיה ומאמצי השכנוע שנקט אל מול התובעים כדי שיעבירו לידי ולידי 'קבוצת ריאליטי' את כספם".
לדברי מור, הוא עבד בחברת ריאליטי במשך כשנה, עד אוגוסט 2008, אך לא היה לו שום קשר למעשי החברה. "מעולם לא שיקרתי ללקוחות ריאליטי", הוא אומר. "הייתי סוכן רגיל בחברה ושמי מופיע בכתב התביעה רק מפני שמצאו אותי בגיליון פרסום של ריאליטי, כסוכן מצטיין, תואר שנועד לצורכי פרסום של החברה". עדיין לא הוגש כתב הגנה.
ג' מעיד שמור נהג להתרברב בפני העובדים שהוא איש אמיד עם ג'יפים, מכוניות חדשות ואולם קולנוע ביתי שנמצא מתחת לביתו בכפר יונה. מור מכחיש אמירה זו בתוקף. מבדיקת markerweek מתברר שמור הוכרז כפושט רגל עם 45 נושים וחובות של 4.8 מיליון שקל ואף טען בפני המנהל המיוחד שנאלץ למכור את השברולט 92' שבבעלותו, בשל חובות. מי שמייצג אותו בהליכי פשיטת הרגל שלו הוא קויש, ולדברי מור הוא עושה זאת בהתנדבות, מתוך היכרותו כעובד באקזיט. קויש מאשר את הדברים.
לטענת מור, המופיעה בתיק פשיטת הרגל שלו, החובות שלו נבעו מהסתבכות של אביו, בעל עסק למכירת מזגנים ש"נעקץ" על ידי לקוח לפני כעשר שנים. מתיק פשיטת הרגל עולה שמעמדם של מור ושל אשתו כפושטי רגל - המקנה להם הגנה מפני נושים - בוטל בעבר מפני שהם ניצלו את ההליכים לרעה; אך בינואר 2009 ניתן לשניים צו כינוס חדש. בדיון שהתקיים בנובמבר אותה שנה, ציין המנהל המיוחד שמור לא המציא עבורו מסמכים שונים שאותם ביקש. בתום אותו הדיון קבעה השופטת שמור צריך לשתף פעולה באופן מיטבי, אחרת היא תשקול את הפסקת ההליכים נגדם.
על הביקורת שמתח עליו בית המשפט אמר מור: "ניצלתי לרעה את ההליך כי לא יכולתי לשלם את התשלום החודשי. אני משתף פעולה באופן מלא עם המנהל המיוחד".
מחברת אקזיט נמסר בתגובה: "מהפנייה עולה שמדובר בכתבה מגמתית המתבססת על עובדות בלתי נכונות בעליל וכן על רסיסי שמועות ופיסות רכילות. נראה כי רצונו של מאן דהוא (שפוטר על ידי מרשתי? שרוצה לבוא חשבון עמה ועם ראשיה?) לנקום במרשתי, להרע לה ולהזיק לה. חבל שעיתונכם משמש כלי שרת בידי אותו גורם. למען הסר ספק: כל הדברים הנכללים בפנייתכם אשר מהם עולה 'ניחוח רע' והמציגים את מרשתי ואת הקשורים אליה באופן שלילי (בלשון המעטה) אינם נכונים (ההדגשה במקור, ש"ש). חברת אקזיט לא תתקשה להוכיח, בבוא העת, שמדובר בדברים חסרי שחר. התמיהות המועלות כנגד החברה הן מלאכותיות. זאת מתוך כך שלטענתכם נגד חברת אקזיט ומנהלה הוגשו תביעות (בודדות) כאלה ואחרות. כל חברה המנהלת עסקים צפויה להיות מעורבת בתביעות כספיות כאלה ואחרות. האם בעצם הגשתן של תביעות בודדות נגדה, יש כדי להצביע על בעייתיות כלשהי? התשובה לכך ברורה".
מלחמות האינטרנט של אקזיט
יחיאב נגר, שאביו היה בין נפגעי קבוצת ריאליטי - חברה ש"עקצה" כ-500 לקוחות באמצעות מכירת יחידות נופש ב-2009 - החליט בעקבות הפרשה להקים אתר אינטרנט שבו הוא מזמין גולשים להעביר אליו תלונות בנוגע לחברות אחרות. כתובת אתר האינטרנט של נגר, עורך דין טרי, היא akutzim.co.il.
ק', שעבדה באקזיט והחליטה לעזוב אותה בשל תהיותיה לגביה, איתרה את נגר והעבירה לו מידע. מאוחר יותר יצר קשר עובד נוסף של אקזיט שהעלה תהיות משלו בעניינה, ובמקביל התפרסמו באתר דיווחים שליליים של לקוחות על אקזיט. בשלב מסוים נאלץ נגר להוריד את הפרסומים בשל איומים בגין תביעת דיבה. אייל אנקורי, המנכ"ל והבעלים של אקזיט, כתב כמה פעמים בפורום האתר והכחיש את הפרסומים השליליים על החברה.
מלבד המלחמה המשפטית בנגר, חברת אקזיט משתמשת בחברת "תור וקשת", בין השאר כדי להעביר פרסומים שליליים עליה לעמודים האחוריים של גוגל. עינב גלילי, מנכ"לית החברה, מסרה בתגובה: "אנחנו לא עושים דברים כאלה. אנחנו מייצרים תוכן אקדמי ומחקרי עבור חברות וארגונים שמעוניינים ליצור יתרון יחסי מיוחד. את זאת אנחנו עושים גם עבור אקזיט, במיוחד ברשתות החברתיות".
בבית ההשקעות אקזיט מבטיחים תשואה גבוהה - האם אתם מעוניינים?
שוקי שדה
21.10.2010 / 14:06