אלוביץ' מסכם שנה בבזק: תשואה של 135% על ההון; הרווח "על הנייר" - 2 מיליארד שקל

>> "אלוביץ' עוד יוריש את בזק לילדיו", העריך לפני שנה מקורב לשאול אלוביץ', קצת אחרי שזה סיים את רכישת בזק. בפרספקטיבה של שנה נראה שהמקורב דייק. אלוביץ' נכנס לבזק בשקט חסר תקדים כמעט, בסבלנות רבה. הוא לא זעזע את הספינה, לא החליף את המנכ"לים ואפילו לא מינה את עצמו ליו"ר החברה, לעת עתה. אלוביץ' רכש את בזק לאחר שהמתין שנים רבות להזדמנות זו וכעת הוא יושב ונותן למכונת המזומנים המשומנת הזו להמשיך לפעול.



מכונה אדירה זו לא עצרה לרגע ובמהלך השנה האחרונה הזרימה לכיסו של אלוביץ' דיווידנד מצטבר של 1.1 מיליארד שקל. למרות זאת, השווי של בזק לא ירד, אלא רק טיפס. כיום מחזיק אלוביץ' במניות ששוויין 7.7 מיליארד שקל. בהינתן הוצאות מימון של 380 מיליון שקל במהלך השנה, אלוביץ' יכול לרשום לעצמו רווח על הנייר של 1.9 מיליארד שקל. בהנחה כי אלוביץ' העמיד בעסקה זו הון עצמי של 1.4 מיליארד שקל בלבד, ניתן לומר כי בשנת ההשקעה הראשונה הניבה בזק לאלוביץ' תשואה פנומנלית של 135%.



הפתעה לשוק התקשורת



זו היתה עסקה שהפתיעה במידת מה את שוק התקשורת. ביום שישי ה-23 באוקטובר 2009 דיווח themarker על עסקת ענק בה רוכש שאול אלוביץ' את גרעין השליטה בבזק מידי קבוצת אייפקס-סבן-ארקין. האחרונה החזיקה בבזק ארבע שנים והשלימה תשואה מדהימה של כ-300% על החברה בתקופה זו (כ-5 מיליארד שקל). העסקה מדווחת לבורסה רק בבוקר יום ראשון, ה-25 לחודש. נכון ליום העסקה אלוביץ' היה הבעלים של 012 סמייל, של 32% מ-yes ועוד אחזקות רבות בשוק התקשורת, מתחנות רדיו ועד חברת הלוויין חלל.



מיד עם השלמת העסקה אלוביץ' מתחיל לעבוד כשהמשימה הראשונה שלו היא להשיג אישור רגולטורי לעסקת בזק. אבן הנגף הראשית היא 012 סמייל, מתחרה ישירה בבזק שאלוביץ' חייב למכור אותה כתנאי לעסקה. אלוביץ' מתחיל לחפש קונה לחברה, ובאמצע נובמבר נמצא אחד כזה: יוסי מימן. בגלל הבהילות, קבוצת יורוקום מוכרת את פעילות סמייל בהנחה ובמחיר של 1.2 מיליארד שקל במקום בשווייה המלא - 1.5 מיליארד שקל ביום המכירה. בשבוע שעבר גילנו כי מימן ידע לנצל את ההנחה הזו ולמכור את סמייל בסיבוב קצר, אך הפעם במחיר מלא, לפרטנר.



אחרי קבלת כל האישורים, באפריל 2010 מתבצעת העברת השליטה בחברה וב-14 בחודש מתחלפים חברי מועצת המנהלים. כאמור - לא הרבה קורה בבזק מאז נכנס אלוביץ' לחברה. בעל בית חדש בחברה, ואפילו החלפת מנכ"ל, גוררים אתם בדרך כלל חילופים נרחבים בשורות ההנהלה. במקרה הזה אלוביץ' לא מזיז איש. כל המנכ"לים בקבוצת בזק ממשיכים בעבודתם - כי למה בעצם יש הכרח להחליף הנהלה מעולה? אלוביץ' אפילו לא מחליף את יו"ר החברה שלמה רודב, וממנה את עצמו רק לדירקטור. ההערכה היא כי רודב יסיים את תפקידו באמצע נובמבר הקרוב ולא משום שאלוביץ' חשק בכיסאו אלא בעיקר בשל רצונו של רודב לסיים תקופה.



