למען ישמעו - ולא ייראו

>> בעידן של המאה ה-21 כבר התרגלנו לכך שהתאגידים הכלכליים תוקפים אותנו במידע שיווקי בכל דרך אפשרית: בשילוט חוצות, במיילים, בשיווקי סמוי בטלוויזיה ובסמסים. אבל בכל הכאוס הזה קמה רשות אחת שמטרתה להגן על הפרטיות שלנו מפני אותן חברות - הרשות לטכנולוגיה ומידע.

הרשות הזו הוקמה לאחר פרשת הסוס הטרויאני ב-2005 - שבה התגלתה תוכנה ששתלו מומחי מחשבים וחוקרים פרטיים במחשביהם של חברות מסחריות כדי לדלות מהם פרטים. הפרשה הזו הוכיחה כי ניתן לחדור למאגרי מידע ממוחשבים - של חברות מסחריות גדולות או של גופים אחרים - וצריך שמישהו ידאג לשמור עלינו.



השבוע היה רגע המבחן של הרשות החדשה והאלמונית שבראשה עומד עו"ד יורם הכהן. היא הודיעה כי חברת הסלולר סלקום הפרה את חוק הגנת הפרטיות, כששלחה מכתב למועמדת לגיוס שבו הציעה לה מבצע שיווקי ייחודי למתגייסים. כיצד השיגה סלקום את המידע כי הנערה עומדת להתגייס? אין מחלוקת על כך שסלקום השיגה את המידע דרך חברת דיוור ישיר המספקת מידע מפולח דמוגרפית על נערים ונערות בני 17, והצליבה מידע זה עם כתובות של לקוחות קיימים. במקרה הזה, הוריה של הנערה הם לקוחות סלקום, והנה נולד לו מאגר מידע חדש: קרובי משפחה של לקוחות קיימים שעומדים להגיע לבקו"ם בקרוב.



על פי החוק, בעל מאגר מידע אינו רשאי לעשות שימוש במידע ממאגר הלקוחות שלו כדי להשיג מידע אישי על קרובי משפחה של לקוחותיו. סלקום גם לא ציינה בדבר הדואר שמדובר בדיוור ישיר, לא צירפה את מספר הרישום של המאגר שממנו נלקחו פרטי הנמען ולא ניתנה הודעה על זכות מקבל הפנייה להימחק מהמאגר.



בפני הרשות עמדו שלוש אפשרויות: להטיל קנס של אלפי שקלים בודדים על החברה, להעמיד אותה לדין או להודיע לה שבוצעה הפרה של החוק ללא סנקציה. משום מה, הרשות שמנסה ליהפך לרגולטור משמעותי בין שלל הרגולטורים הוותיקים, פערה פה גדול נטול שיניים - ובחרה באופציה האחרונה.



מקורות ברשות הבהירו השבוע כי ההקלה לסלקום נובעת מהראשוניות של אכיפת הגנת הפרטיות ברשות והרצון להזהיר את התאגידים מפני פגיעה בפרטיות. אין להקל ראש בעונש של פרסום שלילי בתקשורת. בסלקום בוודאי לא רוו נחת מכך, ושיחררו הודעה כי דעתם אינה כדעת הרשות בנוגע להפרה. אמרו ולא פירטו.



ייתכן שדממת האלחוט של סלקום נובעת מחשש לפלוט דבר מה שיקשה על ההתגוננות בבית המשפט. אלוף הייצוגיות בישראל, עו"ד יוחי גבע, עט על החלטת הרשות והגיש השבוע ייצוגית בזק נגד סלקום בסך 50 מיליון שקל. הסכום חושב לפי מכפלה של נזק של 500 שקל לכל נער שקיבל מכתב ופרטיותו נפגעה בכמות המכותבים - לפחות 100 אלף בני נוער.



אבל עוד לפני התביעה הייצוגית, הרשות החדשה היתה צריכה לנהוג בצורה אחרת. רצוי לדרוש ממנה אגרסיביות למען שמירת האינטרס הציבורי. כרשות האמונה על סוגיית המידע והפרטיות, היא גם זו שצריכה לקבוע את הכללים ולהביע עמדה ברורה יותר לגבי מאגרי המידע הקיימים בשוק - מתי חברה יכולה להשתמש במידע שברשותה ולרכוש מידע כזה, ומתי היא עלולה לספוג תביעה ייצוגית בסך 50 מיליון שקל.