אילנות שקלים עתיד - הקרן שהיכתה את מדדי השוק בכל טווחי הזמן

מאת מירב ארלוזורוב



קרן הנאמנות אילנות שקלים עתיד היא הקרן הטובה ביותר מבין קרנות הנאמנות המתמחות בשקלים - כך עולה מדירוג "הארץ" לקרנות הנאמנות השקליות ל-2001; לצד אילנות שקלים בולטות להק שקלים, מוריץ כספים ונשואה-זנקס כספים.



קרן אילנות שקלים הצליחה מיום הקמתה (ב-99') להציג ביצועים עודפים על השוק - מדד איגרות החוב השקליות מסוג מק"מ, שחר וגילון. הקרן הצליחה להציג ביצועים עודפים לשוק בסיכום 2001-'99, וגברה על השוק גם בחישוב שנתי ב-2000 וב-2001. אחרי אילנות שקלים מדורגת קרן להק שקלים שהצליחה להציג ביצועים עודפים לשוק בשלוש השנים האחרונות (1999-2001), וגברה על השוק גם ב-2000. ב-2001 פיגרה אחר מדדי איגרות החוב השקליות.



קרן מוריץ כספים, המדורגת שלישית, הצליחה להציג ביצועים עודפים לשוק ב-2001-'99, ונמצאת במקום השמיני בין הקרנות שהצליחו לגבור על השוק ב-2001. מוריץ כספים היתה גם הקרן הטובה ביותר מבין הקרנות השקליות ב-1998-2000. רק ב-2000 היא פיגרה אחרי השוק. קרן נשואה זנקס כספים גברה על מדד השוק ב-2000 ו-2001.



דירוג "הארץ" לקרנות הנאמנות השקליות מצא כי הקרנות מפגרות אחרי ביצועי השוק. הן הניבו ב-8% 2001 בממוצע, לעומת עלייה של 9.2% במדד השוק. ב-2001-'99 הניבו הקרנות 31.1% בממוצע, לעומת עלייה של 37.4% במדד השוק. מאחר שהיומרה של הקרנות להכות את השוק לא מתקיימת ניתן לתהות אם גביית דמי ניהול מוצדקת.



בהשוואה לפיקדונות שקליים עסקיים (פקדונות ג'מבו), יתרון הקרנות מצומצם בהרבה. פיקדונות אלו הניבו ב-2001 ריבית של 6.3%, ושל 29.4% ב-1999-2001. יתרון התשואה של הקרנות על פני פיקדונות הג'מבו, אם כן, עומד על כ-2%. כיום, לאחר הורדת הריבית, מפקידי הג'מבו מקבלים ריבית של 3.7%, ואילו הקרנות השקליות מציעות תשואות נטו של 2.5%-5%. המשמעות היא כי ללא צפי של רווחי הון, כדאיות ההשקעה בשקליות עבור מפקידים גדולים מוטלת בספק.



פיטר לינץ', ללא קשר לבנק ההשקעות מריל לינץ', היה מנהל הקרנות הראשון בוול סטריט שהתעלה לדרגת כוכב. לינץ' ניהל במשך יותר מ-10 שנים את קרן הנאמנות המפורסמת מגלן מקבוצת פידלטי, ותחת ניהולו הפכה מגלן לקרן הנאמנות הגדולה בעולם (כיום היא עדיין מתמודדת על שני המקומות הראשונים בעולם). התשואה העודפת לשוק שהניבה מגלן בכל שנות ה-80, כמו ספרי ההשקעה שפירסם, הפכו את לינץ' לדמות מוכרת בכל בית אב אמריקאי.



הזיהוי של קרן הנאמנות עם מנהלה הופך את דירוגי קרנות הנאמנות בארה"ב למשמעותיים ביותר. מנהל כוכב שמנהיג קרן משגשגת הופך עמה לכוח משיכה המגייס אליו עשרות ומאות מיליארדי דולרים.



לעומת זאת, בישראל הזיהוי הזה אינו קיים. מנהלי קרנות הנאמנות כמעט אינם מוכרים אישית, ובדרך כלל מדובר בפקידי בנק (פקידי חברות ניהול קרנות הנאמנות של הבנקים) אנונימיים. האנונימיות מובילה גם לחוסר קביעות, כך שקשה להצביע על קרן נאמנות מסוימת המנוהלת במשך שנים ארוכות על ידי אותו מנהל, ועל כן גם לא ניתן לזהות את ביצועי הקרן עם כישוריו האישיים של אותו אדם.



