>> יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הניח השבוע על שולחן הכנסת הצעת חוק לתשלום קצבאות הבטחת הכנסה לאברכים שלומדים בכוללים. הצעת החוק נועדה לאפשר את המשך התשלום של הקצבאות - על אף ההחלטה האוסרת על תשלומן מכוח סעיף בתקציב המדינה (ראו מסגרת).
סיעות יהדות התורה וש"ס שבקואליציה מתנות את תמיכתן בתקציב ל-2011-2012 בחקיקה מהירה של הצעת החוק עד סוף דצמבר הקרוב. במועד זה אמורה הכנסת לאשר בקריאה שנייה ושלישית את חוקי התקציב וההסדרים. בלא תמיכת יהדות התורה וש"ס אין בכנסת רוב בעד התקציב וחוק ההסדרים. אי-אישור התקציב בקריאה השנייה והשלישית עד 31 במארס 2011 יגרום להקדמת הבחירות ל-30 ביוני 2011.
בסיעות החרדיות טענו באחרונה שראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח להם את תמיכת הקואליציה בהצעה. מכיוון שכך, ההצעה שהוגשה השבוע לא תמתין 45 יום בטרם העלאתה להצבעה בקריאה הטרומית, אלא תעבור הליך מזורז ותוגש ביום ראשון הקרוב לוועדת השרים לחקיקה, הצפויה לתמוך בה.
ועדת הכנסת תתבקש בשבוע הבא לאפשר את החקיקה המהירה של הצעת החוק ותעניק לה פטור מחובת הנחה מוקדמת של 45 יום. ביום רביעי הקרוב היא תועלה להצבעה בקריאה הטרומית. ביום שלישי הקרוב תתבקש מליאת הכנסת לאשר בקריאה ראשונה את תקציב המדינה וחוק ההסדרים, ולפיכך לוחצים החרדים לאשר במקביל גם את הצעת החוק של גפני.
ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים אתמול התייעצויות בעניין הצעת החוק. גורמים ממשלתיים הביעו חשש כי תמיכת הממשלה בהצעה תעורר ביקורת ציבורית על רקע ניסיון "לעקוף" את פסיקת בג"ץ. בקואליציה נשמעו קולות הקוראים לדחות בשבוע את הדיון בוועדת השרים בנוגע להצעת החוק כדי לא לקשור אותה באופן ישיר להצבעות על התקציב, הצפויות בימים שני ושלישי בשבוע הבא.
בסיעות החרדיות טענו אתמול כי דחייה קלה במועד הדיון בוועדת השרים אינה משמעותית, אך התעקשו כי עד סוף דצמבר 2010 יאושר החוק בקריאה שנייה ושלישית - אחרת ש"ס ויהדות התורה לא יוכלו להישאר בקואליציה. עקב כך מעריכים בכנסת שבסופו של דבר נתניהו והקואליציה יתמכו בהצעת חוק.
"ערך מרכזי בעם"
עלותה של הצעת החוק לתקציב המדינה נאמדת בסכום של 120-135 מיליון שקל בשנה, בגין תשלום קצבה חודשית ממוצעת של כ-1,000 שקל לכ-11 אלף אברכים. הצעת החוק הוגשה על ידי גפני ושישה ח"כים נוספים - אורי מקלב ומנחם מוזס (יהדות התורה), אמנון כהן, יצחק וקנין ואברהם מיכאלי (ש"ס) ואורי אריאל (האיחוד הלאומי).
לפי הצעת החוק של גפני, "תלמיד כולל שלומד חודש לימודים מלא בכולל לפי כללים שיקבע שר החינוך, ושהוכיח כי הוא עומד בתנאים הקבועים בהצעת החוק - יש לו שלושה ילדים לפחות, אין לו הכנסה אחרת ואין בבעלותו רכב - יהיה זכאי למלגת קיום בשיעורים שייקבעו בחוק התקציב השנתי".
בהצעת חוק זו מוצע "לקבוע הסדר ייחודי לגבי תלמידי הישיבות ש'תורתם אומנותם'", וזאת מפני ש"לימוד התורה מהווה ערך מרכזי בעבור העם היהודי" ומפני ש"ציבור גדול מאוד בישראל רואה בלימוד התורה המתקיים בכוללים מקדמת דנא את תמצית הווייתו של העם היהודי וערובה להמשכיותו לנצח נצחים. בבסיס ההסדר ניצבת ההבנה כי המדינה רואה חשיבות בעידוד הלימוד התורני, המהווה ערך מרכזי בחיי העם היהודי, ולפיכך מוצע לאפשר מלגת קיום צנועה לאברכים שבחרו ללכת בדרך זו", בדומה למצב עד פסיקת בג"ץ.
בין אברך לסטודנט
באשר לאפליה לכאורה בין אברכים לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, שאינם מקבלים קצבה, נכתב בהצעת החוק: "מטבע הדברים קיימים הבדלים רבים בין תלמיד כולל שבחר לקדש את לימודי התורה כדרך חיים לבין סטודנטים הלומדים במשך תקופה מסוימת וזמנית, מה גם שאוכלוסיית הסטודנטים נהנית מהסדרים אחרים ומהיקפי תמיכה לא מבוטלים בעלות של כ-450 מיליון שקל בשנה. "לפיכך, הצעת חוק זו קובעת הסדר ייחודי ביחס לתלמידי כולל בלבד". יתרה מכך, על פי הצעת החוק, "תכליתו של ההסדר בדבר מלגת קיום לאברכים שונה מתכלית המלגות לסטודנטים".
עוד מוסבר בהצעה כי התקציב להבטחת הכנסה לאברכים ב-2010 הסתכם ב-121 מיליון שקל, בעוד שהתקציב שייעדה המדינה ב-2010 לתמיכה בסטודנטים הוא 450 מיליון שקל, על פי נתונים שהעבירו משרד הביטחון והחשב הכללי באוצר; "זאת בלי קשר למלגות נוספות המוענקות על ידי המוסדות להשכלה גבוהה והיחידה להכוונת חיילים משוחררים מכספי תורמים שונים". בישראל לומדים כיום 293 אלף סטודנטים, מהם 228 אלף סטודנטים לתואר ראשון.
במשרד ראש הממשלה סירבו להגיב לכתבה.
-
כולל
מוסד לימודים ישיבתי לתלמידים נשואים (אברכים). המונח ציין בעבר קרנות מהן הגיעו כספי החלוקה מיהודים בחו"ל
האברכים יקבלו כסף, הסיעות החרדיות יתמכו בתקציב
מאת צבי זרחיה
22.10.2010 / 6:47