"הנדון: מפקיעים את השמים. אבקש לחייב את חברת גינדי בתשלום לפי מ"ר לשלט שמגיע עד העננים". במלים אלה נפתח מכתבו של סגן ראש עיריית תל אביב, פאר ויסנר (הירוקים), לעירייה. המכתב העלה לסדר היום את הנושא החם ביותר בעיר - פרויקט הדיור של גינדי השקעות ורבוע כחול נדל"ן במתחם השוק הסיטוני בתל אביב.
השיווק נעשה, בין השאר, באמצעות זרקורים עוצמתיים במתחם השוק שהאירו את כל שמי העיר בגימיק פרסומי. בעקבות המכתב התקיים דיון סוער בעירייה, שבו טען ויסנר כי מסע הפרסום הוא מפגע אימתני לציבור ולסביבה, חוסם את קו הרקיע ודורש אישורים רבים, בין היתר ממינהל התעופה האזרחי.
לעירייה יש עניין בשיווק הפרויקט: היא בעלת הקרקע ותקבל בעתיד תקבולים מהדירות שיימכרו בו. למרות זאת פנה מנכ"ל העירייה, מנחם לייבה, לחברת גינדי והורה לה להפסיק להאיר את שמי תל אביב. מהחברה נמסר כי אכן הופסקה פעילותם של הזרקורים כמה ימים לפני המועד המתוכנן.
עיר האורות
ביקור במתחם השוק הסיטוני השבוע בין הרחובות החשמונאים, קרליבך ודרך מנחם בגין היה עוצמתי ומבהיל כאחד. מצד אחד שטח ענק ושומם, ומצד שני עשרות גנרטורים וזרקורים המפיצים קרניים בוהקות ברדיוס של 15 ק"מ, מסמלות את הלוגו של הפרויקט שיוקם.
"האורות מושכים לכאן הרבה מאוד מתעניינים", אמר המאבטח במקום. "נראה לי שהחברה כבר מכרה את כל הדירות, אבל גם היו תלונות רבות, בין היתר משדות התעופה, אז הסטנו את האורות".
גיל טייכמן, איש התאורה שעמד מאחורי המפגן, מודה כי הגיעו תלונות בעניין מהרשויות: "היו תלונות של מינהל התעופה האזרחי ותלונות מהמשטרה, אבל הכל נעשה עם רישיונות. לדעתי, התלונות נובעות בין היתר מכך שאנשים לא יודעים איך לתרגם את הגימיק. המהלך מושך אחריו רבים והפרויקט מפורסם בזכות הגימיק הזה. הקמפיין פורסם גם ברשתות זרות והוא מועמד לתחרות עולמית לשיווק ופרסום".
מאחורי הרעיון עומדת לא אחרת מאשר חברת גינדי עצמה, שהגתה אותו עם משרד הפרסום ששכרה, שלמור-אבנון-עמיחי. במתחם הונחו 50 גנרטורים ופנסי קסנון היוצרים אלומות אור לבן בוהק בכיוונים שונים, המפיצות 350 אלף וואט - תצרוכת חשמל של כ-1,000 אמפר (יחידת חשמל) בפאזה, המשתווים להספק חשמלי של שלושה גורדי שחקים. לפי הערכות, היקף ההשקעה בגימיק, כולל הוצאות חשמל, הוא בין כ-1.5 מיליון שקל.
כעת פועלות החברות לשיווק שלב א' של הפרויקט, הכולל 400 דירות מתוך כ-720 דירות, בהשקעה כוללת של כ-10 מיליון שקל. בסך הכל בכוונת החברה להציב תקציב שנתי של כ-25 מיליון שקל לשיווק המתחם כולו - מה שאומר שיתרת המתחם שטרם שווק מיועדת לבנייה של 1,000-1,500 דירות בסך הכל.
עד כה השקיעו גינדי ורבוע כחול כמיליון שקל בהשכרת הקומה השנייה בהיכל התרבות, ועיצבו אותה כרחוב תל אביבי טיפוסי. כמו כן הן השקיעו מיליוני שקלים נוספים בפרסום.
"אסון של פעם ב-100 שנה"
לא רק ויסנר הביע תרעומת על מופע התאורה של גינדי. לדברי חבר המועצה, דן להט (ירוקים), "לנהל קמפיין חוצה גבולות בהיכל התרבות תוך פגיעה בערכו של המקום ושימוש בקו הרקיע למשך שלושה שבועות זה לא ראוי, נראה רע ויוצר אנטגוניזם".
מלבד האורות, בעיות אחרות בפרויקט עלו לסדר היום כמו העובדה שתוכניות הפרויקט טרם אושרו, טרם התקבלו היתרי בנייה, אין בנק מלווה לפרויקט וכפי שפורסם ב-TheMarker - חוזי החכירה של הקרקע מסתיימים ב-2099. כלומר, ייתכן שרוכשי הדירות בפרויקט רכשו זכויות חכירה זמניות ל-89 השנים הבאות ולא בעלות על השטח. הם נתונים למרותה של עיריית תל אביב, שתצטרך להאריך את חוזי החכירה בעתיד בתנאים ובסכומים שיתאימו לה.
ואם זה לא מספיק, גם חברי מועצת העירייה לא מתכוונים לעשות לחברות חיים קלים. בינתיים החברה משווקת מאות דירות, תוך הבטחה שמחירי הדירות בפרויקט יעודכנו ויעלו במהלך השנה.
"מפריעה לי גם התוכנית עצמה", הוסיף להט. "התכנון הוא פשוט שערורייה. הפרויקט, כפי שהוא מתוכנן כיום כשכונה סגורה בלב תל אביב, זו פגיעה בעיר. לעשות קניון באמצע שכונה? כדי לעבור מרחוב לרחוב צריך יהיה לעבור בשטחים ציבוריים - איפה נשמע דבר כזה? התוכנית חייבת לעבור רוויזיה. אתנגד בכל הכוח לתוכנית הקיימת. אני לא רוצה שיהיה אסון של פעם ב-100 שנה".
לדברי סגנית ראש העירייה, מיטל להבי (מרצ-יחד), "צריך לזכור שלפרויקט עדיין אין היתר בנייה אך החברה כבר משווקת מאות דירות. גם הדיונים בתוכנית ממשיכים בוועדות התכנון, והחברה עדיין לא זכתה בחלק השני של הפרויקט - אף שהיא יוצרת מצג כזה ומשתלטת כמעט על כל המתחם באמצעים השיווקיים שלה. מדברים על אורות מנצנצים לגובה, אבל האם כל זה ייצור טרנד או אנטי טרנד? רק לציבור הפתרונים".
טייכמן לא מתרגש מהביקורת על השיווק האגרסיבי. "תראי כמה אנשים נוהרים לפה", אמר. "כך גם מיתגנו את מגדלי עזריאלי לפני 12 שנה, כשהצבנו פלורסנטים משלב הבנייה. מדובר במהלך פרסומי מבריק ורענן המביא בשורה אחרת".