מעניין להשוות בהקשר הזה את עסקת אילן בן-דב לרכישת פרטנר באוגוסט 2009. במשך שנה מאז חתימת העסקה בן-דב החליף לא רק את המנכ"ל (יעקב גלברד שנכנס במקומו של דוד אבנר) אלא נפרד גם מחברי הנהלה אחרים כמו אלי גליקמן, ארז פז, אלון ברמן, ובקרוב גם עודד דגני. ואולי ההבדל נעוץ בזה שאלוביץ' רכש חברה במצב מצוין, ואילו בן-דב רכש חברה מצוינת בתקופה קצת פחות מצוינת. בן-דב רכש חברה עם פעילות טלפוניה קווית שנמצאת בהפסדים ועם תוצאות נחותות לעומת המתחרה סלקום . כדי לעשות שינוי משמעותי בחברה הכתומה נאלץ בן-דב לזעזע את שורות ההנהלה. אלוביץ' לא נדרש לעשות זאת.



ובכל זאת, קרו כמה דברים בבזק בשנה הזו. החברה מסיימת למשל ויכוח רב-שנים עם המנכ"ל הקודם יעקב גלברד, ומגיעה איתו לפשרה לפיה הוא יקבל סכום חד-פעמי של 9 מיליון שקל. בזק גם מחליטה לממש זכות סירוב מול קבוצת "הארץ", ורוכשת את השליטה בפורטל וואלה! בעסקה של 88 מיליון שקל. יהיה זה ניחוש מבוסס שהמהלך המשמעותי הבא של אלוביץ' בחברה יהיה לנסות, שוב, למזג אליו לחברה את yes לאור התגבשות ארבע קבוצות תקשורת בישראל, ושאר התפתחויות טכנולוגיות שמאפשרות לגוף לשדר תוכן טלוויזיוני גם ללא תשתית עצמאית.



עסקה פיננסית נהדרת



מנקודת מבט פיננסית עסקת אלוביץ'-בזק נראית נהדרת עבור בעל הבית החדש. אלוביץ' שילם על החברה 6.5 מיליארד שקל לפי שווי מנייה של 8 שקל. הוא לא נאלץ לשלם פרמיית שליטה בעת הרכישה, ואף זכה להנחה של כ-400 מיליון שקל מתחת למחיר המניה בשוק. מבנה מימון העסקה הוא ש-5.1 מיליארד שקל הגיעו מחוב: 4.6 מהלוואה שהוביל בנק הפועלים, ויתרת הכסף ממגדל. שאר ה-1.4 מיליארד שקל בעסקה הגיעו מהון עצמי, אך הון זה כולל תקבול של אלוביץ' ממכירת סמייל וכן הלוואה שהוא לקח מאינטרנט זהב בשווי 250 מיליון שקל.



על פי מצגת של בי-קום, החברה המחזיקה בבזק, היא תצטרך להחזיר 567 מיליון שקל חוב בכל שנה בין 2011 ל-2015 - מה שיצריך את בזק לחלק דיווידנד שנתי של 1.9 מיליארד שקל כל שנה באותה התקופה - אך נראה שבזק יכולה לעמוד במשימה הזו.



בצד ההכנסות, בעידן אלוביץ' חילקה בזק פעמיים דיווידנד, בהתאם למדיניות החברה לחלק את מלוא הרווח אחת לחציון. החלוקה הראשונה התבצעה במאי 2010 על סך של 2.45 מיליארד שקל (וכללה סכום חד-פעמי של 1.4 שקל), והשנייה החודש, בשווי של 1.28 מיליארד שקל. סך הכל היה הדיווידנד המצטבר 3.7 מיליארד שקל בתקופה זו, ובעל גרעין השליטה (30.6%) קיבל אליו 1.1 מיליארד שקל. מלבד זה, מניית בזק טיפסה בבורסה ממחיר הקנייה שלה שהיה 8 שקלים לערכה כיום, 9.42 שקלים, וזאת למרות חלוקת הדיווידנד המסיבית.



שנים רבות חיכה אלוביץ' לעשות את קפיצת המדרגה הגדולה מבעל הון בינוני לטייקון התקשורת הגדול בישראל. בניגוד למתחריו, אלוביץ' לא נעמד עד כה בקדמת הבמה והמשיך לשמור על פרופיל נמוך. אמנם הייתה לו הפריבילגיה לקבל לידיו חברה שאינה זקוקה לטלטול, אך בנוף טייקוני התקשורת המקומיים החלטה זו של אלוביץ' היא די חריגה. כנראה שהיא לא הפריעה לו לרשום רווח אדיר על השקעה זו.