ההיי טק הישראלי עובר להודו

יזם ההיי-טק יהודה זיסאפל טען השבוע בפורום מנכ"לי ההיי-טק של המי"ל שנערך בהרצליה כי מעל ל-10,000 מהנדסים זרים עובדים בתעשיית ההיי-טק הישראלית בחו"ל.

“אם אני אגיד 15 אלף משרות של מהנדסים זה לא יהיה מופרך", הוסיף זיסאפל, "אמדוקס מעסיקה יותר מ-6,000 משרות בחו"ל. כל חברת היי-טק גדולה אחרת מעסיקה מעל ל-1,000 עובדים. אז פרט לכך שבמקום להעסיק ישראלים אנחנו גם מעסיקים הודים, סינים ומהנדסים במזרח אירופה. אנחנו לא רק מעבירים להם עבודה אלא גם ידע. ההודים, הסינים והמהנדסים במזרח אירופה מוכשרים. הם לומדים מהפרויקטים שאנו מעבירים להם. וכך אנחנו מלמדים אותם איך להתחרות בנו" .

זיסאפל הדגיש כי: "לא צריך כסף כדי שהיי-טק הישראלי יצמח. אם המדינה היתה משקיעה חלק מהגידול בחזרה במו"פ היה נפתרת בעיית המימון, ועוד היו נשארים עודפים".

זיסאפל הציע שממשלת ישראל תשקיע 45 מיליון דולר לשנה בחינוך בחמש השנים הבאות ותגדיל את תקציב המדען הראשי ל-1.5 מיליארד שקל לשנה.

בפורום השתתפו חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר, פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, במשרד רה"מ, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, יהודה זיספאל, ד"ר אלי אופר, המדען הראשי, ושלמה גרדמן, יו"ר פורום מנכ"לי ההיי-טק של המי"ל.

את הכנס פתח גרדמן שהתייחס לסוגיה האם קיים משבר בענף: "צריך למצוא פתרון לכשל המימוני שנוצר בהיי-טק הישראלי, ובמיוחד למצוא פתרון לחברות שיוצאות מהחממות הטכנולוגיות. לצערי, התרעתי על המצב כבר לפני חודשים, אבל דבר לא נעשה. אם תשאלו אותי מה קרה בשנה האחרונה בנושא. האם הממשלה עשתה משהו לשינוי המצב? התשובה היא שלילית".

"יש תוכניות שמתפרסמות בתקשורת ונערכות מסיבות עיתונאים אבל אף חברה לא ראתה שקל מהתוכניות החדשות של משרד האוצר. אנחנו נדרשים לפעולה דרמטית. ההיי-טק הישראלי זו התעשייה המרכזית של מדינת ישראל. ואם התעשייה הזאת חולה – כולנו נסבול".

הנתונים שהציג גרדמן מלמדים כי קרנות הון סיכון השקיעו 2.1 מיליארד דולר בשנת 2008 לעומת 1.2 מיליארד דולר בשנת 2009 וצפי ל-1.1 מיליארד דולר בשנת 2010. נתון קשה אחר שהציג גרדמן הוא הירידה באחוז ההשקעות החדשות שמבצעות קרנות הון סיכון. לפי נתוני חברת המחקר IVC-ONLINE, היקף ההשקעות בסיבוב A (השקעות חדשות) עמד על 8%, כאשר הממוצע עמד על 43% בעשור האחרון.

לטענת גרדמן, מקור המימון העיקרי שנותר כעת מלבד קרנות הון סיכון הוא חממות טכנולוגיות אבל נוצרת בעיה וחברות רבות גוועות לאחר שהן לא מצליחות לגייס כסף לאחר שהן יוצאות מהחממה. התוצאה היא ששרשרת המזון נקטעת. חברות צעירות שיכלו לגדול ולהפוך למצליחות לא הופכות חברות בוגרות. הן מתות ומיליוני שקלים שהמדינה משקיעה מכספי משלם המיסים יורדים לטמיון.

זיסאפל, נשיא קבוצת רד ויו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, ציין כי כוח האדם מזין כיום את הגידול בתעשיית ההיי-טק.

“כמות המהנדסים שהאוניברסיטאות והמכללות מייצרות מדי שנה עומד על 8,000 בוגרים לשנה. המספר הזה לא משתנה ב-15 שנים האחרונות. נוצרת כאן בעיה מאחר ויש פרישה טבעית של מהנדסים. ייתכן שמספר הפורשים גדול ממספר הבוגרים המצטרפים, כך שהיחס הוא שלילי".

