פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם הגיעה הבשורה לנזילות בדירה שלכם?

      הסוף לסחבת בביה"ש בתיקוני ליקויים בנדל"ן? החלטה תקדימית של המחוזי העבירה תביעה של דיירים לתיקון ליקויים בגובה מיליוני שקלים, לסמכות השלום.

      בקרוב תיקוני בנייה יהפכו יותר קלים לביצוע? בהחלטה תקדימית קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בתל אביב להעביר תביעה לתיקוני בנייה בגובה מיליוני שקלים לבית המשפט השלום, ובכך - ייתכן שהפך את חיינו לקלים הרבה יותר בכל הנוגע לביצוע תיקונים בבנייני המגורים.

      במקרה המצויין, הובאה בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה של שני דיירים משני בניינים שונים ברחוב הסתיו בהוד השרון, שדרשו מחברת הנדל"ן י.בהרי, ממנה רכשו את הדירות, לתקן ליקויים קשים בקירות החיצוניים והפנימיים, וכן לליקויי רטיבות שהתגלו בנכסים. עלות התיקונים הוערכה ב-4 מיליון שקלים.

      לרוב, מקרים מסוג זה מגיעים לדיון בבית משפט השלום, שם מנוהלים התיקים במהירות גבוהה יותר באופן יחסי, וזאת מאחר ומדובר בליקויים שמונעים מהדיירים שימוש סביר בנכס. אולם במקרים בהם עלות התיקון עולה על 2.5 מיליון שקלים, נאלץ בית משפט מחוזי לדון בתביעה, וזאת רק בגלל שאין בסמכות בית משפט השלום לטפל בסכומים כאלו. המשמעות עבור הדיירים: סחבת שיכולה להימשך שנים בגלל שמדובר במוסד המרכז אליו תביעות רבות.

      כך, גם התביעה המדוברת נמשכה למעלה משלוש שנים, בהם נאלצו הדיירים לחיות עם הליקויים הקשים, אולם ייתכן כי בהחלטת בית המשפט בעניינם, יש נקודת אור עבור כל תביעת מקרקעין דומה שתבוא אחריה.

      מרחיבים סמכות

      הבשורה הגיעה דווקא מצד חברת הנדל"ן, שנציגיה העלו בקשה בענין סמכותו העניינית של בית המשפט. עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און טענו, שבגלל שמדובר בתיקון של ליקויי בנייה ולמרות ששווי התיקונים עולה על סמכות הערכאה הנמוכה, בית המשפט המחוזי כלל אינו מוסמך לדון בתביעה. השופט אורי שהם, הסכים עם הטענה וקבע בהחלטה תקדימית להעביר את הדיון לבית משפט השלום, למרות שווי התביעה הגבוה, תחת הטענה כי בכל הנוגע לתביעות של שימוש במקרקעין - הסמכות הנכונה היא של בית משפט השלום.

      "לטעמי, תביעה לצו עשה לתיקון ליקויי בנייה, הינה תביעה שעניינה שימוש במקרקעין", כתב השופט שהם בהחלטתו. "גם אם מדובר בהרחבה מסויימת של סמכותו העניינית של בית משפט השלום לדון בתביעות מעין אלו, הרי שהדבר מתיישב עם הביקורת שנמתחה, לא אחת, בפסיקתו של בית המשפט העליון בדבר חלוקת הסמכויות הדיכוטומית בין בית משפט השלום לבית משפט המחוזי, בפרט בענייני מקרקעין".