תדרי ה-Bluetooth בישראל יישארו חסומים

הדר חורש



חובבי החידושים התאכזבו השבוע לשמוע כי מערכות Bluetooth לא יפעלו בישראל בשנה הקרובה. בתשובה לשאלתה של ח"כ מיכאל איתן, אמר שר התקשורת, ראובן ריבלין, כי "המשרד בוחן אפשרות להפעלת מרבית מוצרי Bluetooth המיועדים לשימוש בתוך מבנים בתוך שנה. אישור השימוש בתדרים לטווחים ארוכים יותר ייקח שלוש עד חמש שנים".



Bluetooth הוא תקן אירופי לתקשורת אלחוטית קצרת טווח. המערכות בתקן זה מאפשרות עולם ללא חוטי תקשורת ליישומים רבים: חיבור ציוד היקפי של המחשב, כמו מקלדת, עכבר או מדפסת ללא חוטים, קישור אלחוטי בין הטלפון הסלולרי לאוזניה, חיבור בין מחשבי כף יד לטלפון או לתקשורת בין מחשבים, תקשורת בין יחידות אלקטרוניות ומכניות במכונית ועוד.



ב-1999-2001 זכה התקן החדש לעודף עצום של יחסי ציבור, ובשוק המשולהב תורגמה האופוריה להון רב: כל יצרני המחשבים והציוד הסלולרי הכריזו על כוונתם להציף את השוק במכשירים המצוידים בהתקני Bluetooth. משקיעי הון סיכון חיפשו חברות היי-טק המפתחות מוצרים לתעשיה שאו-טו-טו עומדת לקום, ובעקבות הכיסים העמוקים הגיעו לתחום גם היזמים והמהנדסים.



בישראל הוקמו כתריסר חברות סטארט-אפ המפתחות יישומים שונים של הטכנולוגיה, בהן ברייטקום, תדליס, IXI ומוביליאן. הן הקימו את פורום ה-Bluetooth, שהחל להפעיל לחצים על מערכת הביטחון במאמץ להתיר את השימוש בתדרים האלחוטיים הנדרשים למערכת. בפורום חברים גם יבואני טלפונים, מחשבים וציוד אלקטרוני שמגבלת התדרים מונעת מהם לייבא מכשירים אלקטרוניים המצוידים בהתקני Bluetooth.



תדרי Bluetooth בעולם נחשבים לתדרים שהשימוש בהם אינו דורש רישיון, והמדינות אינה גובה כסף תמורת השימוש בהם. עם זאת, מערכות ביטחוניות שונות עושות שימוש בתדרים אלה, ולכן לא ניתן להשתמש בהם ללא אישור רשמי. פורום Bluetooth הישראלי מאשים את משרד הביטחון בגישה נוקשה מדי: מרבית השימושים האזרחיים למערכת נדרשים לטווחים של עד 10 מטרים.



הסיכוי שמכשירים כאלה יפריעו למערכות הביטחוניות קטן מאוד. ההפרעה יכולה להיגרם רק אם יהיה ריכוז גבוה מאוד של משתמשים באזור מסוים שבו פועלת או עשויה לפעול מערכת ביטחונית מסוימת. לדעתם, אין בכך הצדקה למנוע מהציבור בישראל שימוש במכשירים המתקדמים. ואולם זהירותו הרבה של הצבא והעלות הגבוהה של החלפת המערכות העושות שימוש בתדרים אלה מבטיחות שמערכות Bluetooth יישארו מחוץ להישג היד של הצרכן הישראלי.



בינתיים נראה כי ישראל לא נשארת מאחור: לקראת סוף 2001 החלו יצרנים לשחרר לשוק דגמים ראשונים של טלפונים סלולריים המצוידים בהתקני Bluetooth, ובחנויות אפשר לראות גם מחשבים ניידים עם Bluetooth. הציפיות מיצרנית מחשבי כף היד פאלם (Palm) להציג יישומים מעניינים ל-Bluetooth בסוף השנה שעברה נכזבו. משבר ההיי-טק הוציא מהשוק מפתחים רבים, והדבר עתיד להאט עוד יותר את פיתוח היישומים והיקף החדירה של המערכות החדשות. לנוכח ההתלהבות הדועכת טוענים מפתחים רבים שהעתיד שייך דווקא לתקנים אחרים לתקשורת אלחוטית בטווח קצר, כמו התקן 802.11 שהוכיח יתרונות מסוימים על ה-Bluetooth.



המחלוקות סביב סיכויי ההצלחה המסחרית של Bluetooth אינן מדרבנות את משרד הביטחון להשקיע את ההון הנדרש לפינוי התדרים. הזמן הארוך שהקציב משרד התקשורת לפינוי כל תדרי ה-Bluetooth יספיק לבחינת שיקולי הכדאיות מבעוד מועד.