זיסאפל גרס כי לא קיימת בעיה של אקזיטים מהירים בישראל: "הנתונים מראים שגם בארה"ב הרבה חברות סטארט אפ ממהרות לצאת לאקזיט, והיחס של חברות גדולות מול קטנו בארה"ב זהה לזה שקיים בישראל. נכון, יש לנו קשיים. אנחנו לא יכולים לבנות בקלות גוגל או מיקרוסופט. זאת בגלל שמספר הסטארטאפים כאן קטן. השוק הוא קטן".

זיסאפל טוען שיש לישראל בעיה קשה בחינוך: "אנחנו צריכים להגדיל את אחוז הסטודנטים שלומדים הנדסה באוניברסיטאות מ-3% ל-10%. להביא עולים מהנדסים. הבעיה היא שהממשלה לא משקיעה בגידול מספר המהנדסים. הממשלה מייבשת את האוניברסיטאות, וזאת מלבד הירידה ברמת הציונים של התלמידים במתמטיקה ומדע".

ד"ר אלי אופר, המדען הראשי, התייחס באירוע להחלטת משרד האוצר לפרוס רשת הגנה להפסדים למוסדיים הישראלים: "אני מאמין שכספי המוסדיים חשובים, אבל אם הם כאלה חשובים אז צריך לשפר את התנאים עד שהמוסדיים ישתכנעו להשקיע. אבל כלכלנים רציניים אומרים שגישה כזאת לא מקובלת, שאלי אופר מטורף".

"אני מאמין שאם רוצים משהו צריך לשלם עליו כסף. מעבר לכך צריך לזכור שגם אם משפרים את התנאים להשקעה מצד המוסדיים אתה המדינה מרוויחה מהמינוף של הכספים שמושקעים ונוצרת תשואה".

אופר אמר כי ניסה להנחיל את הגישה הזאת במכרז קרנות הביומד אבל זה לא היה פשוט. בהמשך דבריו אמר כי הוא מאמין שיש צורך לשלב את המוסדיים הישראלים בהשקעות בקרנות הון סיכון.

"זה קריטי. למוסדיים הישראלי יש כסף בהיקף אינסופי יחסית לבעיה. מישהו חייב לנסות לשכנע אותם כדי שהם יהיו בעסק (ישקיעו בקרנות הון סיכון וחברות היי-טק, ג.ג).

בסיום דבריו אמר אופר כי כל העולם היום משקיע במדע, טכנולוגיה ומו"פ. "דווקא בגלל התחרות הקשה זה נותן לישראל סיכוי להצליח. אם ישראל היתה צריכה להתחרותת במאסות מול הסינית, היינו נכשלים. ככל שיש יותר אתגרים יש יותר סיכוי להצטיין. ההנחה כאילו אנחנו יכולים להתחרות בסינים היא בולשיט", סיכם אופר.

פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בפורום מנכ"לי ההיי-טק שנערך היום, לסיכונים מבניים שעומדים בפני ההיי-טק הישראלי. קנדל התייחס לארבעה סיכונים: חולשה במימון שלבי הצמיחה המאוחרים, היקף נמוך של פעילות מוסדיים ישראלים, הטיית יתר לטכנולוגיית מידע ותקשורת ותיסוף השקל ועליית השכר בישראל.

קנדל אמר: “להערכתי אחד התרחישים המסוכנים הוא ירידה עתידית בהשקעות הון סיכון בעולם ובישראל, כתוצאה מכך אפשרות לאובדן מסה קריטית המאפשרת את החדשנות בכלכלה הישראלית. בגלל שאנחנו תלויים בהון זר, השינוי במצב יכול לייבש את מקורות המימון של חברות סטארט אפ וחברות בוגרות. בנוסף, יש צורך בהשקעות בהיקף רחב יותר ובתחומים נוספים, וכתוצאה מכך התשואה יכולה להיות יותר נמוכה. השאלה היא האם המערכת הקיימת בישראל יכולה לשרוד את המצב שבו התשואה קטנה".

בהמשך דבריו אמר קנדל ש"אם ישראל תעודד מוסדיים ישראליים - יגדל גם ההון הזר שמושקע כאן. יש כאן אנומליה. צריך לתת למוסדיים הישראליים להתחיל להשקיע בהיי-טק, ולא רק בקרנות הון סיכון. בנוסף, יש צורך לחזק את יכולת הצמיחה של חברות ההזנק ולהגדיל את מספר החברות הגלובליות. צריך ליצור תנאים שחברות כאלה יצמחו בארץ, וזה יכול לתת מדינת ישראל יתרון מאשר מצב שבו נשארים כאן רק מרכזי מחקר ופיתוח".

