זיספאל חושף את המספר שלא מדברים עליו: תעשיית ההיי-טק הישראלית מעסיקה 10,000 מהנדסים בחו"ל

יזם ההיי-טק יהודה זיספאל טען היום בפורום מנכ"לי ההיי-טק שנערך בהרצליה כי מעל ל-10,000 מהנדסים זרים עובדים בתעשיית ההיי-טק הישראית בחו"ל.



“אם אני אגיד 15 אלף משרות של מהנדסים זה לא יהיה מופרך", הוסיף זספל, "אמדוקס מעסיקה יותר מ-6,000 משרות בחו"ל. כל חברת היי-טק גדולה אחרת מעסיקה מעל ל-1,000 עובדים. אז פרט לכך שבמקום להעסיק ישראלים אנחנו גם מעסיקים הודים, סינים ומהנדסים במזרח אירופה. אנחנו לא רק מעבירים להם עבודה אלא גם ידע. ההודים, הסינים והמהנדסים במזרח אירופה מוכשרים. הם לומדים מהפרויקטים שאנו מעבירים להם. וכך אנחנו מלמדים אותם איך להתחרות בנו".



זיספאל הוסיף: "לא צריך כסף כדי שהיי-טק הישראלי יצמח. אם המדינה היתה משקיעה חלק מהגידול בחזרה במו"פ היה נפתרת בעיית המימון, ועוד היו נשארים עודפים".




זיספאל הציע שממשלת ישראל תשקיע 45 מיליון דולר לשנה בחינוך בחמש השנים הבאות ותגדיל את תקציב המדען הראשי ל-1.5 מיליארד שקל לשנה.



בפורום השתתפו חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר, פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, במשרד רה"מ, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, יהודה זיספאל, ד"ר אלי אופר, המדען הראשי, ושלמה גרדמן, יו"ר פורום מנכ"לי ההיי-טק של המי"ל.



"אנחנו נדרשים לפעולה דרמטית"



את הכנס פתח גרדמן שהתייחס לסוגיה האם קיים משבר בענף: "צריך למצוא פתרון לכשל המימוני שנוצר בהיי-טק הישראלי, ובמיוחד למצוא פתרון לחברות שיוצאות מהחממות הטכנולוגיות. לצערי, התרעתי על המצב כבר לפני חודשים, אבל דבר לא נעשה. אם תשאלו אותי מה קרה בשנה האחרונה בנושא. האם הממשלה עשתה משהו לשינוי המצב? התשובה היא שלילית".



"יש תוכניות שמתפרסמות בתקשורת ונערכות מסיבות עיתונאים אבל אף חברה לא ראתה שקל מהתוכניות החדשות של משרד האוצר. אנחנו נדרשים לפעולה דרמטית. ההיי-טק הישראלי זו התעשייה המרכזית של מדינת ישראל. ואם התעשייה הזאת חולה – כולנו נסבול".



הנתונים שהציג גרדמן מלמדים כי קרנות הון סיכון השקיעו 2.1 מיליארד דולר בשנת 2008 לעומת 1.2 מיליארד דולר בשנת 2009 וצפי ל-1.1 מיליארד דולר בשנת 2010. נתון קשה אחר שהציג גרדמן הוא הירידה באחוז ההשקעות החדשות שמבצעות קרנות הון סיכון. לפי נתוני חברת המחקר ivc-online, היקף ההשקעות בסיבוב a (השקעות חדשות) עמד על 8%, כאשר הממוצע עמד על 43% בעשור האחרון.



לטענת גרדמן, מקור המימון העיקרי שנותר כעת מלבד קרנות הון סיכון הוא חממות טכנולוגיות אבל נוצרת בעיה וחברות רבות גוועות לאחר שהן לא מצליחות לגייס כסף לאחר שהן יוצאות מהחממה. התוצאה היא ששרשרת המזון נקטעת. חברות צעירות שיכלו לגדול ולהפוך למצליחות לא הופכות חברות בוגרות. הן מתות ומיליוני שקלים שהמדינה משקיעה מכספי משלם המיסים יורדים לטמיון.



"כוח האדם מזין את הגידול



זיספאל, נשיא קבוצת רד ויו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, ציין כי כוח האדם מזין כיום את הגידול בתעשיית ההיי-טק.



“כמות המהנדסים שהאוניברסיטאות והמכללות מייצרות מדי שנה עומד על 8,000 בוגרים לשנה. המספר הזה לא משתנה ב-15 שנים האחרונות. נוצרת כאן בעיה מאחר ויש פרישה טבעית של מהנדסים. ייתכן שמספר הפורשים גדול ממספר הבוגרים המצטרפים, כך שהיחס הוא שלילי".



זיספאל גרס כי לא קיימת בעיה של אקזיטים מהירים בישראל: "הנתונים מראים שגם בארה"ב הרבה חברות סטארט אפ ממהרות לצאת לאקזיט, והיחס של חברות גדולות מול קטנו בארה"ב זהה לזה שקיים בישראל. נכון, יש לנו קשיים. אנחנו לא יכולים לבנות בקלות גוגל או מיקרוסופט. זאת בגלל שמספר הסטארטאפים כאן קטן. השוק הוא קטן".



זיספאל טוען שיש לישראל בעיה קשה בחינוך: "אנחנו צריכים להגדיל את אחוז הסטודנטים שלומדים הנדסה באוניברסיטאות מ-3% ל-10%. להביא עולים מהנדסים. הבעיה היא שהממשלה לא משקיעה בגידול מספר המהנדסים. הממשלה מייבשת את האוניברסיטאות, וזאת מלבד הירידה ברמת הציונים של התלמידים במתמטיקה ומדע".



"לשפר את התנאים להשקעה עבור המוסדיים



ד"ר אלי אופר, המדען הראשי, התייחס באירוע להחלטת משרד האוצר לפרוס רשת הגנה להפסדים למוסדיים הישראלים: "אני מאמין שכספי המוסדיים חשובים, אבל אם הם כאלה חשובים אז צריך לשפר את התנאים עד שהמוסדיים ישתכנעו להשקיע. אבל כלכלנים רציניים אומרים שגישה כזאת לא מקובלת, שאלי אופר מטורף".




"אני מאמין שאם רוצים משהו צריך לשלם עליו כסף. מעבר לכך צריך לזכור שגם אם משפרים את התנאים להשקעה מצד המוסדיים אתה המדינה מרוויחה מהמינוף של הכספים שמושקעים ונוצרת תשואה".



אופר אמר כי ניסה להנחיל את הגישה הזאת במכרז קרנות הביומד אבל זה לא היה פשוט. בהמשך דבריו אמר כי הוא מאמין שיש צורך לשלב את המוסדיים הישראלים בהשקעות בקרנות הון סיכון.



"זה קריטי. למוסדיים הישראלי יש כסף בהיקף אינסופי יחסית לבעיה. מישהו חייב לנסות לשכנע אותם כדי שהם יהיו בעסק (ישקיעו בקרנות הון סיכון וחברות היי-טק, ג.ג).



בסיום דבריו אמר אופר כי כל העולם היום משקיע במדע, טכנולוגיה ומו"פ. "דווקא בגלל התחרות הקשה זה נותן לישראל סיכוי להצליח. אם ישראל היתה צריכה להתחרותת במאסות מול הסינית, היינו נכשלים. ככל שיש יותר אתגרים יש יותר סיכוי להצטיין. ההנחה כאילו אנחנו יכולים להתחרות בסינים היא בולשיט", סיכם אופר.