כתוצאה מכך, דירוגי קרנות הנאמנות בישראל מאבדים מכוחם: העובדה שקרן מסוימת הצליחה בתקופת זמן מסוימת אינה יכולה ללמד על הבאות, אם בינתיים התחלף מנהל ההשקעות שהיה אחראי על ביצועי הקרן בעבר.



על אף זאת, מבט אל טבלאות דירוגי קרנות הנאמנות השקליות מגלה כי ניתן להתחיל ולזהות עקביות בביצועי הקרנות. "הארץ" מפרסם דירוג של קרנות הנאמנות השקליות בהשוואה לביצועי השוק, זו השנה השלישית ברציפות. הפעם, בראשונה, נבדק אם יש עקביות בין הקרנות המצליחות בדירוג מ-99' (מתייחס לשנים 2000-1998) לקרנות המצליחות בדירוג 2001. הממצא המפתיע הוא שאכן יש עקביות זו. ארבע קרנות נאמנות שקליות, ש"הארץ" מדרג אותן כקרנות המנצחות של הדירוג, הצליחו להציג ביצועים עודפים על השוק לאורך זמן.



בראש רשימת הקרנות המנצחות עומדת קרן אילנות שקלים עתיד. הניצחון מוענק לה משום שמיום הקמתה - הקרן הוקמה בסוף 98' וביצועיה נמדדים בדירוג "הארץ" החל ב-99' - הצליחה הקרן הזו להציג ביצועים עודפים על מדד השוק. אילנות שקלים עתיד דורגה ראשונה ברשימת הקרנות שהצליחו להכות את מדד השוק בשלוש השנים האחרונות (2001-'99), דורגה חמישית ברשימת הקרנות שהצליחו להכות את מדד השוק ב-2001 לבדה, ודורגה שנייה ברשימת הקרנות שהצליחו להכות את מדד השוק ב-2000. בכל טווח זמן שנבחר מאז 99' הצליחה הקרן להציג ביצועים עודפים על אלו של האיגרות חוב השקליות, וזהו הישג ראוי לשבח.



ההישג של אילנות צריך להיזקף לזכותו של מנהל ההשקעות המצליח שלה, משה הררי. הררי הוא ממנהלי ההשקעות הוותיקים בקבוצת אילנות, והוא מנהל את אילנות שקלים עתיד מיום הקמתה. בכך הוא מעניק לקרן את אותה עקביות ניהולית החסרה כל כך למרבית קרנות הנאמנות בישראל, וגם את היכולת לזהות את ביצועי הקרן עם ביצועיו של מנהל השקעות יחיד.



את הצלחתו בשלוש שנות קיומה של הקרן זוקף הררי למעברים אקטיוויים בין האפיקים השקליים השונים, ובעיקר להשקעה באג"ח קצרות או ארוכות יותר בהתאם לתחזיות הריבית ועליית הדולר. הררי היה בין הראשונים שזיהו את הפוטנציאל הגלום בהשקעה באג"ח שחר לטווח ארוך, ונהנה ביחד עם האג"ח האלה ממגמת ירידת הריבית של בנק ישראל.



לדבריו, הפרמטר החשוב ביותר בהשקעה מוצלחת באפיקים השקליים הוא מעקב אחר מדיניות בנק ישראל, ורגישות גדולה לתנודות בדולר. כך, מחזיקה כיום קרן אילנות שקלים עתיד רק באג"ח שקליות קצרות מאוד, משום שכל זמן שהדולר אינו מתייצב אין הררי לוקח את הסיכון של השקעה באג"ח השקליות הארוכות. הוא גם מצטט את רוטשילד, שהסביר את הצלחתו בשוק המניות ב"לקנות מאוחר ולמכור מוקדם" - משמע, להמתין מעט עד שניתן לזהות שינוי מגמה, וברגע שמזהים את השינוי הזה לפעול מיד. כך מפספסים אמנם את שיאי המגמה, אך מבטיחים זיהוי נכון של המגמות בשוק.



אחרי אילנות שקלים בולטות שלוש קרנות מנצחות נוספות, בזכות העובדה שהצליחו להכות את מדד השוק לפחות בחלק