קידל חשף כמה צעדים שיש לנקוט בתחום המימון. “הצעד הראשון הוא לתת ביטוח למשקיעים מוסדיים כצעד ראשון, ולאחר מכן צריך להקים אגד קרנות בשיתוף עם הממשלה. הרעיון הוא להקים קרן שתשקיע בקרנות שונות, קרנות שמשקיעות בחברות בשלבים צעירים וקרנות שמשקיעות בחברות בשלבי צמיחה מאוחרים. בנוסף יש להפוך את הבורסה בתל אביב למוקד חברות עתירות ידע".

המלצות נוספות קנדל ממליץ הן לגבש אסטרטגיה לאומית למדע, טכנולוגיה וחדשנות כתהליך מתמשך ובחינת המדיניות הקיימ; לקדם שיתופי פעולה עם שווקים מתפתחים; לעודד חברות ממשלתיות לפיתוח טכנולוגיות חדשות בתחומן; ולרכז מסות קריטיות בתחומים ובפעילויות חדשות.

חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר, פתח את הרצאתו בפורום מנכ"לי הייטק של המי"ל בבדיחה. "חשבתי שכולם מכירים את תוכנית ההיי-טק. אבל בשבועות האחרונים יצא לי להיתקל בכמה בכירים בהיי-טק הישראלי. למשל נפגשתי עם מישהו בסופרמרקט. והתחוור לי שלא ממש מכירים את תוכנית ההיי-טק שפירסמנו. אז החלטתי שוב לספר עליה היום".

שני דיבר על תעשיית ההיי-טק וציין כי "אנחנו לא מתחילים במצב משברי. להיפך. אנחנו רואים סיכונים אבל זאת לא תעשייה שבורה, זאת לא תעשייה שצריך לבנות מאפס”. לדבריו, "הממשלה הציעה פתרונות לאנג'לים ולמיסוי".

שני התייחס גם לנושא האקזיטים והעובדה שהממשלה רוצה לעודד מיזוגים בין חברות טכנולוגיות ישראליות על מנת שיצמחו. "אנחנו חושבים שכדי תעשיית ההייטק תצליח צריך גם אקזיטים. אנחנו גם מבינים שיש קונסולודיציה בתעשיית ICT. אבל אנחנו גם יודעים שיש פוטנציאל לחברות ישראליות בינוניות לגדול באמצעות קונסולידציה".

שני ציין כי הממשלה ניסתה בתוכנית ההיי-טק להתייחס גם לנושא המימוני. "ישנה תופעה שראינו שמזה זמן רב - שאין מגע בין קהילת המוסדיים הישראלים והון סיכון, גם בימים שהיו אקזיטים. דיברנו עם כולם. שמענו את כל ההסברים. אמרנו לעצמנו שזה נושא אסטרטגי ולכן הקצבנו יכולת לתת ביטוח למוסדיים. בעשרה הימים הראשונים של נובמבר נקיים כנס שבו נציג את פרטי התוכנית הסופיים על בסיס ה-RFI שהצגנו".

שני אומר כי גם עידוד מרכזי פיתוח לתחום השירותים הפיננסים מתקדמת יפה. "זו תעשייה שנמצאת בלונדון, ארה"ב ואוקראינה אבל לא בישראל. הגענו למסקנה שעם קצת סבסוד ממשלתי ניתן להביא פיתוח תוכנה לשירותים פיננסיים לישראל. הממשלה תיקצבה 100 מיליון שקל לעניין בשיתוף התמ"ת. אם מחר בבוקר חברה זרה רוצה להגיש בקשה היא יכולה. אנחנו מתקדמים, ואני מאוד מקווה שהמוסדות האלה מגיעים ארצה".

בסיום דבריו התייחס שני גם לנושא החינוך. "בתקציב האחרון שמנו דגש על החינוך וההשכלה הגבוהה. אני מקווה שחלק ניכר יגיע גם לחינוך הטכנולוגי. אנחנו יודעים שחסרים מורים לתחום הטכנולוגי. חשבנו על לעשות חיבור בין חינוך להיי-טק. יש בתעשייה גלי פרישה ואנשים עוזבים את התעשייה בגיל צעיר. ומשיחות שקיימנו הבנו שיש אנשים שישמחו לעבוד בהוראה. תיקצבנו תוכנית לעניין - שנבנית עכשיו. נצא עם תוכנית פורמלית בתוך מספר שבועות - פיילוט עם חברות היי-טק".

לשאלה מדוע נגמר הכסף כל שנה למדען הראשי, השיב חיים שני כי "בפעם הראשונה מיתנו את תקציב הביטחון. השקענו גם בחינוך ובעוד דברים. טיפול בעוני ורווחה, זה אותו שקל. אנחנו גם רוצים לעודד הורדת מסים כדי שהמדינה תהיה תחרותית. אנחנו מאמינים שתקציב המדען הראשי קיבל התייחסות מכובדת עם הרבה אהדה".